פקודת המכס 1 |
1. |
2. |
3. |
4. |
5. |
6. |
7. |
8. |
9. |
10. |
11. |
12. |
13. |
14. |
15. |
16. |
17. |
18. |
19. |
20. |
21. |
22. |
23. |
24. |
25. |
26. |
27. |
28. |
29. |
30. |
30א. |
31. |
32. |
33. |
34. |
35. |
36. |
37. |
38. |
39. |
39א. |
40. |
41. |
42. |
43 |
44. |
45. |
46. |
47. |
48. |
49. |
50. |
51. |
52. |
53. (ב) יגיש משלח בין-לאומי מצהר המתייחס לטובין שבטיפולו המיועדים לייבוא 24 שעות לפני הגעת האנייה לישראל; המנהל רשאי להאריך את המועד להגשת המצהר אם הוכח להנחת דעתו שלא היה בידי המשלח הבין- לאומי להגיש את המצהר במועד מסיבות שאינן תלויות בו; לעניין זה, "משלח בין-לאומי" - כהגדרתו בסעיף 24 א לחוק סוכני המכס; (2) לעניין מטען שהובל לישראל דרך הים לשם פריקתו מחוץ לישראל, תגיש חברת הספנות ובאין חברת ספנות - יגיש הקברניט, את המצהר, במועדים המפורטים להלן, לפי העניין: (א) בהפלגה לנמל בישראל שצפוי שתימשך שישה ימים או יותר ממועד יציאת האנייה מהנמל האחרון שבו ביקרה (בסעיף זה - נמל פקידה) - לא יאוחר משישה ימים לפני הגעת האנייה לנמל בישראל; (ב) בהפלגה לנמל בישראל שצפוי שתימשך פחות משישה ימים ממועד יציאת האנייה מנמל הפקידה האחרון - בעת יציאת האנייה מכל נמל שבו הוטען מטען המובל לישראל; (3) לעניין מטען שהובל לישראל דרך האוויר - תגיש חברת התעופה המובילה את המצהר לא יאוחר מארבע שעות לפני נחיתת המטוס בישראל או בעת המראתו לישראל, לפי המאוחר; (4) לעניין מטען שהובל לישראל דרך היבשה - יגיש סוכן המכס של היבואן את המצהר יום אחד לפני הגעתו לישראל, לכל המאוחר. (ב) המנהל רשאי לקבוע הוראות לעניין תוכן המצהר ומבנהו. |
54. |
54א. |
55. |
55א. |
56. |
57. |
58. |
59. |
60. |
61. |
62. (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) וחוק סוכני המכס, המנהל רשאי לקבוע, לעניין ייבוא לשימוש עצמי כהגדרתו בסעיף 129, תנאים או נסיבות שבהתקיימם רשאי אדם שאינו בעל הטובין להגיש הצהרת ייבוא בעבור בעל הטובין. (ג) הצהרת הייבוא תהיה ערוכה במבנה ולפי פרטים שקבע המנהל בכללים, דרך כלל או לסוגי מקרים, ויצורפו לה כל המסמכים המפורטים להלן שיכללו כל פרט שקבע המנהל, כשהם שלמים וניתנים לקריאה: (1) חשבונות המכר, שטרי הביטוח, שטרי המטען, מפרט האריזות, שטרי החבילות ומסמכים אחרים הנוגעים לטובין ומלמדים על ערכם במקום קנייתם, לרבות דמי ההובלה, הביטוח ושאר התשלומים ששולמו בשלהם; (2) אם ייבוא הטובין חייב בהיתר ייבוא, רישיון ייבוא או אישור ייבוא - היתר, רישיון או אישור כאמור; (3) מסמכי העדפה; (4) מסמך העברת בעלות לפני הגשת הצהרת הייבוא; (5) כל מסמך אחר שקבע המנהל בכללים. (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג)(1) - (1) המנהל רשאי לפטור מהחובה לצרף מסמכים כאמור באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, בהתקיים תנאים או נסיבות שקבע; (2) המנהל רשאי להורות, לעניין מסמכים כאמור באותו סעיף קטן שיורה, ובהתקיים תנאים שיורה, כי הם יומצאו לרשות המכס לאחר הגשת הצהרת הייבוא. (ה) הגשת הצהרת ייבוא לפי הוראות סעיף זה יכול שתיעשה בידי סוכן מכס כאמור בסעיף 168 ובחוק סוכני המכס. |
63. |
64. |
65. |
65א. |
65ב. |
65ג. |
66. |
67. |
68. |
69. |
70. |
71. |
72. |
73. |
74. |
75. |
76. |
77. |
78. |
79. |
80. |
81. |
82. |
83. |
84. |
85. |
86. |
