"המינהלה" - מינהלת המוסד האמורה בסעיף 8(ב);

"השר" - שר העבודה והרווחה 2 ;

"ועדת העבודה והרווחה" - ועדת העבודה והרווחה של הכנסת;

"בית הדין לעבודה" - כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה;

"אשתו" - לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עמו;

"גמלה" - כל טובת הנאה שהביטוח לפי חוק זה מעניק אותה, לרבות הטבה לפי הסכם שנערך לפי סעיף 9, הענקה לפי סעיף 387 וגמלה לפי פרק י"ב או פרק י"ג ולמעט גמול והחזר הוצאות המשולמים לפי סעיף 17א;

"חברת מעטים" - כמשמעותה בסעיף 76 בפקודת מס הכנסה;

(2) לעניין כל גמלה למעט קצבת ילדים המשתלמת לפי הוראות סימן ב' בפרק ד' בעד הילד השני, השלישי והרביעי שבמניין ילדיו של ההורה - משנת 2007 ואילך - ב–1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת;

(4) על אף הוראת פסקה (2), לעניין קצבת נכות המשתלמת לפי הוראות סימן ג' בפרק ט' וכל קצבה ששיעורה נגזר ממנה - משנת 2023 ואילך - ב-1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע המעודכן ב-1 בינואר של השנה הקודמת שבה הקצבה עודכנה; ואולם, לעניין העדכון הראשון יחולו הוראות אלה:

(א) אם שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע לשנת 2020 עולה על 2.45% - לפי שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע המתוקן; בפסקה זו -

(ב) אם שיעור עליית השכר הממוצע, המעודכן באותו יום, לעומת השכר הממוצע לשנת 2020 אינו עולה על 2.45% - יידחה העדכון לשנה שלאחר מכן ויחול לגביו האמור בפסקת משנה (א);

(1) הוא עסק במשלח ידו, לפחות עשרים שעות בשבוע בממוצע;

(2) הכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום השווה ל-50% מהשכר הממוצע;

(3) הוא עסק במשלח ידו לפחות שתים עשרה שעות בשבוע בממוצע והכנסתו החודשית הממוצעת ממשלח ידו לא פחתה מסכום כאמור בלוח א';

לענין הגדרה זו רשאי השר לקבוע שיטת חישוב של ממוצעים וכן שיעור אחר במקום השיעור הקבוע בלוח א';

"השכר הממוצע" 3 - הצירוף של שניים אלה:

(1) הממוצע החודשי של השכר הממוצע למשרת שכיר בשלושת החודשים האחרונים שלגביהם היו נתונים בידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום שקדם ליום העדכון (להלן בהגדרה זו - ממוצע השכר);

(2) תוספת לממוצע השכר בשיעור הפיצוי שניתן בתקופה שמתום שלושת החודשים ששימשו בסיס לחישוב ממוצע השכר ועד ליום העדכון;

לענין הגדרה זו, "יום העדכון" - 1 בינואר של כל שנת מס, ואם חל פיצוי לאחר מכן - 1 בחודש שבו חל הפיצוי; על כל שינוי בשכר הממוצע יפרסם השר הודעה ברשומות;

"שכר מדוד" 4 - שכר ממוצע למשרת שכיר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

(ב) בחישוב השכר הממוצע, לצורך גמלאות ודמי ביטוח, יחולו שינויים אלה:

(1) לגבי חודש שכר חריג, במקום השכר המדוד יובא בחשבון השכר המדוד המתוקן;

(2) השכר הממוצע יחושב בכפוף להוראות פסקה (1) ויוגדל בשיעור השווה לחלק השנים עשר של סך ההפרשים החודשיים לגבי שלושת חודשי השכר החריג האחרונים, ששכרם המדוד ידוע ביום העדכון; לענין זה, "הפרש חודשי" - ההפרש שבין השכר המדוד של חודש שכר חריג לבין השכר המדוד המתוקן של אותו חודש, מחולק בשכר המדוד המתוקן של החודש האמור;

(3) 5 (נמחק).

(ב) לענין חוק זה לא יראו כתושב ישראל, בין השאר, כל אחד מאלה:

(1) שוהה שלא כדין, כמשמעותו בסעיף 13 בחוק הכניסה לישראל;

(2) מי שבידו היתר כאמור בצו הכניסה לישראל (פטור תושבי יהודה ושומרון, רצועת עזה וצפון סיני, מרכז סיני, מרחב שלמה ורמת הגולן), התשכ"ח-1968;

(3) מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1, ב/2, ב/3 או ב/4, לפי תקנה 5 בתקנות הכניסה;

(3א) מי שבידו אשרה ורישיון לפי תקנה 5א לתקנות הכניסה;

(4) מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי מסוג א/1, לפי תקנה 6(א) בתקנות הכניסה - בתקופות שלהלן, לפי העניין:

(א) בשנה שתחילתה 183 ימים לפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור (בסעיף זה - השנה הקובעת) - אם התגורר כדין בישראל פחות מ-183 ימים באותה שנה;

(ב) בתקופה שלפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור - אם התגורר כדין בישראל בשנה הקובעת יותר מ-183 ימים;

(5) מי שבידו אשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א/3 לפי תקנה 6(ג) בתקנות הכניסה, וכן קרובו של בעל אשרה ורשיון כאמור שבידו אשרה ורשיון לישיבת ארעי מסוג א/4 לפי תקנה 6(ד) בתקנות הכניסה.

(ג) מי שאינו אזרח ישראלי ובידו אשרה ורישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל שאינם מנויים בסעיף קטן (ב)(3) עד (5), לא יראו אותו כתושב ישראל בתקופות ששלהלן, לפי העניין:

(1) בשנה הקובעת - אם התגורר כדין בישראל פחות מ-183 ימים באותה שנה;

(2) בתקופה שלפני יום מתן האשרה והרישיון כאמור - אם התגורר כדין בישראל בשנה הקובעת יותר מ-183 ימים.

(ד) על אף הוראות סעיף קטן (ב)(4), מי שבידו אשרה ורישיון לישיבת ארעי כאמור באותו סעיף קטן, ניתנה לו אשרת עולה או תעודת עולה לפי חוק השבות, בתוך השנה שתחילתה ביום מתן האשרה והרישיון האמורים, רשאי המוסד לראות בו תושב ישראל מיום מתן האשרה והרישיון.

(ב) לעניין חוק זה רואים חבר אגודה שיתופית שהיא קיבוץ מתחדש, שאינו עובד במפעל האגודה או מטעמה, כעובד או כעובד עצמאי או כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי, לפי העניין.

(ב) בצו לפי סעיף קטן (א) הקובע מי ייחשבו כעובדים ייקבע גם מי ייחשבו כמעבידיהם.

(ג) כוחו של צו לפי סעיף זה יפה על אף האמור בכל מקום אחר בחוק זה.

(ב) צו לפי סעיף קטן (א) ייקבע, בשים לב, בין השאר, להיקף העסקים של התאגיד, לזהות החברים ונושאי המשרה בו ולפעולתם בתאגיד, ולשאר נסיבות הענין.

(ג) הוראות סעיף 6(ב) ו-(ג) יחולו על צו לפי סעיף זה.

