תקנות בריאות העם (תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים), התש"ע-2010 1 בתוקף סמכויות שר הבריאות לפי סעיפים 62ב(ב) ו–65א לפקודת בריאות העם, 1940 (להלן - הפקודה), בהתייעצות עם שר החקלאות, וסעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן - חוק רישוי עסקים), וסמכויות השר להגנת הסביבה לפי סעיפים 20ד(א)(2) ו–20יג(א) לחוק המים, התשי"ט-1959 (להלן - חוק המים), בהתייעצות עם מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב, וסעיף 10א לחוק רישוי עסקים, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לפי סעיף 21א(א) לחוק–יסוד: הכנסת, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין), אנו מתקינים תקנות אלה: |
2. (תיקון התשע"א) בתקנות אלה - |
7. (א) על פי בקשה מנומקת בכתב של יצרן שפכים, מפעיל או משתמש במי קולחין, הנתמכת בחוות דעת מקצועית אשר נערכה בידי מומחה בתחום הרלוונטי, רשאית ועדת החריגים להתיר, לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, ליצרן שפכים ולמפעיל להזרים מי קולחין בערכים מקלים מן הערכים המפורטים בתוספות, ובלבד ששוכנעה כי ההקלה לא תגרום לזיהום מקורות מים, לפגיעה בבריאות הציבור או למפגע סביבתי או לפגיעה בקרקע או בגידולים חקלאיים; ועדת החריגים רשאית להתנות את ההיתר בתנאים. (ב) הוראה כאמור בתקנת משנה (א) לגבי מי קולחין המסולקים בהשקיה חקלאית, תינתן בהסכמת מנכ"ל חקלאות. (ג) על אף האמור בתקנה 4(ד), שוכנעה ועדת החריגים, על פי בקשה מנומקת בכתב, של יצרן שפכים, מפעיל או משתמש במי קולחין, הנתמכת בחוות דעת מקצועית אשר נערכה בידי מומחה בתחום הרלוונטי, כי יצרן שפכים נקט את כל האמצעים המיטביים להקטנת ריכוזי מלחים בשפכים, ובין השאר לפי תקנות רישוי עסקים (ריכוזי מלחים בשפכים תעשייתיים), התשס"ג-2003, ותקנות המים (מניעת זיהום מים) (איסור הזרמת תמלחת למקורות מים), התשנ"ח-1998, רשאית הוועדה להתיר, לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, הקלה בערכים המרביים והממוצעים של כלוריד ונתרן, ואולם במקרה שההקלה היא למי קולחין בעלי ריכוזים הגבוהים מהערך המרבי הממוצע של כלורידים או נתרן הקבועים בתוספות, אשר מסולקים בהשקיה חקלאית, טעונה ההקלה את הסכמת מנכ"ל חקלאות. (ד) בקשה כאמור בתקנות משנה (א) ו–(ג) תפורסם באתרי האינטרנט ותעמוד לעיון הציבור במשרדי הממונים מרגע קבלתה. (ה) כל אדם רשאי להגיש לוועדת החריגים הערות לעניין הבקשה בתוך 21 ימים ממועד פרסומה; הערותשהוגשו יפורסמו באתרי האינטרנט; ועדת החריגים לא תיתן את החלטותיה, כאמור בתקנות משנה (א) ו–(ג) אלא לאחר שדנה בהערות שהוגשו כאמור. (ו) מי קולחין בעלי ריכוז כלורידים הגבוה מ–350 מג"ל או ריכוז נתרן הגבוה מ–250 מג"ל, לא ישמשו להשקיה חקלאית אלא באישור מנכ"ל חקלאות ולגידולים שאישר, ובכל מקרה הם לא יוגדרו כמי קולחין באיכות להשקיה חקלאית בלא מגבלות. (ז) יצרן השפכים ומפעיל, לפי העניין, יודיעו על החלטה על הקלה כאמור בתקנות משנה (א) ו–(ג) לספק מי קולחין ולמשתמש במי קולחין. |