87. 2 גובה המכס יכול להרשות לבעל טובין מוחסנים או למי שבידו השליטה עליהם, למיינם, להפרידם, לארזם ולשוב לארזם, ולעשות בהם כל השינויים, הסידורים והמיונים החוקיים הדרושים לשמירתם או להכשרתם למכירה, למשלוח ולכל עשיה חוקית בהם, ויכול הוא גם להרשות שחלק מן הטובים שהופרד כאמור ושאיננו שווה במכס החל עליו, יושמד ללא תשלום מכס עליו. |
88. |
89. |
90. |
91. |
92. |
93. |
94. |
95. |
96. |
97. |
98. |
99. |
100. |
101. |
102. |
103. 3 (א) בעל טובין המבקש לייצאם מישראל, יגיש עליהם למנהל הצהרת ייצוא. (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) וחוק סוכני המכס, רשאי המנהל לקבוע תנאים או נסיבות שבהתקיימם רשאי אדם שאינו בעל הטובין להגיש הצהרת ייצוא בעבור בעל הטובין. (ג) הצהרת הייצוא תהיה ערוכה במבנה ולפי פרטים שקבע המנהל בכללים, דרך כלל או לסוגי מקרים, ויצורפו לה כל המסמכים המפורטים להלן, כשהם שלמים וניתנים לקריאה: (1) חשבונות המכר, שטר המטען ומפרט אריזות; (2) אם ייצוא הטובין חייב בהיתר ייצוא, רישיון ייצוא או אישור ייצוא - היתר, רישיון או אישור כאמור; (3) מסמכי העדפה או חשבונית הצהרה כמשמעותה בהסכם בדבר הקמת אזור תעשייה מוכר (Qualified Industrial Zone - QIZ ), לפי העניין; (4) כל מסמך אחר שקבע המנהל בכללים (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), המנהל רשאי לפטור מהחובה לצרף מסמכים כאמור באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, בהתקיים תנאים או נסיבות שקבע. (ה) הצהרת ייצוא תוגש בטרם יוצאו הטובין מישראל, ואולם המנהל רשאי לקבוע פרטים או מסמכים שיהיה ניתן להגיש או לצרף להצהרה עד תום חמישה ימי עסקים ממועד ייצוא הטובין. (ו) הגשת הצהרת ייצוא לפי הוראות סעיף זה יכול שתיעשה בידי סוכן מכס כאמור בסעיף 168 ובחוק סוכני המכס. (ז) הוראות סעיפים 64 עד 65ג יחולו לעניין הצהרת ייצוא, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: על אף האמור בסעיף 65(ב), המנהל לא ייתן התרה אם מצא כי לא קוימה הוראת דין בקשר לייצוא הטובין או אם הטובין לא הובאו לאתר בפיקוח המכס. |
104. 4 (תיקון התשע"ח) (א) טובין שהוגשה לגביהם הצהרת ייצוא וניתנה לגביהם התרה, או טובין שהיו תחת פיקוח המכס לשם ייצואם, ולא יוצאו מישראל, רשאי בעל הטובין להגיש בקשה לשחרורם מפיקוח המכס, בתוך שלושה חודשים מיום מתן ההתרה לגביהם או מיום שהובאו למקום שנקבע לייצוא, לפי העניין, ולעניין טובין המיוצאים דרך האוויר - בתוך 45 ימים מהמועד כאמור. (ב) לא יוצאו טובין כאמור בסעיף קטן (א) מישראל ולא הוגשה בקשה כאמור באותו סעיף קטן עד תום התקופה כאמור בו, רשאי גובה המכס למכור את הטובין או להשמידם. (ג) בקשה כאמור בסעיף קטן (א) תוגש בדרך שיקבע המנהל. |
105. 5 (תיקון התשע"ח) גובה המכס רשאי לדרוש מבעל הטובין להגיש לו תעודות לטובין שנרשמו ליצוא, ואם היו הטובין חבי-מכס, רשאי גובה המכס לדרוש מבעל הטובין ערובה שהטובין יונחתו או יימסרו במקום שנרשמו לו, או שיינתן הסבר עליהם להנחת-דעתו של גובה המכס. |
106. |
107. |
108. |
109. |
110. |
111. |
112. |
113. |
114. |
115. |
116. |
117. |
118. |
119. 6 היצואן חייב, אם נדרש לכך על ידי המנהל, להגיש תעודה מאת פקיד-המכס הראשי בנמל היעוד, להוכחה שהטובין שהיו נתונים לפיקוח רשות-המכס הונחתו באותו נמל כראוי, בהתאם לרשמון היצוא, ורשאי גובה המכס שלא להתיר לאותו יצואן ליצא טובין אחרים הנתונים לפיקוח רשות-המכס, אם לא המציא תוך מועד סביר את תעודת-ההנחת של טובין שיצא קודם לכן, או אם לא נתן הסבר על הטובין, להנחת-דעתו של גובה המכס. |