(ד) בסעיף זה -

(2) המונחים שבו יפורשו כמשמעותם לפי חוק החברות, התשנ"ט-1999, או לפי הדין החל על אותו תאגיד, והכל ככל שאין להם משמעות לפי חוק זה.

(ב) הרשות העליונה של המוסד היא המועצה; הרשות המנהלת והמבצעת של המוסד היא המינהלה.

(ג) המוסד יעמוד לפיקוחו הכללי של השר, והמינהלה חייבת להגיש לשר כל דין וחשבון וכל תעודה או פנקס שידרוש.

(ד) המוסד יעמוד לביקורתו של מבקר המדינה כאמור בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב], ומבקר המדינה יגיש עותק של הדין וחשבון שלו על פעולות המוסד לשר ולמועצה, נוסף לאלה שיש להגיש להם דין וחשבון לפי סעיף 15 לחוק האמור.

(ב) אוצר המדינה או הגוף הציבורי יחזירו למוסד כל סכום שהוציא למתן ההטבות האמורות, הכל כפי שנקבע בהסכם כאמור בסעיף קטן (א).

(ב) תקופת כהונתה של המועצה תהיה ארבע שנים.

(1) תפקח על פעולות המוסד והנהלתו;

(2) תייעץ לשר בבואו להתקין תקנות, חוץ מתקנות לפי סעיף 11(א) וסעיף 17א;

(3) רשאית להמליץ לפני השר על התקנת תקנות;

(4) תמלא כל תפקיד אחר המוטל עליה בחוק זה.

(ב) המועצה תמנה, לכל ענף מענפי הביטוח הקיימים לפי חוק זה, ועדה שתייעץ למנהל של אותו ענף.

(2) חברי הועדה לביטוח אבטלה יהיו מתוך נציגי ארגוני העובדים והמעבידים כאמור בסעיף קטן (ב), עובדי משרד העבודה והרווחה ומשרד האוצר, ונציגי שירות התעסוקה.

(3) נציגי ארגוני העובדים והמעבידים יהוו, במספר שווה, שני שלישים ממספר חברי הועדה לביטוח אבטלה.

(ב) נציגי העובדים והמעבידים בועדה לביטוח אבטלה יתמנו לפי המלצת ארגוני העובדים וארגוני המעבידים שהם, לדעת השר, יציגים ונוגעים בדבר.

(ג) תקופת כהונתה של הועדה לביטוח אבטלה תהיה ארבע שנים.

(ד) הועדה לביטוח אבטלה מוסמכת -

(1) לייעץ לשר בהתוויית המדיניות של ביטוח אבטלה;

(2) לייעץ לשר בהתקנת תקנות הנוגעות לביטוח אבטלה;

(3) לאשר את תקציב ענף ביטוח האבטלה;

(4) לפקח על פעולות ביטוח האבטלה;

(5) למלא כל תפקיד אחר לפי פרק ז' שיטיל עליה השר.

(ה) סמכויות הועדה לביטוח אבטלה, בכל הענינים האמורים בסעיף קטן (ד), אינן נתונות בידי המועצה, ואולם אם במסגרת פרק ז' הטיל השר על הועדה לביטוח אבטלה תפקיד הנוגע גם לענפי ביטוח אחרים, יהא דינה, בכל הנוגע לאותו תפקיד, כדין כל ועדה שמונתה לפי סעיף 13.

(ו) הועדה לביטוח אבטלה רשאית למנות ועדות משנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה.

(2) חברי הועדה לענין שירות מילואים יהיו נציג אחד של השר, נציג אחד של שר האוצר, נציג אחד של שר הבטחון, נציגי עובדים, נציגי מעבידים ונציגי עובדים עצמאיים.

(3) נציגי העובדים בועדה לענין שירות מילואים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים; נציגי המעבידים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגונים ארציים של מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר; נציגי העובדים העצמאיים בועדה לענין שירות מילואים יתמנו לאחר התייעצות עם ארגונים שלדעת השר הם מייצגים עובדים עצמאיים.

(ב) השר יקבע בהודעה ברשומות את מספר חברי הועדה לענין שירות מילואים שהם נציגי עובדים, נציגי מעבידים ונציגי עובדים עצמאיים, ובלבד שמספר נציגי העובדים יהיה כמספר נציגי המעבידים.

(ג) תקופת כהונתה של הועדה לענין שירות מילואים תהיה ארבע שנים.

(ד) הועדה לענין שירות מילואים מוסמכת, לענין הנושאים שבפרק י"ב -

(1) לייעץ לשר בהתוויית המדיניות;

(2) לייעץ לשר בהתקנת תקנות;

(3) לפקח על ביצוע הוראות הפרק;

(4) למלא כל תפקיד אחר שיטיל עליה השר.

(ה) סמכויות הועדה לענין שירות מילואים בכל הענינים האמורים בסעיף קטן (ד) אינן נתונות בידי המועצה, ואולם בענינים הנוגעים גם לענפי ביטוח של המוסד יהא דינה, בכל הנוגע לאותו ענין, כדין כל ועדה שמונתה לפי סעיף 13.

(ו) הועדה לענין שירות מילואים רשאית למנות ועדות משנה, מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ולהעביר להן מסמכויותיה.

(ב) חבר המועצה או חבר הועדה שאינו זכאי לגמול לפי הוראות סעיף קטן (א), זכאי לקבל מהמוסד החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות בישיבות המועצה או הועדה לפי הוראות סעיף קטן (ג), ובלבד שאינו מקבל ממקור אחר החזר הוצאות.

(ג) השר, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישלם המוסד גמול והחזר הוצאות לחבר המועצה או לחבר ועדה בהתאם להוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) ואת שיעוריהם.

(ד) בסעיף זה -

(ב) מנהל המוסד יהיה יושב ראש המינהלה.

(ג) המינהלה רשאית לאצול מסמכויותיה לחבר מחבריה.

(ב) מינוים של עובדי המוסד לפי סעיף זה יהיה לפי הכללים הקבועים למינוי עובדי המדינה, בשינויים שהענין מחייבם, ותנאי עבודתם של עובדי המוסד יהיו כתנאי העבודה של עובדי המדינה.

(1) חשב המוסד ימונה בידי החשב הכללי במשרד האוצר ויהיה עובד משרד האוצר; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959;

(2) הממונה על חשב המוסד יהיה החשב הכללי בלבד;

(3) המוסד לא יתקשר בכל עסקה ולא יוציא כל הוצאה כספית, אלא באישור חשב המוסד; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מן הצורך בקבלת אישורים אחרים להוצאה או להתקשרות כאמור לפי כל דין.

(ב) נוסף לדין וחשבון האקטוארי, שיצורף לדין וחשבון הכספי השנתי בהתאם לסעיף 31(א), יגיש האקטואר של המוסד לשר ולמועצה דין וחשבון אקטוארי מלא עם תום כל שלוש שנות כספים.

(ב1) שר האוצר, בהסכמת השר, יורה לאקטואר של המוסד על אופן הגשת דין וחשבון אקטוארי מלא לפי סעיף זה, לרבות מתכונתו, תוכנו, מידת פירוטו וכללים לעריכתו, וכן מתכונת ההצהרות והביאורים שיש לצרף אליו, והכל בהתאם למתכונת עריכת דין וחשבון אקטוארי מלא במוסדות ביטחון סוציאלי בעולם, בשינויים המחויבים (בחוק זה - דין וחשבון אקטוארי מלא).