8. ספק מי קולחין - (1) ינקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הרעה באיכות מי קולחין שברשותו; (2) לא יגרום ולא ירשה לאחר לגרום, חריגה מן הערכים הקבועים לפי תקנות אלה. |
9. בלי לגרוע מהוראות תקנות אלה ומהוראות כל דין, יצרן שפכים ומפעיל לא יסלקו מי קולחין אלא בהתקיים תנאים אלה: (1) בהשקיה חקלאית - (א) בידי המשתמש והמפעיל היתר לפי סעיף 65א לפקודה וכן אישור או הסכמה לפי כללי בריאות העם (טיהור מי שופכין המיועדים להשקיה), התשמ"א-1981, לפי העניין; (ב) למשתמש במי קולחין יש הקצאה כדין לפי חוק המים; (2) בסילוק על ידי הזרמה לנחל - ניתן צו הרשאה לפי חוק המים ובהתאם לתנאיו; (3) בסילוק לכל מטרה כלכלית אחרת - (א) בידי המשתמש אישור לאותו שימוש במי קולחין מאת ממונה בריאות, והוא פועל בהתאם לתנאי האישור; (ב) למפעיל ולמשתמש במי קולחין יש הקצאה כדין לפי חוק המים. |
14. תקנות אלה באות להוסיף על כל דין אחר לרבות חוק המים וסמכויות מנהל רשות המים ומועצת רשות המים לפיו. |
15. תקנות אלה לא יחולו על מי ניקוז מבריכות המשמשות לגידול דגים. |
17. תקנות בריאות העם (קביעת תקנים למי שפכים), התשנ"ב-1992 - בטלות. |
19. (תיקון התשע"א) (א) על אף האמור בתקנה 18, יחולו על מט"ש שהוקם לפני יום פרסומן של תקנות אלה, לעניין עמידה בערכים שבקבוצה א' בתוספות הראשונה והשלישית ובערכים שבתוספת השניה, למעט מוליכות חשמלית, הוראות אלה: (1) מט"ש קטן המצוי באגני ההיקוות של הכינרת, הירקון או הקישון, כהגדרתם בתוספת הרביעית - יעמוד בהוראות תקנה 4 החל ביום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013); (2) מט"ש קטן שאינו כאמור בפסקה (1) - (א) המסלק קולחין להשקיה חקלאית - יעמוד בערכים של "השקיה חקלאית מוגבלת" או "השקיה חקלאית בלא מגבלות", בהתאם להוראות תקנה 4, לפי העניין - החל ביום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013); (ב) המסלק קולחין לנחלים - יעמוד בערכים של "השקיה חקלאית בלא מגבלות" שבתוספת הראשונה ובתוספת השניה, לפי העניין - החל ביום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013), ובערכים לפי הוראות תקנה - 4 החל ביום י'ב טבת התשע"ה (1 בינואר 2015); (3) מט"ש גדול המופיע בטור ב' שבתוספת השישית - יעמוד בהוראות תקנה 4, לפי העניין, במועד הנקוב בתוספת השישית; (4) מט"ש גדול המופיע בטור א' שבתוספת השישית - (א) המסלק קולחין להשקיה חקלאית - יעמוד בהוראות תקנה 4, לפי העניין - במועד הנקוב בתוספת השישית; (ב) המסלק קולחין לנחלים - יעמוד בערכים של "השקיה חקלאית בלא מגבלות" שבתוספת הראשונה ובתוספת השניה, לפי העניין - במועד הנקוב בתוספת השישית, ובערכים לפי הוראות תקנה - 4 החל ביום י' בטבת התשע"ה (1 בינואר 2015); (5) מט"ש גדול שאינו מופיע בתוספת השישית יעמוד בהוראת תקנה 4, לפי העניין, החל ביום י' בטבת התשע"ה (1 בינואר 2015) למעט אם הורה ממונה סביבה או ממונה בריאות אחרת. (ב) על אף האמור בתקנה 17, בתקופה שעד יום התחילה של תקנות אלה כאמור בתקנת משנה (א), לפי העניין, תהיה איכות מי הקולחין לפי רישיונות, היתרים והקצאות שהוצאו לפי כל דין, לרבות תקנות בריאות העם (קביעת תקנים למי שפכים), התשנ"ב- 1992, ובכפוף לתנאים הקבועים בהם וכפי שייקבעו בהם מזמן לזמן, בהתאם להחלטות ועדת החריגים. (ג) יצרן שפכים אשר ביום התחילה הזרים שפכיו למט"ש יגיש תכנית כאמור בתקנה 10 בתוך 90 ימים מיום התחילה. (ד) על אף האמור בתקנה 11(ח) ו–(ט), עד תום שמונה עשר חודשים מיום פרסום תקנות אלה, יכול שיבוצעו בדיקות במעבדה שאינה מעבדה מוכרת. |
(תיקון התשע"א) (תקנות 2, 4(א)(1) ו–(3) ו–(ה), 18 ו–19) רמות מרביות וערך מרבי של רמות ממוצעות חודשיות
_________________ 1. ממוצע חודשי יהיה הממוצע של כל הבדיקות החודשיות של פרמטר הנבדק אחת לשבועיים או בתדירות גבוהה יותר; בעבור פרמטרים הנמדדים אחת לחודש או בתדירות נמוכה יותר יחושב הממוצע לפי הבדיקות השנתיות. 2. צח"ב יכול להיקבע במי קולחין המיועדים להשקיה גם בשימוש במעכבי ניטריפיקציה; במי קולחין המוזרמים לנחל ייקבע צח"ב בלא מעכבי ניטריפיקציה. 3. חנקן כללי יחושב לפי הסכום האריתמטי של ריכוזי חנקן קיילדל, חנקן ניטריט וחנקן ניטרט, שנקבעו בפועל לפי השיטות הקבועות בספר. 4. ערך הגבה pH - בהזרמה לנחל ממאגר קולחין (לאחר שהייה של 5 ימים לפחות) תותר הזרמה בערך הגב המרבי של 9.0. 5. שמן מינרלי - המקטע השומני המתקבל ב–FTIR בתמיסה לאחר מיצוי על פי שיטה 520F בספר. 6. ריכוז כלור נותר - לאחר זמן מגע של חצי שעה. השתמש המפעיל באוזונציה או בקרינת UV להשמדת מיקרואורגניזמים, לא יחויב לעמוד בדרישה לריכוז מזערי של כלור נותר. 7. ריכוז יוני המתכת בנוזל בלתי מסונן או לחלופין סכום ריכוזיוני המתכת בתסנין (לאחר העברה במסנן: 0.45 מיקרון) וריכוז המתכת החלקיקית שנאסף על גבי המסנן (אחרי העברה במסנן 0.45 מיקרון); ריכוז המתכות ייקבע לפי שיטה SM 3120 B בספר, פרט לכספית שתיבדק בשיטה SM 3112 B . 4. ערך הגבה pH - בהזרמה לנחל ממאגר קולחין (לאחר שהייה של 5 ימים לפחות) תותר הזרמה בערך הגב המרבי של 9.0. 