120. |
121. |
122. |
123. |
123א. |
123ב. |
124. |
125. |
126. |
127. |
128. |
129. |
130. |
131. |
132. |
133. |
133א. |
133ב. |
133ג. |
133ד. |
133ה. |
133ו. |
133ז. |
133ח. |
133ט. |
134. |
134א. |
135. |
136. |
137. |
138. |
139. |
140. |
141. |
142. |
143. |
144. |
145. |
146. |
147. |
148. |
149. |
150. |
151. |
152. |
153. |
154. |
155. |
156. |
157. |
158. |
159. |
160. |
160א. |
160ב. (ג) דחה המנהל את המועד לתשלום מכס כאמור בסעיף-קטן (א) ולא שולם המכס במועד שקבע המנהל, תיווסף עליו, מהיום שבו הוצאו הטובין מפיקוח רשות-המכס, ריבית 7 בשיעור החוקי המקסימלי שנקבע על פי חוק הריבית, התשי"ז-1957, אולם המנהל רשאי, אם ראה סיבות מיוחדות, להקטין את הריבית או לוותר עליה; דין הריבית כדין המכס שעליו היא נוספה. |
160ג. |
161. |
162. |
162א. |
162ב. |
162ג. |
163. |
164. |
165. |
166. |
167. |
168. |
169. |
170. |
171. |
172. |
173. |
174. |
175. |
176. |
177. |
178. |
179. |
180. |
181. |
182. |
183. |
184. (א) היה לשוטר או לפקיד-מכס יסוד סביר לחשוד שאדם נושא שלא כדין טובין הנתונים לפיקוח רשות המכס, או טובין שיבואם או יצואם אסור, מוגבל או מוסדר בדרך אחרת, רשאים הם לעכב את החשוד ולחפש על גופו כאמור בסעיף 22 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969; חיפוש על גופו של חשוד ייעשה בידי בן מינו. (ב) היה לפקיד-מכס, הנמנה עם היחידה ללוחמה בסמים ברשות המכס, יסוד סביר לחשוד כי אדם עבר עבירה על פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, רשאי הוא, לאחר שביקש את הסכמתו לכך, לערוך בגופו של החשוד חיפוש חיצוני, אולם לא ייערך חיפוש חיצוני כהגדרתו בפסקאות (2) עד (5) בגופו של מי שלא נתן את הסכמתו לכך בכתב. (ג) חיפוש לפי סעיף קטן (ב) ייעשה רק אגב כניסתו של אדם לתחנת גבול, שהייתו בה או יציאתו ממנה; בכפוף להוראות סעיף זה יחולו על חיפוש כאמור הוראות חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף החשוד), התשנ"ו-1996. (ד) לענין הפעלת הסמכויות לפי סעיף קטן (ב) יהיו לפקיד מכס הנמנה עם היחידה ללוחמה בסמים ברשות המכס הסמכויות הנתונות לשוטר, ולפקיד-מכס בכיר יהיו הסמכויות הנתונות לקצין משטרה כהגדרתו בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - חיפוש בגוף החשוד), התשנ"ו-1996. (ה) בסעיף זה - (4) מתן דגימת רוק; (5) מתן דגימת שתן; |
185. |
186. |
187. 8 (א) פקיד-מכס או שוטר רשאי בכל עת, ללא צו, להיכנס לחצרים ולכל מקום אחר ולחפש בהם, אם יש לו יסוד לחשוב שיימצאו בהם טובין מוברחים או אסורים והוא רשאי לתפוס טובין אלה ולהרחיקם משם; אולם הרשות להיכנס ולחפש אין כוחה יפה לגבי בית-מגורים, אלא אם נתקבל תחילה צו על כך מאת שופט של בית-משפט שלום . (ב) במקרה של התנגדות יהא פקיד-המכס או השוטר רשאי לפרוץ כל דלת ולסלק בכוח כל מכשול או מפגע העומדים על דרכו בכניסתו, בחיפושו או בתפיסתו. |
188. |
189. |
190. |
191. |
192. |
193. 9 (תיקון התשס"ג) אניה, כלי-הובלה או טובין מוחרמים, רשאית רשות המכס למכרם או להשמידם או לעשות בהם כדרך שהורה המנהל (או תעשה בהם כדרך שיורה המנהל) . |
194. |
195. |
196. |
197. |
198. |
199. |
200. |