(ג) בפעולתו המקצועית לא יהיה האקטואר כפוף להוראות, והמינהלה חייבת להגיש לו את כל העזרה הדרושה לביצוע חובותיו המקצועיות.

(ב) המועצה תדון בהצעת התקציב ותעביר אותה לאישורו של השר, בצירוף הערותיה והמלצותיה; העתק של הצעת התקציב ושל ההערות וההמלצות יומצא לועדת העבודה והרווחה.

(ב) לכל ענף ביטוח יתנהל חשבון נפרד; המוסד, בהסכמת ועדת הכספים של המועצה, יהיה רשאי להעביר סעיף, זכות או חובה, מחשבון ענף ביטוח אחד לחשבון ענף ביטוח אחר.

(ג) (בוטל).

(ד) ההוצאות הכלליות והמשותפות לענפי הביטוח השונים יחולקו בין החשבונות של ענפי הביטוח לפי כללים שהמליצה עליהם המועצה לאחר קבלת חוות דעתו של האקטואר של המוסד ובאישור השר.

(1) ראה המוסד כי בחודש מסוים צפוי גירעון בענף ביטוח אבטלה, ייזקף באותו חודש הסכום החסר הצפוי מחשבון ענף ביטוח ילדים, בהתאם לאומדן הגירעון לאותו חודש;

(2) עם פרסום מאזן המוסד לפי סעיף 31, ייערך חשבון סופי של הגירעון בענף ביטוח אבטלה בשנת הכספים שלגביה פורסם המאזן, והיתרה תועבר מחשבון ענף ביטוח ילדים או תוחזר לענף זה, לפי הענין;

(3) לענין סעיף קטן זה, "אומדן הגירעון" - ההפרש שבין אומדן סכום הוצאות ענף ביטוח אבטלה הצפויות בחודש מסוים, לבין אומדן סכום התקבולים הצפויים מדמי ביטוח אבטלה באותו חודש, לרבות סכום השווה לחלק היחסי מהסכומים שאוצר המדינה שילם למוסד בעד אותו חודש לפי סעיף 32(ג1), המחושב לפי אומדן התקבולים לענף ביטוח אבטלה.

(ב) כל הוצאה כאמור תיזקף על חשבון ענף ביטוח אבטלה.

(ג) סכומי ההוצאה ודרכי השיפוי ייקבעו בהסכם שייערך בין המוסד לבין שירות התעסוקה.

(ב) המאזן והדין וחשבון הכספי יפורסמו בדרך שיורה השר.

(ג) שנת הכספים של המוסד תהיה כשנת הכספים של המדינה.

(1) בשנת 2018 - 57.16 אחוזים;

(2) בשנת 2019 - 55.96 אחוזים;

(3) בשנת 2020 - 55.74 אחוזים;

(4) בשנת 2021 - 57.26 אחוזים;

(5) בשנת 2022 - 53.89 אחוזים;

(6) בשנת 2023 - 58.88 אחוזים;

(7) בשנת 2024 - 59.81 אחוזים;

(8) בשנת 2025 - 59.4 אחוזים;

(9) בשנת 2026 - 59.86 אחוזים;

(10) בשנת 2027 - 59.87 אחוזים;

(11) בשנת 2028 ואילך - 61.38 אחוזים;

(ב) (בוטל).

(ג) (בוטל).

(ג1) (1) נוסף על ההקצבות לפי סעיף קטן (א), יקציב אוצר המדינה למוסד, מדי חודש, סכום השווה לצירופם של שני אלה:

(א) סכום השווה ל-7.10% מסך כל התקבולים שגבה המוסד ממעבידים בחודש שלגביו מחושב התשלום;

(ב) סכום השווה ל-5.65% מסך כל התקבולים שגבה המוסד מעובדים עצמאיים בחודש שלגביו מחושב התשלום;

הסכומים האמורים בסעיף קטן זה ובסעיף קטן (א) יחולקו בין ענפי הביטוח השונים כאמור בלוח י';

(2) לענין סעיף קטן זה, "תקבולים" - כל התקבולים שגבה המוסד לפי הוראות חוק זה.

(ג2) אוצר המדינה ישפה את המוסד על ההוצאות שהוציא למתן מענק אשפוז לפי הוראות לוח ב'1.

(ג3) (בוטל).

(ד) (בוטל).

(ה) (בוטל).

(ו) אופן תשלום ההקצבה ייקבע בהסכם, בין המוסד לבין השר, שיאושר על ידי שר האוצר.

(ז) (1) אוצר המדינה ישפה את המוסד, בכל שנת כספים, בסכומים אלה:

(א) סכום השווה למכפלת שני אלה:

(1) ההפרש בין שיעור הגידול באוכלוסיית זכאי קצבאות האזרח הוותיק והשאירים ובין שיעור הגידול באוכלוסייה הכללית בשנה הקודמת, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

(2) סך קצבאות האזרח הוותיק והשאירים ששולמו בשנה הקודמת;

(ב) סכום השווה למכפלת שני אלה:

(1) ההפרש בין שיעור הגידול באוכלוסיית זכאי קצבת סיעוד ובין שיעור הגידול באוכלוסייה הכללית בשנה הקודמת, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

(2) סך קצבאות הסיעוד ששולמו בשנה הקודמת.

(2) סכום השיפוי לפי פסקה (1) לא יעלה על 750 מיליון שקלים חדשים בשנה (בסעיף זה - התקרה); התקרה תתעדכן ב–1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו מועד לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני 1 בינואר של השנה הקודמת.

(ח) אוצר המדינה ישפה את המוסד, בכל שנת כספים, על הסכומים שהוציא בשל סעיפים 74ב(ה) ו–74ג(א).

(ט)8 (בוטל).

(י)9 (בוטל).

(יא)10 אוצר המדינה ישפה את המוסד בעד דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות שלא נגבו ממעסיקים בעד עובדיהם בשל הוראות סעיף 371ג.

(ב) הסכום הכולל של התחייבויות המינהלה, בשנת כספים פלונית, למתן הענקות לפי סעיף קטן (א), למעט הענקות למוסד לבטיחות וגיהות ולעריכת מחקרים בתחומי הביטוח הסוציאלי והאבטלה, לא יעלה על 28 מיליון שקלים חדשים ולעניין התחייבויות המוסד בשנת 2020 - לא יעלה על 20 מיליון שקלים חדשים.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב) -

(1) המינהלה רשאית, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), ובהסכמת שר האוצר, להתחייב לתת הענקות כאמור בסעיף קטן (ב), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו תהיה המינהלה רשאית להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות, באופן שתקבע בהסכמת שר האוצר;

(2) התחייבה המינהלה, בשנת כספים מסוימת, לתת הענקות כאמור בסעיף קטן (ב) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאית היא, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (ב), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (ב), לפי הנמוך; לענין זה, "סכום ההפרש" - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) לבין הסכום שבו התחייבה המינהלה בשנת הכספים המסוימת;

(3) בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה ההתחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאית המינהלה, לפי המלצה ובאישור כאמור בסעיף קטן (א), להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו היא רשאית להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (ב) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.

(ד) הסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, "מדד" - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.