5. שמן מינרלי - המקטע השומני המתקבל ב–FTIR בתמיסה לאחר מיצוי על פי שיטה 520F בספר. 6. ריכוז כלור נותר - לאחר זמן מגע של חצי שעה. השתמש המפעיל באוזונציה או בקרינת UV להשמדת מיקרואורגניזמים, לא יחויב לעמוד בדרישה לריכוז מזערי של כלור נותר. 7. ריכוז יוני המתכת בנוזל בלתי מסונן או לחלופין סכום ריכוזיוני המתכת בתסנין (לאחר העברה במסנן: 0.45 מיקרון) וריכוז המתכת החלקיקית שנאסף על גבי המסנן (אחרי העברה במסנן 0.45 מיקרון); ריכוז המתכות ייקבע לפי שיטה SM 3120 B בספר, פרט לכספית שתיבדק בשיטה SM 3112 B . |
(תיקון התשע"א) (תקנות 2, 4(א)(1) ו–(2), 18 ו–19) רמות מרביות וערך מרבי של רמות ממוצעות חודשיות להשקיה חקלאית באזורים שונים, כמסומן בתוספת הרביעית
_________________ 8. ממוצע חודשי יהיה הממוצע של כל הבדיקות החודשיות של פרמטר הנבדק אחת לשבועיים או בתדירות גבוהה יותר, בעבור פרמטרים הנמדדים אחת לחודש או בתדירות נמוכה יותר יחושב הממוצע לפי הבדיקות השנתיות. _________________ 8. ממוצע חודשי יהיה הממוצע של כל הבדיקות החודשיות של פרמטר הנבדק אחת לשבועיים או בתדירות גבוהה יותר, בעבור פרמטרים הנמדדים אחת לחודש או בתדירות נמוכה יותר יחושב הממוצע לפי הבדיקות השנתיות. |
_________________ 9. ממוצע חודשי יהיה הממוצע של כל הבדיקות החודשיות של פרמטר הנבדק אחת לשבועיים או בתדירות גבוהה יותר; בעבור פרמטרים הנמדדים אחת לחודש או בתדירות נמוכה יותר יחושב הממוצע לפי הבדיקות השנתיות. 10. צח"ב יכול להיקבע במי קולחין המיועדים להשקיה גם בשימוש במעכבי ניטריפיקציה; במי קולחין המוזרמים לנחל ייקבע צח"ב בלא מעכבי ניטריפיקציה. 11. חנקן כללי יחושב לפי הסכום האריתמטי של ריכוזי חנקן קילדל, חנקן ניטריט וחנקן ניטרט, שנקבעו בפועל לפי השיטות הקבועות בספר. 12. pH - בהזרמה לנחל ממאגר קולחין (לאחר שהייה של 5 ימים לפחות) תותר הזרמה בערך הגב המרבי של 9.0. 13. שמן מינרלי - המקטע השומני המתקבל ב–FTIR בתמיסה לאחר מיצוי על פי שיטה 520F בספר. 14. ריכוז כלור נותר - לאחר זמן מגע של חצי שעה; השתמש המפעיל באוזונציה או בקרינת UV להשמדת מיקרואורגניזמים, לא יחויב לעמוד בדרישה לריכוז מזערי של כלור נותר. 15. ריכוז יוני המתכת בנוזל בלתי מסונן או לחלופין סכום ריכוז יוני המתכת בתסנין (לאחר העברה במסנן: 0.45 מיקרון) וריכוז המתכת החלקיקית שנאסף על גבי המסנן (אחרי העברה במסנן 0.45 מיקרון); ריכוז המתכות ייקבע לפי שיטה SM 3120 B בספר, פרט לכספית שתיבדק בשיטה SM 3112 B . (תקנות 4(א)(1) ו–19(א)(1)) מפה עם סימון האזורים שבתוספת השניה
7
|
(תיקון התשע"א) (תקנות 2, 6(ג) ו–11) חלק א' תכנית ניטור להזרמת מי קולחין להשקיה חקלאית
חלק א' תכנית ניטור להזרמת מי קולחין להשקיה חקלאית
|
חלק ב' תכנית ניטור למט"ש שאינו מסלק את מי הקולחין להשקיה חקלאית
|
(תיקון התשע"א) (תיקון התשע"א) (תקנה 19(א)(3) ו–(4))
ט"ז באדר התש"ע (2 במרס 2010)
|