200א. (א) מצא המנהל בדרך של קבלת הודעה כאמור בסעיף 65 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 (להלן - חוק זכות יוצרים), או סעיף 69א לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן - פקודת סימני מסחר), או בדרך אחרת ולעניין עיצוב - בדרך של קבלת הודעה כאמור בסעיף 110 לחוק העיצובים, התשע"ז-2017 (בסעיף זה - חוק העיצובים) כי קיימת לכאורה הפרת זכות יוצרים, הפרת זכות בסימן מסחר או הפרת זכות בעיצוב רשום, ינקוט צעדים כדלקמן: (1) יורה לעכב את שחרור העותקים או הטובין, שנטען לגביהם שהם מפרים (להלן - טובין מפרים), ל-3 ימי עבודה; המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את העיכוב כאמור לתקופה נוספת שלא תעלה על 3 ימים; (2) יודיע בכתב למי שלדעתו הוא בעל הטובין המפרים לכאורה על עיכוב שחרורם בצירוף העתק ההודעה אם ניתנה, והעתק הערבות העצמית; (3) יודיע לבעל זכות היוצרים, לבעל העיצוב או לבעל סימן המסחר (להלן - בעל הזכות), שעוכבו הטובין המפרים ויקבע את סכום הערבות הבנקאית שעליו להפקיד לפי סעיף קטן (ג), וזאת נוסף על הערבות העצמית לפי סעיף 65 לחוק זכות יוצרים סעיף 110 לחוק העיצובים או סעיף 69א לפקודת סימני מסחר, כאשר ניתנה הודעה; (4) יודיע לבעל הזכות על עיכוב שחרור הטובין המפרים, וכי העיכוב יבוטל לאחר 3 ימי עבודה מיום העיכוב אם לא יפקיד את הערבות או הערבויות שנדרש להפקיד, ולאחר 10 ימי עבודה מיום מסירת ההודעה על העיכוב אם לא יגיש תובענה לבית המשפט. (ב) המנהל רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה להגשת התובענה האמורה בסעיף קטן (א)(4) ב-10 ימים נוספים. (ג) בתוך 3 ימי עבודה מיום העיכוב יגיש בעל הזכות למנהל ערבות בנקאית בסכום שקבע המנהל לפי סעיף קטן (א)(3), שיש בו כדי לכסות כל הוצאה הקשורה לעיכוב או כדי לפצות על כל נזק שייגרם על ידי העיכוב. (ד) עם הפקדת הערבות לפי סעיף קטן (ג) ימסור המנהל לבקשת בעל הזכות דוגמאות מהטובין המפרים המעוכבים כאמור, לצורך בדיקתם וכן את שמו ומענו של יבואן הטובין המפרים; הוצאות הבדיקה, לרבות ההוצאות להעברתן של הדוגמאות אל מקום הבדיקה יחולו על בעל הזכות. (ה) המנהל יבטל את עיכוב הטובין המפרים אם עד תום התקופות לפי סעיפים קטנים (א) עד (ג) לא פעל בעל הזכות כאמור בהם. (ו) שר האוצר רשאי לקבוע תקנות לביצוע סעיף זה ובכלל זה אגרות שעל המבקש לשלם. |
200ב. |
200ג. |
200ד. |
200ה. |
200ו. בלי לגרוע מהוראות סעיף 200א, נודע למנהל כי הממונה על התקינה החליט לבצע בדיקה מדגמית של טובין או של תיק מוצר, כאמור בסעיף 2טו(א1) לפקודת היבוא והיצוא, יורה המנהל על עיכוב של שחרור הטובין עד למתן החלטת הממונה על התקינה לפי סעיף 2טו(א2) או (א3) או 2טז1(ג)(2)(ה) לפקודה האמורה; בסעיף זה, "טובין", "הממונה על התקינה" ו"תיק מוצר" - כהגדרתם בסעיף 2א(א) לפקודת היבוא והיצוא. |
200ז. [תיקון התשפ"ד (מס' 2)] בלי לגרוע מהוראות סעיף 200א, הפעיל הממונה על התקינה סמכות מסמכויותיו לפי סעיף 2א(ו) עד (י) לפקודת היבוא והיצוא, כלפי יבואן מפר אמון, יורה המנהל על עיכוב של שחרור הטובין או על שחרורם בתנאים, והכול בהתאם להחלטה שהממונה על התקינה הודיע עליה למנהל, בהתאם לסמכויות הנתונות לממונה על התקינה מכוח הפקודה האמורה; בסעיף זה, "הממונה על התקינה" ו"מפר אמון" - כהגדרתם בסעיף 2א(א) ו–(ו) לפקודת היבוא והיצוא, בהתאמה. |
201. |
202. |