(ה) בסעיף זה -

(1) מבוטחת לפי פרק י"א או אשת מבוטח לפי פרק י"א, אף אם הלידה אירעה מחוץ לישראל;

(2) עובדת או עובדת עצמאית המועסקת בישראל או אשת עובד או עובד עצמאי המועסק בישראל ששה חודשים רצופים לפחות בתכוף לפני הלידה, אף אם כל אלה אינם תושבי ישראל, ובלבד שהלידה אירעה בישראל; פסקה זו לא תחול על מי שמתגורר באזור ואינו תושב ישראל באזור, והכל כהגדרתם בסעיף 378.

(ב) מבוטחת לדמי לידה היא אחת מאלה:

(1) עובדת או עובדת עצמאית שמלאו לה 18 שנים והיא מועסקת בישראל, ואם היא ומעבידה הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, אף אם היא עובדת מחוץ לישראל;

(2) אשה שמלאו לה 18 שנים והיא נמצאת בהכשרה מקצועית.

(1) לתת גמלה לפי פרק זה אף למי שאינה מבוטחת אם היתה מבוטחת אילו מלאו לה 18 שנים;

(2) לתת מענק לידה לתושבת ישראל אף אם אינה מבוטחת.

(1) למענק אשפוז;

(2) למענק לידה;

(3) לקצבת לידה, אם ילדה יותר משני ילדים בלידה אחת.

(ב) אם אין המבוטחת בחיים, זכאי למענק הלידה ולקצבת הלידה בעלה או האפוטרופוס על הנולד, לפי הענין.

(ג) (1) נוסף על הוראות סעיף קטן (א), מבוטחת שילדה זכאית למענק לידה גם אם לא הזדקקה לאשפוז בקשר ללידה, ובלבד שמיילדת או רופא אישרו, בתצהיר שנתנה המיילדת או בתעודת רופא, לפי העניין, כאמור בפסקה (2), כי הם נכחו בלידה וכי היא התקיימה בהתאם להוראות חוזרי משרד הבריאות בעניין לידות בית כפי שהם מפורסמים באתר האינטרנט של משרד הבריאות, לרבות ההוראה בדבר מסירת מידע ליולדת לגבי ביצוע בדיקות סקר יילודים לזיהוי מוקדם של מחלות;

(2) תנאי לקבלת מענק לידה כאמור בפסקה (1) הוא מסירת תצהיר מאת מיילדת או תעודת רופא, כאמור באותה פסקה, למשרד הבריאות, באופן שיורה המשרד; משרד הבריאות ידווח למוסד לגבי תצהיר או תעודת רופא שנמסרו לו כאמור באופן שעליו יוסכם בין המוסד למשרד הבריאות;

(3) המוסד רשאי לתת הוראות בדבר אופן הגשת תביעה למענק לפי סעיף קטן זה ותשלומו.

(ב) מענק האשפוז ישולם לבית החולים או למוסד הרפואי שבו אושפזה המבוטחת בקשר ללידה, על פי תביעה שתוגש באמצעות בית החולים או המוסד הרפואי, על גבי טופס שקבע לכך המוסד.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), אם אירעה הלידה מחוץ לישראל בבית חולים או במוסד רפואי שהתביעה למענק אשפוז אינה ניתנת להגשה באמצעותו, ישולם מענק האשפוז למבוטחת בסכום השווה להוצאות האשפוז שהיו לה בקשר ללידה, ובלבד שסכום זה לא יעלה על סכום מענק האשפוז שנקבע, לפי הענין, בלוח ב'1, כפי שהיה במועד שבו ילדה המבוטחת.

(1) בשיעור של 20% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד הראשון שבעדו משולם מענק באותה משפחה;

(1א) בשיעור של 9% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד השני שבעדו משולם מענק באותה משפחה;

(2) בשיעור של 6% מהסכום הבסיסי, אם הוא הילד השלישי ואילך, שבעדו משולם מענק באותה משפחה;

לענין זה, "משפחה" - בני זוג שהם הוריו של הילד או הורה עצמאי כהגדרתו בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ"ב-1992;

(ב) נולדו שני ילדים או יותר בלידה אחת, ישלם המוסד, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג), מענק לידה בשיעורים אלה:

(1) בעד שני ילדים - 100% מהסכום הבסיסי;

(2) בעד כל ילד נוסף - 50% מהסכום הבסיסי.

(ג) (בוטל).

(1) בעד שלושה ילדים - 50% מהסכום הבסיסי;

(2) בעד ארבעה ילדים - 75% מהסכום הבסיסי;

(3) בעד חמישה ילדים או יותר - 100% מהסכום הבסיסי.

(ב) קצבת הלידה תשולם בעד התקופה המתחילה ב-1 בחודש שלאחר הלידה והמסתיימת בתום תשעה חודשים ממועד זה.

(ג) הקצבה תשולם לפי מספר הילדים שהיו בחיים ב-1 בחודש שבעדו משתלמת הקצבה, ואולם בעד החודש הראשון שלאחר חודש הלידה תשולם הקצבה לפי מספר הילדים שהיו בחיים בתום שלושים ימים מיום הלידה.

"יום הלידה המשוער" - היום שנקבע כיום הלידה המשוער, באישור רפואי שניתן בהתאם לתקנות שהתקין השר.

(ב) המוסד ישלם לזכאי לתקופת לידה והורות לפי סעיף 6(ג) או 6(ח)(1) או (1א) לחוק עבודת נשים, וכן לעובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים באותו סעיף, דמי לידה, בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה:

(1) הוא עובד או עובד עצמאי כאמור בסעיף 40(ב)(1), בשינויים המחויבים;

(2) שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע;

לענין סעיף קטן זה, "היום הקובע" - היום שבתום ששת השבועות שלאחר יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד, לפי המאוחר;

(3) אשתו זכאית לדמי לידה לפי פרק זה, בעד אותו פרק זמן, ולא שולמו לה דמי הלידה בעד פרק הזמן כאמור בסעיף 50(א) או בסעיף 51, לפי העניין;

(4) פרק הזמן שבו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו כאמור לא יפחת משבעה ימים, ובלבד שלעניין תשלום לזכאי לפי סעיף 6(ח)(1) או (1א), פרק זמן זה הוא בסוף פרק הזמן שבעדו משולמים דמי לידה לפי סעיף 50(א) ובטרם סיומו, ובת זוגו חזרה לעבוד לפי הוראות סעיף 6(ח)(1)(ב) לחוק עבודת נשים.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), לא ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור בסעיף קטן (ב) בעד תקופות אלה:

(1) תקופה של ששה שבועות רצופים שתחילתם ביום הלידה אלא אם כן התקיימו התנאים האמורים בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים;

(2) תקופה שבעדה שולמו לאשתו דמי לידה ואולם, אם התקיימו התנאים האמורים בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים - ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור בסעיף קטן (ב) גם בעד התקופה שבעדה שולמו לאשתו דמי לידה, ובלבד שלא ישולמו לזכאי ולאשתו דמי לידה בעד פרק זמן העולה על משך תקופת הזכאות לדמי לידה לפי סעיפים 50 ו-51;

(3) תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים.

(ד) דמי לידה ליום לפי סעיף קטן (ב) או (ד1) הם שכר העבודה הרגיל של הזכאי לדמי הלידה, ויחולו לענין זה הוראות סעיפים 53, 54, 55 ו-56 בשינויים המחויבים.

(ד1) המוסד ישלם לזכאי לתקופת לידה והורות לפי סעיף 6(ח)(1ב) לחוק עבודת נשים, וכן לעובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים באותו סעיף, דמי לידה, בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה:

(1) הוא עובד או עובד עצמאי כאמור בסעיף 40(ב)(1), בשינויים המחויבים;

(2) שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, "היום הקובע" - היום שבו הפסיק לעבוד לרגל תקופת הלידה וההורות;

(3) אשתו זכאית לדמי לידה לפי פרק זה, בעד אותו פרק זמן, והיא הסכימה בכתב לוותר על דמי הלידה שהיא זכאית להם בעד השבוע האחרון של פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה לפי הוראות סעיפים 50 ו-51 ולא שולמו לה דמי לידה בעד אותו שבוע.

(ה) (1) עובד הזכאי לתקופת לידה והורות לפי סעיף 6(ז1) לחוק עבודת נשים, וכן עובד עצמאי שמתקיימים בו התנאים האמורים באותו סעיף, זכאי לדמי לידה בעד פרק הזמן שלרגל תקופת הלידה וההורות ולצורך הטיפול בילדו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו, ובתנאי שמתקיימים כל אלה:

(א) הוא עובד או עובד עצמאי כאמור בסעיף 40(ב)(1), בשינויים המחויבים;

(ב) שולמו בעדו דמי ביטוח משכרו כעובד או ששילם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; לעניין סעיף קטן זה, "היום הקובע" - יום הלידה או היום שבו הפסיק לעבוד לפי המאוחר;

(ג) בת זוגו זכאית לדמי לידה לפי פרק זה, בעד אותו פרק זמן, ולא שולמו לה דמי לידה בעד פרק הזמן המלא כאמור בסעיף 50(א);

(ד) פרק הזמן שבו הוא אינו עובד או אינו עוסק במשלח ידו כאמור לא יפחת משבעה ימים, ובלבד שפרק זמן זה הוא בסוף פרק הזמן שבעדו משולמים דמי לידה לפי סעיף 50(א) ובטרם סיומו;

(2) על אף הוראות פסקה (1), לא ישולמו דמי לידה לזכאי כאמור באותה פסקה בעד תקופות אלה:

(א) תקופה שבעדה שולמו לבת זוגו דמי לידה;

(ב) תקופה הפחותה משבעה ימים רצופים;

(3) דמי לידה ליום לפי סעיף קטן זה הם שכר העבודה הרגיל של הזכאי לדמי הלידה, ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים 53, 54, 55 ו–56, בשינויים המחויבים;

(4) דמי הלידה לפי סעיף קטן זה ישולמו לבת זוגו של הזכאי לדמי הלידה;

(5) רופא שהסמיך לכך המוסד (בפסקה זו - רופא מוסמך) רשאי לדרוש, בכל עת, הבהרות ופרטים נוספים, לרבות רישומים רפואיים, בכל עניין הקשור באישור הרפואי שניתן לפי סעיף 6(ז1)(1)(ב) לחוק עבודת נשים, ולחוות דעתו בדבר מסוגלות בת הזוג לטפל בילדה; פקיד התביעות רשאי, בהחלטתו בתביעה לדמי לידה לפי סעיף קטן זה, להביא בחשבון את חוות דעתו של הרופא המוסמך.

(1) היא ילדה בתקופה שמיום י"א באב התש"ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 179א;

(2) היא אינה זכאית לדמי לידה לפי סימן זה משום שלא מתקיים לגביה האמור בהגדרה "היום הקובע" שבסעיף 48;

(3) היא הייתה זכאית לדמי אבטלה בתכוף לפני יום הלידה.

(ב) אוצר המדינה ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום דמי הלידה לפי סעיף קטן (א), לרבות ההוצאות המינהליות הכרוכות בתשלום כאמור.

(ג) סעיף זה יעמוד בתוקפו בתקופה שמיום כ"ח בטבת התשפ"א (12 בינואר 2021) עד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021), והוא יחול על לידה שאירעה בתקופה שמיום י"א באב התש"ף (1 באוגוסט 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 179א, אולם תשלומים מכוחו לא ישולמו לפני יום כ"ח באדר התשפ"א (12 במרס 2021).

(1) היא ילדה בתקופה שמיום כ"א בתמוז התשפ"א (1 ביולי 2021) עד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021);

(2) היא אינה זכאית לדמי לידה לפי סימן זה משום שלא מתקיים לגביה האמור בהגדרה "היום הקובע";

(3) ביום כ' בתמוז התשפ"א (30 ביוני 2021) או לפניו היא הייתה זכאית לדמי אבטלה בהיותה בהריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי לידה.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין חישוב שכרה הרגיל של מבוטחת לגבי סעיף 54, יראו את היום שבו הפסיקה לעבוד לאחרונה כיום הקובע.

(ג) מבוטחת הזכאית לדמי לידה לפי סעיף זה תהיה זכאית לתשלום נוסף על דמי הלידה בסכום השווה לדמי הלידה ששולמו לה בעד 18 ימים; התשלום הנוסף כאמור לא ייחשב הכנסה לעניין חוק זה ולעניין כל דין אחר.

(ד) אוצר המדינה ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום לפי סעיף קטן (ג), לרבות ההוצאות המינהליות הכרוכות בו.

(1) בעד פרק זמן של 15 שבועות - אם שולמו דמי ביטוח בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע;

(2) בעד פרק זמן של 8 שבועות - אם שולמו דמי ביטוח בעד 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע.

(ב) לענין סעיף קטן (א) יראו תקופה מהמנויות להלן, שקדמה ליום הקובע, כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח:

(1) תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי פגיעה, דמי לידה, דמי אבטלה, דמי הסתגלות מיוחדים, דמי תאונה, גמלה לשמירת הריון, קצבת נכות לפי פרק ה' בשל נכות שדרגתה 100%, תגמול לפי פרק י"ב או תגמול לפי פרקים י"ג או י"ג1 בשל נכות שדרגתה 100%;

(2) תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי מחלה או תמורת חופשה שנתית באמצעות קופת גמל כמשמעותה בסעיף 180;

(3) שני החודשים הראשונים של חופשה ללא תשלום;

(4) תקופה שבה היתה האשה מבוטחת לפי סעיף 40(ב)(2), ובלבד שעבדה כעובדת או כעובדת עצמאית לפחות 30 ימים רצופים בתכוף לפני היום הקובע;

(5) תקופה שבה היתה האשה עובדת עצמאית, ומועד תשלום דמי הביטוח בעד אותה תקופה חל לאחר היום הקובע או בחודש שבו אירעה הלידה.

(ג) השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע נסיבות, תנאים וכללים שלפיהם ייראו התקופות האמורות בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (ב), כולן או מקצתן, כתקופות שבעדן שולמו דמי ביטוח אף אם תקופות אלה חלו לאחר היום הקובע.

(1) 20 שבועות - אם היא זכאית לדמי לידה לפי סעיף 50(א)(1);

(2) 12 שבועות - אם היא זכאית לדמי לידה לפי סעיף 50(א)(2).