203. (ב) אניה שהקיבול הרשום שלה עולה על 250 טונות, והיו מחלטים אותה אילו היה הקיבול הרשום שלה 250 טונות או פחות, רשאי המנהל להטיל על בעל האניה קנס בשיעור שלא יעלה על פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, או פי שלושה מסכום מסי היבוא שנחסכו או שאמורים להיחסך, הגבוה מביניהם ומותר לעצור את האניה עד שישולם הקנס או עד שתינתן ערובה לשילומו. (ג) כלי-הובלה שאינו כלי-שיט ושימש בהברחה, או שימש ביודעין להוביל שלא כדין טובין מוברחים או מחולטים, יחולט למדינה. |
203א. (ב) לא שולם הקנס במועד, ייווספו עליו הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 ((להלן - הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו. (ג) (1) על דרישה לתשלום קנס ניתן לערער לפני בית משפט שלום בתוך שלושים ימים מהיום שהודע על הטלת הקנס. (2) אין בהגשת הערעור כדי לעכב את תשלום הקנס, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. (3) התקבל הערעור, יוחזר סכום הקנס וייווספו עליו הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו. (4) על החלטת בית משפט השלום בערעור ניתן לערער ברשות לפני בית המשפט המחוזי, שידון בערעור בדן יחיד. |
204. |
205. |
206. |
207. |
208. |
209. |
210. |
211. (א) אלה דינם מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(ד) לחוק העונשין, ובהחזקת טובין מוברחים אף תשלום פי-שלושה מסכום מסי היבוא החלים על אותם טובין: (1) המבריח טובין; (2) המחזיק טובין מוברחים או טובין שייבואם אסור ולא הוכיח שיש לו הצדק כדין להחזיקם; (3) מי שבהחזקתו או במרותו או בפיקוחו טובין שייצואם אותה שעה אסור או מוגבל או מוסדר והוא מתכוון להבריחם או יודע שיש כוונה להבריחם. (א1) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בנסיבות מחמירות, דינו - מאסר 5 שנים או קנס בסכום של פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין ובהחזקת טובין מוברחים גם תשלום פי שלושה מסכום מסי היבוא החלים על אותם טובין. (ב) קברניט או בעל כלי-שיט או כלי-הובלה המשתמש, או המניח ביודעין להשתמש, בכלי-שיט או בכלי-הובלה שלו להברחת טובין, או להובלה שלא כדין של טובין מוברחים או מחולטים, דינו - הענשים שנקבעו בסעיף-קטן (א). (ג) נעברה העבירה הנזכרת בסעיף-קטן (א)(3) במצב-מלחמה שמדינת ישראל מעורבת בה, מותר להגדיל את העונש כדי מאסר שנתיים או קנס של 500 לירות. |
212. (3) המכין, המעביר או המציג תעודה שהיא, כביכול, חשבון-מכר אמית 10 ולמעשה איננו כזה; (4) המגיש הצהרת ייבוא או הצהרת ייצוא כוזבת או לא נכונה בפרט מסויים; (5) המביא לישראל טופס או נייר אחר הנחזה כטופס שאפשר לכתוב תרפו ולהשתמש בו כחשבון-מכר של טובין הבאים מארצות-חוץ, או המחזיק טופס או נייר כאמור ולא הוכיח שיש לו הצדק כדין להחזיקו; (6) המוסר בהצהרה או בתעודה שהוגשו לפקיד-מכס אמרה שאינה נכונה או שאינה מדוייקת בפרט מסויים, או המגיש או המוסר לפקיד-מכס הצהרה או תעודה שיש בהם אמרה כזו; (7) המוציא מרשותו טובין שנפטרו ממכס מחמת שיובאו בשביל צבא-הגנה לישראל, או בשביל מוסד או אדם הזכאים לייבא טובין אלה בלא מכס, ומעבירם לכל חברה, פירמה או אדם שאינם זכאים לייבא אותם טובין בלי מכס, ולא הודיע תחילה למנהל על פרטי העברה זו; (8) המשנה במרמה תעודה או מסמך או המזייף חותם, חתימת-יד, ראשי-תיבות או סימנים אחרים של פקיד-מכס, או שפקיד-מכס משתמש בהם, לאימות מסמך או שטר או להבטחת טובין או לכל מטרה אחרת בניהול ענינים הנוגעים לרשות-המכס; (9) המטעה פקיד-מכס בפרט מסויים העלול לפגוע במילוי תפקידו; (10) המטלטל טובין הנתונים לפיקוח רשות-המכס, המשנה אותם או הנוגע בהם, שלא