(א1) מבוטחת שהיא עובדת שזכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות כאמור בסעיף 6(ג) לחוק עבודת נשים, תהיה זכאית בעד תקופת ההארכה, לדמי לידה נוספים על דמי הלידה שהיא זכאית להם לפי סעיף 50 ולפי סעיף קטן (א), לפי הענין, ובלבד שדמי הלידה הנוספים כאמור, לא ישולמו בעד פרק הזמן העולה על -

(1) 3 שבועות בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(1) - אם היא זכאית לדמי לידה לפי סעיף 50(א)(1);

(2) שבועיים בעד כל ילד נוסף שילדה באותה לידה, החל מהילד השני, בצירוף התקופה שהיא זכאית לה לפי הוראות סעיף קטן (א)(2) - אם היא זכאית לדמי לידה לפי סעיף 50(א)(2).

(א2) (בוטלה).

(ב) מבוטחת שהיא עובדת שפיצלה את תקופת הלידה וההורות שלה, כאמור בסעיף 6(ד)(2) לחוק עבודת נשים, ובתום שלושה שבועות מיום הלידה היא עדיין זכאית להמשך תשלום דמי לידה, יידחה תשלום יתרת דמי הלידה לפי סעיף 50 עד שהילד יעזוב את בית החולים.

(ג) מבוטחת שהיא עובדת עצמאית, שהיתה זכאית, אילו היתה עובדת, לתקופת לידה והורות מוארכת או לפיצול תקופת הלידה וההורות, בנסיבות האמורות בסעיף 6 לחוק עבודת נשים, יחולו עליה הוראות סעיף זה בשינויים המחוייבים.

(ד) המועד לתשלום דמי לידה נוספים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו–(א1), יהיה עם תום המועד לתשלום דמי הלידה לפי סעיף 50.

(ב) הגישה המבוטחת תביעה לדמי לידה לפני יום הלידה, יראו לענין סעיף זה את יום הלידה המשוער כיום הלידה.

(ב)-(ג) (בוטלו).

(ד) מדמי הלידה ומגימלה לשמירת הריון ינכה המוסד במקור מס לפי הוראות סעיפים 164 ו-243 לפקודת מס הכנסה והתקנות לפיה וכן ינכה דמי ביטוח בשיעור הקבוע בטור ד' בלוח י'.

(ב) לענין סעיף זה, "הכנסה" -

(1) בעובדת - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח וכן הכנסה מדמי הסתגלות מיוחדים, למעט הכנסותיה כעובדת עצמאית אלא אם כן היתה זכאית לדמי לידה אילו היתה עובדת עצמאית בלבד;

(2)12 בעובדת עצמאית - ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א) או ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע שנה בשנה שקדמה לשנה שבה חל

(3) במבוטחת לפי סעיף 40(ב)(2) - ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה או ששת החודשים האמורים בסעיף קטן (א),

(1) הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל לענין סימן זה;

(2) הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל במקרים שבהם לדעתו החישוב לפי סעיף 54 לא ישקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל של המבוטחת;

(3) הוראות בדבר חישוב התקופות לענין סעיף 54;

(4) באישור ועדת העבודה והרווחה - הוראות מיוחדות, הן בדרך כלל והן לסוגים, בדבר תשלום דמי ביטוח אימהות, לרבות דמי ביטוח מופחתים, בעד כל אדם הנמצא בהכשרה מקצועית, בין שהוא מבוטח לפי סעיף 40(ב)(2) ובין שאינו מבוטח לפיו, וכוחן יפה על אף הוראות פרק י"ד;

(5) באישור ועדת העבודה והרווחה - הוראות וכללים להגשת תביעות ודרכי הוכחתן לענין פרק זה;

(6) באישור ועדת העבודה והרווחה - לגבי מבוטחת שהיא עובדת עצמאית הזכאית לפיצוי לפי סימן ד' בפרק ה' לחוק יישום תכנית ההתנתקות, כללים ותנאים, אף בשונה מהוראות פרק זה, לענין קביעת היום הקובע, לענין תנאי הזכאות כאמור בסעיף 50 ולענין חישוב הכנסתה כאמור בסעיף 54(ב).

(1) בתוך הזמן שבעדו משתלמים דמי לידה עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה;

(2) בתוך ששת השבועות שלפני יום הלידה המשוער עבדה המבוטחת שלא במשק ביתה בימים שרופא, שהסמיך המוסד, אסר עליה לעבוד בהם;

(3) המבוטחת לא מילאה אחרי הוראת המוסד בדבר פיקוח רפואי בקשר להריון וללידה.

(1) שניתנה הודעה לעובד סוציאלי כאמור בסעיף 6 לחוק האימוץ;

(2) שלא יינתן מענק לידה אם הילד המאומץ הוא ילדו של בן זוגו של המאמץ.

(ב) לענין חישוב מענק הלידה כאמור בסעיף 46, יראו כאילו יום הלידה של הילד המאומץ הוא היום שבו ניתנה הודעה לעובד הסוציאלי כאמור בסעיף קטן (א).

(ג) על אף הוראות סעיף 49(א), מבוטחת לדמי לידה שקיבלה לאימוץ ילד עד גיל 10 תהיה זכאית לדמי לידה לפי הוראות סימן ג', בשינויים המחויבים, בעד פרק הזמן שלרגל האימוץ אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה, ובלבד שלענין זה יהיה "היום הקובע" - היום שבו ניתנה הודעה ל עובד סוציאלי כאמור בסעיף 6 לחוק האימוץ.

(ד) הוראות סעיף קטן (ג) יחולו על עובד או עובד עצמאי שמתקיים בו האמור בסעיף 40(ב)(1), בשינויים המחויבים, ואולם לענין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות סעיף 49(ד).

(ה) אומץ ילד כאמור בסעיף זה על ידי מבוטחת כאמור בסעיף קטן (ג) ובן זוגה הזכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (ד), תשולם גמלה לפי הוראות סעיפים קטנים (ג) או (ד), לפי הענין, לאחד מבני הזוג לפי בחירתם, ובלבד שלא תשולם גמלה -

(1) לשני בני הזוג, בעד אותו פרק זמן בשל אותו אימוץ;

(2) לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחות מ–21 ימים רצופים.

(ב) הוראות סעיף זה יחולו גם על גמלאות מכוח סימן ד' לעניין הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה.

(ג) אוצר המדינה ישפה את המוסד על כל ההוצאות הכרוכות בתשלום לפי סעיף קטן (א), לרבות ההוצאות המינהליות הכרוכות בתשלום כאמור.

(ד) סעיף זה יעמוד בתוקפו בתקופה שמיום כ"ח בטבת התשפ"א (12 בינואר 2021) עד יום כ"ז בטבת התשפ"ב (31 בדצמבר 2021), והוא יחול על לידה שאירעה בתקופה שמיום ה' באדר התש"ף (1 במרס 2020) עד תום התקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 179א, אולם תשלומים מכוחו לא ישולמו לפני יום כ"ח באדר התשפ"א (12 במרס 2021).

(ב) על אף הוראות סעיף 42, יחולו הוראות סימן ב' לפרק זה על אם מיועדת בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; היום שבו ילדה מבוטחת ייחשב, לגבי מבוטחת שהיא אם מיועדת, היום שבו נולד הילד.