על פי רשות; (11) המסרב להשיב, או נמנע מהשיב, על שאלות, או המסרב להגיש, או נמנע מהגיש תעודות; (12) המוכר טובין, או המציג אותם למכירה, או המחזיק אותם לשם מכירה או לשם מסחר באניה שבנמל, והטובין לא פורטו במצהר לפי סעיף 53; (13) המוכר טובין, או המציע אותם למכירה, בתור טובין מוברחים או שייבואם אסור. (ב) שום דבר האמור בסעיף זה לא יפגע בזכויותיו של אדם הפועל מכוח רשיון שניתן לו בהתאם לסעיף 200. (ג) לא דיווח אדם על חוות דעת כהגדרתה בסעיף 231ד(א), בניגוד להוראות אותו סעיף, דינו - הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין. (ד) לא הודיע אדם על תכנון מדף כהגדרתו בסעיף 231ד(א), בניגוד להוראות סעיף 231ד(ד), דינו - מאסר שנה או הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין. (ה) לא דיווח אדם על עמדה חייבת בדיווח כהגדרתה בסעיף 231ה(א), בניגוד להוראות אותו סעיף, דינו - הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין. |
213. |
214. |
215. |
216. |
217. |
218. |
219. |
220. |
221. |
222. |
223. |
223א. |
223ב. (1) יבואן שהגיש, בעצמו או באמצעות סוכן מכס, הצהרת ייבוא הכוללת פרט לא נכון, או שלא צירף להצהרת הייבוא שהגיש כאמור מסמך שהיה עליו לצרף לה, בניגוד להוראות לפי סעיף 62, למעט מסמך כאמור בסעיף 62(ג)(2) שנדרש לפי פקודת הייבוא והייצוא; (2) יצואן שהגיש, בעצמו או באמצעות סוכן מכס, הצהרת ייצוא הכוללת פרט לא נכון, או שלא צירף להצהרת הייצוא שהגיש כאמור מסמך שהיה עליו לצרף לה, בניגוד להוראות לפי סעיף 103, למעט מסמך 3 כאמור בסעיף 10(ג)(2) שנדרש לפי פקודת הייבוא והייצוא. (ג) סוכן מכס שהפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה, בגובה 1% מהפרש מסי הייבוא שנוצר, אך לא יותר מ-5,000 שקלים חדשים ולא פחות מ-500 שקלים חדשים, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו של המנהל כי הפרט הלא נכון שנכלל בהצהרה נמסר לו על ידי היבואן או היצואן, לפי העניין: (1) הגיש הצהרת ייבוא הכוללת פרט לא נכון, או שלא צירף להצהרת הייבוא שהגיש כאמור, מסמך שהיה עליו לצרף לה, בניגוד להוראות לפי סעיף 62; (2) הגיש הצהרת ייצוא הכוללת פרט לא נכון, או שלא צירף להצהרת הייצוא שהגיש כאמור, מסמך שהיה עליו לצרף לה, בניגוד להוראות לפי סעיף 103; ואולם, לא נוצר הפרש מסי ייבוא בשל הפרה כאמור בסעיף קטן זה, רשאי המנהל להטיל על המפר עיצום כספי לפי הוראות סימן זה בגובה 500 שקלים חדשים. (ד) סוכן מכס שהפר הוראה מהוראות סעיף קטן (ג)(1), וההפרה בוצעה באחת הנסיבות המפורטות להלן, ולא נוצר הפרש מסי ייבוא בשל הפרה כאמור בסכום העולה על 500 שקלים חדשים להצהרת ייבוא בודדת, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה, בסכום של 150 שקלים חדשים בשל כל הצהרת ייבוא: (1) סוכן המכס הגיש הצהרת ייבוא הכוללת פרט לא נכון אחד או יותר מבין הפרטים האלה: (א) מספר יבואן; (ב) סוג מטבע; (ג) מקור הטובין; (ד) מספר שטר המטען; (ה) סיווג הטובין; (2) סוכן המכס לא צירף אחד מהמסמכים האלה במקרים שבהם היה עליו לצרפם, והמסמכים היו בידיו בעת הגשת הצהרת הייבוא: (א) חשבון מטענים או שטר מטען ימי או שטר מטען אווירי; (ב) חשבון הובלה; (ג) מסמך העדפה; (ד) חשבון מכר. (ה) סוכן מכס שלא אימת חתימה של בעל הטובין על כתב ההרשאה בניגוד להוראות סעיף 168(ב), רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה בגובה 400 שקלים חדשים. (ו) סוכן מכס שהגיש