(ג) הוראות סימן ג' לפרק זה, למעט הוראות סעיפים 48 ו-52, יחולו על אם מיועדת בשינויים המחוייבים ובתיאומים שקבע השר באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת; ואולם דמי הלידה ישולמו לאם מיועדת החל ביום שבו ניתן לה צו הורות לפי סעיף 11 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים, או לאחר תום פרק הזמן שבעדו היא זכאית לדמי לידה, לפי המוקדם, ובלבד שלא ישולמו דמי לידה אלא בעד פרק הזמן שבו הילד נמצא במשמורתה לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים.

לענין סעיף זה יהיה היום הקובע - היום שבו קיבלה האם המיועדת את הילד למשמורתה, ובלבד שביום הקובע אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה.

(ב) על אף הוראות סעיף 49(א), מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה שקיבלה לביתה, לתקופה העולה על שישה חודשים, ילד עד גיל 10, תהיה זכאית לדמי לידה לפי הוראות סימן ג', בשינויים המחויבים, בעד פרק הזמן כמפורט להלן, לפי העניין, ובלבד שלעניין זה יהיה "היום הקובע" - יום קבלת הילד לביתה של המבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה:

(2) אם מלאו לילד שלוש שנים - בעד פרק זמן של ארבעה שבועות שבהם לרגל קבלת הילד אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה .

(ג) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו על עובד או עובד עצמאי שמתקיים בו האמור בסעיף 40(ב)(1), בשינויים המחויבים; ואולם לעניין קביעת שיעור הגמלה יחולו הוראות סעיף 49(ד).

(ד) התקבל ילד למשפחת אומנה כאמור בסעיף זה על ידי מבוטחת שהיא הורה במשפחת אומנה ובן זוגה הזכאי לגמלה כאמור בסעיף קטן (ג), תשולם גמלה לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי העניין, לאחד מבני הזוג, לפי בחירתם, ובלבד שלא תשולם גמלה -

(1) לשני בני הזוג, בעד אותו פרק זמן, בשל אותו ילד;

(2) לאחד מבני הזוג, בעד תקופה הפחותה מ–21 ימים רצופים.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא תישלל זכותה של מבוטחת לגמלה לשמירת היריון לפי סימן זה בשל זכאותה לדמי מחלה לפי סעיף 7(ג)(1) לחוק עבודת נשים, ובלבד שלא ישולמו לה דמי מחלה וגמלה לשמירת היריון בעד אותה תקופה.

(ב) נעשתה למבוטחת בדיקת מי שפיר בבית חולים כמשמעותו בתקנות הבדיקה, ישלם המוסד, באמצעות משרד הבריאות, את מחיר הבדיקה כפי שייקבע בהיתר להעלאת מחירי האשפוז לשירותים אמבולטוריים, שניתן לפי חוק יציבות מחירים במצרכים ובשירותים (הוראת שעה), התשמ"ו-1985; התשלומים יועברו למשרד הבריאות במועדים, לתקופות ולפי דו"חות שיוסכמו בין המוסד לבין משרד הבריאות.

(ב) לא יראו ילד כנמצא בחוץ לארץ אם יצא מישראל לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים; אולם המוסד רשאי לראותו כאילו הוא בישראל גם אם יצא מישראל לתקופה העולה על שלושה חודשים.

(ב) ילד שיש לו שני הורים, יבוא במנין האב המבוטח זולת אם הוא נמצא עם האם בלבד; ילד שיש לו הורה טבעי והורה אחר והם מבוטחים, יבוא במנין ילדי אותו הורה אשר עמו הוא נמצא.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), קצבת הילדים לחודש בעד ילד שנולד לפני יום א' בסיון התשס"ג (1 ביוני 2003), והוא הילד הרביעי ואילך שבמנין ילדיו של ההורה, תהיה בסכום כמפורט להלן:

(1) (נמחקה);

(2) לגבי ילד כאמור שהוא הילד הרביעי במניין ילדיו של ההורה - סכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע בפסקה (2)(א) שבהגדרה "הסכום הבסיסי" כשהוא מוכפל ב–2.24;

(3) לגבי ילד כאמור שהוא הילד החמישי ואילך במניין ילדיו של ההורה - סכום השווה לסכום הבסיסי הקבוע בפסקה (2)(א) שבהגדרה "הסכום הבסיסי" כשהוא מוכפל ב–2.36;

(ג) הורה שמשתלמים לו בעד חודש מסוים גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה או תשלום חודשי לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב1972-, והוא זכאי בעד אותו חודש לקצבת ילדים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) בעד שלושה ילדים או יותר, תיווסף לקצבת הילדים המשתלמת לו בעד הילד השלישי ובעד הילד הרביעי שבמנין ילדיו תוספת בסכום השווה ל–70% מן הסכום הבסיסי הקבוע בפסקה (2)(ג) שבהגדרה "הסכום הבסיסי".

(ד) - (יא). (בוטלו).

(ב) המוסד ישלם את הקצבה להורה, אף אם לא נתקיימו בו התנאים לפי סעיף קטן (א), אם ביקש זאת ההורה שמשתלמת לו הקצבה לפי הסעיף הקטן האמור.

(ג) לא נתמלאו התנאים של סעיף קטן (א) לגבי שני ההורים, תשולם הקצבה בעד הילד לאפוטרופוס שנתמנה כדין, ובאין אפוטרופוס - למי שנתמנה לכך לפי סעיף 304(א).

(ד) גם אם נתמלאו התנאים של סעיף קטן (א) רשאי המוסד, אם טובת הילד מחייבת זאת, לשלם את הקצבה להורה שני שאינו בר-הקצבה, או לאפוטרופוס או למי שנתמנה לכך לפי סעיף 304(א).

(1) היה לו ילד כאמור בסעיף 68(ב), יבואו הילדים במניין כל אחת מהנשים בנפרד;

(2) לא היה לו ילד כאמור בסעיף 68(ב), יבואו הילדים במניין האב; הוכיחה האם, להנחת דעתו של המוסד, כי אינה מקיימת משק בית משותף עם האב, וכי הילד לא סמוך על שולחנו של האב - יבוא הילד במניין האם.

(ב) לא תשולם קצבת ילדים אלא בעד ילד שחי שבעה ימים לפחות או שיצא מבית החולים.

(ג) נפטר ילד שבעדו שולמה קצבת ילדים, ימשיכו בתשלום הקצבה שלושה חודשים מתום החודש שבו נפטר.

"הורה עצמאי" - כמשמעותו בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ"ב-1992;

(ב) (1) בכפוף להוראות סעיף קטן (ב1), לפני תחילת כל שנת לימודים או בתחילתה ישלם המוסד מענק לימודים, בשיעור המפורט בפסקה (2), לכל אחד מאלה, לפי הענין:

(א) הורה עצמאי, בעד כל אחד מילדיו;

(ב) הורה שמשתלמת לו גמלה לפי סעיף 5(א)(3) לחוק הבטחת הכנסה, בעד כל אחד מילדיו;

(ג) מי שבמשמורתו ילד שנתייתם משני הוריו, בעד אותו ילד;

(ד) מי שבמשמורתו ילד הזכאי לגמלה מיוחדת כמשמעותו לפי חוק הבטחת הכנסה, בעד אותו ילד;

(ה) מי שמשתלמת לו, לפי הסכם הנערך לפי סעיף 9, קצבה בעד ילד שעלה לישראל בלי הוריו, בעד אותו ילד;

(2) מענק הלימודים בעד ילד שלפני 31 בדצמבר של אותה שנת לימודים מלאו לו 6 שנים ולא מלאו לו 18 שנים יהיה בשיעור של 11.6% מהסכום הבסיסי.