לרשות המכס כתב הרשאה בניגוד להוראות סעיף 168(ב), רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה בגובה של 5,000 שקלים חדשים. (ז) מי שהפר הוראה מההוראות לפי פקודה זו, כמפורט להלן, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה, בסכום של 25,000 שקלים חדשים: (1) מי שלא הגיש מצהר במועד, בניגוד להוראות החלות לגביו, כמפורט להלן, לפי העניין: (א) סוכן אנייה, קברניט אנייה, משלח בין- לאומי או חברת ספנות - בניגוד להוראות סעיף 53(א)(1) או (2); (ב) חברת תעופה מובילה - בניגוד להוראות סעיף 53(א)(3); (ג) סוכן מכס של יבואן - בניגוד להוראות סעיף 53(א)(4); (2) בעל רישיון מחסן שפעל בניגוד לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות סעיף 68(א); (3) בעל רישיון מחסן שאחסן במחסן טובין בלא שניתנה לגביהם התרה, בניגוד להוראות סעיף 68(ב). (ח) בעל רישיון מחסן שהפר הוראה מההוראות לפי סעיף 232, כמפורט בטור א' בתוספת, רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי בסכום הקבוע בטור ב' לצדה. |
223ג. |
223ד. |
223ה. |
223ו. |
223ז. |
223ח. |
223ט. |
223י. (א) לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (בפרק זה - הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו. (ב) על אף האמור בסעיף 123א, הוראות סעיף 100 לחוק מס ערך מוסף לא יחולו לעניין הפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיף קטן (א). |
223יא. |
223יב. |
223יג. |
223יד. |
223טו. |
223טז. |
223יז. (ג) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם המנהל פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור. (ד) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים. (ה) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה. |
223יח. |
224. |
225. |
226. |
227. |
228. |
229. |
230. |
230א. |
230ב. |
230ג. |
230ד. |
230ה. |
230ו. |
230ז. |
230ח. |
231. |
231א. 11 [תיקונים: התשמ"ו (מס' 2), התשנ"ה, התשס"ב (מס' 2), התשס"ג, התשס"ו, התשע"ד, התשע"ח] הוראות סעיפים 1א(א), 100, 102א, 103, 106, 106ב, 108, 135 ו-141חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, לענין מכס על פי פקודה זו. |
231א1. (א) פקודת המסים (גביה), תחול על גביית מס ואגרה המוטלים לפי פקודה זו, וכל סכום המוטל לפי סעיפים 83, 84, 203(ב), 203א(ב) ו–231ג, וניתן גם לגבותם בדרך של תובענה אזרחית. (ב) הוראות סעיפים 102(ב) ו–102ב לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, יחולו על גבייה כאמור בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים. |
231א2. (2) המידע נדרש לרשות המכס או לרשות מוסמכת לשם ביצוע פקודה זו או ביצועו של חוק אחר המסדיר ייבוא או ייצוא של טובין או פיקוח על טובין מיובאים או מיוצאים, או התקנות לפיהם, במקרה ובמידה שנדרש; בפסקה זו, (2א) המידע נדרש לממונה על התקינה לשם הפעלת סמכויותיו לפי פקודת היבוא והיצוא או כדי להקל את ביצועה, באופן שוטף, בהתאם להוראות לפי סעיף 2יב1 לפקודה האמורה; (3) נדרש לגלותה בהליך משפטי לפי פקודה זו או חוק מסים כמשמעותו בחוק לתיקון דיני מסים (חילופי ידיעות בין רשויות המס), התשכ"ז-1967; (4) המידע הוא כמפורט בסעיף 384א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, או בתקנות לפיו, ובלבד שמידע כאמור יימסר למוסד לביטוח לאומי ושמידע זה נדרש לתכליות האמורות באותו סעיף, ובמידה שנדרש. (ב) לעניין סעיף קטן (א)(1), רשאי שר האוצר לתת היתר לגילוי סוגי מידע, ובלבד שהיתר כאמור יינתן לבעלי תפקידים שצוינו בו לצורך מילוי תפקידם כדין, ומנימוקים שיירשמו. (ג) הגיעה לאדם ידיעה לפי הוראות סעיף קטן (א), יראוהו כמי שקיבל אותה אגב ביצוע פקודה זו. (ד) גילה אדם ידיעה שהגיעה אליו אגב ביצוע פקודה זו, בניגוד להוראות לפי סעיף זה, דינו - מאסר שנה או קנס 19,300 שקלים חדשים. |
231ב. |
231ג. |
231ד. (ב) (1) מי שקיבל חוות דעת ידווח על כך בטופס שיקבע המנהל, בתוך 60 ימים מתום שנת המס שבה התקבל יתרון המס בגין חוות הדעת, ובלבד שלא תידרש מסירתה של חוות הדעת לרשות המסים; בדיווח כאמור יפורטו כל אלה בלבד: (א) עצם קבלת חוות הדעת; (ב) הפעולה או הנכס הנדונים בחוות הדעת; (ג) סוג סוגיית המיסוי המושפעת מחוות הדעת, כפי שקבע המנהל. (2) קיבל אדם חוות דעת לאחר תום שנת המס, ידווח עליה בטופס כאמור בפסקה (1), בתוך 60 ימים מיום שקיבל אותה. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יהיה אדם חב בדיווח - (1) בשל תכנון מדף כאמור בפסקה (1) בלבד להגדרה "תכנון מדף" שלא ניתנה לגביו הודעה לפי סעיף קטן (ד); (2) בשל חוות דעת שניתנה לו לגבי סוגיות שנדונו בהליכים בקשר לדרישת תשלום חסר כהגדרתו בחוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), התשכ"ח-1968, ובלבד שחוות הדעת ניתנה בתקופה שבה מתקיימים הליכים כאמור ולגבי אותה הצהרת ייבוא. (ד) מי שנתן חוות דעת שהיא תכנון מדף לפי פסקה (1) להגדרה "תכנון מדף", יודיע על כך למי שקיבל אותה, ובלבד שהוא האדם השלישי ואילך שלו ניתנה חוות הדעת. (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על מוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה, על חבר בני אדם כאמור בפסקה (2) להגדרה מלכ"ר בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, על עוסק שמחזור עסקאותיו אינו עולה על 3 מיליון שקלים חדשים, ועל טובין שיובאו לשימוש עצמי כהגדרתו בסעיף 129. |
231ה. (ב) (1) עמדת רשות המסים כאמור בפסקה (1) להגדרה "עמדה חייבת בדיווח" תפורסם במקום נפרד באתר האינטרנט של רשות המסים, לאחר שניתנה ללשכת עורכי הדין, ללשכת רואי חשבון בישראל, ללשכה כהגדרתה בחוק הסדרת העיסוק בייצוג על ידי יועצי מס, התשס"ה-2005, ולגוף המייצג סוכני מכס, כהגדרתם בחוק סוכני המכס, התשכ"ה-1964, הזדמנות סבירה לטעון את טענותיהם לגביה טרם פרסומה. (2) עמדת רשות המסים תנוסח בלשון ברורה ומובנת. (3) (א) מספר העמדות שתפרסם רשות המסים לא יעלה על 25 בשנה; ביקשה רשות המסים לפרסם עמדות נוספות באותה שנה, יגיש שר האוצר לאישור ועדת הכספים של הכנסת את מספר העמדות הנוסף המבוקש כאמור. (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), בשנים 2016 ו–2017 רשות המסים תהיה רשאית לפרסם 50 עמדות בכל שנה. (ג) אדם הנוקט עמדה חייבת בדיווח ידווח על כך בטופס שיקבע המנהל, בתוך 60 ימים מתום שנת המס שבה נקט עמדה חייבת בדיווח כאמור. (ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על מוסד ציבורי כמשמעותו בסעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה, על חבר בני אדם כאמור בפסקה (2) להגדרה מלכ"ר בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, ועל עוסק שמחזור עסקאותיו אינו עולה על 3 מיליון שקלים חדשים. |
232. |
232א. |
233. |
234. |
235. |
236. |
237. |
238. |
238א. |
239. |
239א. |
239ב. |
240. |
241. |
|