(ב1) המוסד ישלם את מענק הלימודים לפני שנת לימודים פלונית, אם התנאים המזכים במענק התקיימו בחודש יולי שבתכוף לפני אותה שנת לימודים, או בתחילת שנת הלימודים - אם התנאים המזכים במענק התקיימו בחודש אוגוסט שבתכוף לפני אותה שנה, ובלבד שלא ישולם בעד אותו ילד יותר ממענק לימודים אחד לשנת לימודים פלונית.

(ב2) הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי הורה שלו ארבעה ילדים לפחות ובתנאי שהוא זכאי לאחד מאלה:

(1) גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה;

(2) תשלום לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972;

(3) קצבה חודשית לפי סעיף 199(1);

(4) קצבה לפי סימנים ג' או ד' לפרק י"א.

(ג) מענק לפי סעיף זה ישולם מאוצר המדינה שיעביר למוסד מדי שנה, בסמוך לפני מועד התשלום, את כל הכספים הדרושים לביצוע התשלומים לפי סעיף זה, לרבות ההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מכך.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) -

(1) המוסד רשאי, בהסכמת שר האוצר, להתחייב לממן פעולות לפי הוראות סעיף קטן (א), בסכום העולה על הסכום הקבוע בו, ובלבד שסכום ההתחייבויות הנוסף יופחת מהסכום הכולל שבו יהיה המוסד רשאי להתחייב בשתי שנות הכספים הבאות באופן שיקבע, בהסכמת שר האוצר;

(2) התחייב המוסד, בשנת כספים מסוימת, לממן פעולות כאמור בסעיף קטן (א) בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בו, רשאי הוא, בהסכמת המועצה, להתחייב בשנת הכספים שלאחריה בסכום הקבוע בסעיף קטן (א), בתוספת סכום ההפרש או בתוספת 20% מהסכום הקבוע בסעיף קטן (א), לפי הנמוך; לענין זה, "סכום ההפרש" - סכום השווה להפרש שבין הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) לבין הסכום שבו התחייב המוסד בשנת הכספים המסוימת;

(3) בוטלה התחייבות שניתנה לפי סעיף זה, בשנת הכספים שבה ניתנה התחייבות או באחת משתי שנות הכספים שלאחריה, רשאי המוסד, לפי המלצת המועצה, להתחייב, בשנת הכספים שבה בוטלה ההתחייבות או בשנת הכספים שלאחריה, בסכום השווה לסכום המרבי שבו הוא רשאי להתחייב באותה שנת כספים לפי סעיף קטן (א) ופסקאות (1) ו-(2), בתוספת סכום ההתחייבות שבוטלה כאמור.

(ג) הסכום הקבוע בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי השינוי במדד ביחס ל-1 בינואר של השנה שקדמה לה; לענין זה, "מדד" - מדד שיקבע השר בצו בהסכמת שר האוצר.

(ד) מימון הפעולות לפי סעיף זה ייעשה מתקבולי דמי ביטוח לענף ביטוח ילדים.

(ה) (בוטל).

(ו) על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), סכום ההפרש בשנת 2005 יהיה הסכום הקבוע בסעיף קטן (א).

(א) סך של 250 שקלים חדשים בהגיע הילד הזכאי לגיל 3;

(ב) סך של 250 שקלים חדשים בהגיע הילד הזכאי לגיל 13, ואם מדובר בילדה - בהגיעה לגיל 12.

(2) הורה לילד זכאי יהיה זכאי, על פי בחירתו, להורות למוסד להעביר את סכום קצבת הילדים, כולו או חלקו (בסימן זה - סכום החיסכון הנוסף) לחיסכון ארוך הטווח. סכום החיסכון הנוסף יעודכן משנת 2017 ואילך, ב-1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת.

(2א)14 הופקד בבנק סכום החיסכון הבסיסי או סכום החיסכון הצבור הכולל, לפי העניין, יהיה זכאי הורה לילד זכאי, על פי בחירתו, להורות למוסד להפקיד את הסכום האמור כפי שבחר לפי פסקאות (1) ו–(2) או כפי שנקבע לפי סעיף קטן (ד), בקופת גמל להשקעה, מאותו מועד ואילך; בחירה כאמור תיעשה פעם אחת בלבד; סכום שנצבר ערב בחירתו של הורה זכאי לפי פסקה זו ימשיך להיות מנוהל בבנק בהתאם להוראות סימן זה; בסימן זה, "קופת גמל להשקעה" - כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 .

(3)15 שר האוצר יקבע, לא יאוחר מיום כ"א באדר ב' התשע"ו (31 במרס 2016), בצו, את הגובה של סכום החיסכון הנוסף; ואולם, הוא רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, מנימוקים שיפורטו, לקבוע שסכום החיסכון הנוסף לא יועבר כאמור.

(ב) סכום החיסכון הבסיסי וסכום החיסכון הנוסף הם של הילד, אך ייחסכו בחשבון נאמנות לטובתו; הנאמן בחשבון הנאמנות לטובת הילד יהיה ההורה המקבל את קצבת הילדים בעד הילד הזכאי, או מי שמקבלה לפי סעיף 69.

(ג) סכום החיסכון הבסיסי וסכום החיסכון הנוסף ייחסכו בעד כל חודש לטובת הילד ועד הגיעו לגיל 18 (בסימן זה - סכום החיסכון הצבור הכולל); סכום החיסכון הצבור הכולל לא יהיה ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול.

(ד) (1) סכום החיסכון הצבור הכולל יופקד או ינוהל בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, ורשאי הוא לקבוע הוראות כאמור גם לעניין הקמתו ואופן הפעלתו של מנגנון לניהול סכום החיסכון הצבור הכולל, לעניין סוגי הנכסים שבהם ניתן להשקיע את הכספים שנתקבלו והעמלות שישולמו בעד תפעולו של מנגנון כאמור.

(1א)16 על אף האמור בפסקה (1) ובהוראות שנקבעו לפיה, לא בחר הורה לילד זכאי קופת גמל להשקעה או בנק לפי הוראות אותה פסקה בתוך תקופה של שישה חודשים מיום לידתו של ילד זכאי, החל בתום אותה תקופה יופקד וינוהל סכום החיסכון הבסיסי או סכום החיסכון הצבור הכולל, לפי העניין, בקופת גמל להשקעה; האמור בפסקה זו יחול גם לגבי הורה לילד זכאי שלא בחר קופת גמל להשקעה או בנק כאמור והוא הורה לילד זכאי נוסף אחד או יותר שבחר שסכום החיסכון הבסיסי או שסכום החיסכון הצבור הכולל יופקד בעדם בבנק.

(2) על בחירת הגוף שינהל את סכום החיסכון הצבור הכולל יחולו הוראות לפי חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992.

(3) ניתן פטור ממכרז לפי הוראות חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992, ידווח על כך שר האוצר לוועדת הכספים של הכנסת ויצרף להודעתו את הנימוקים למתן הפטור ממכרז.

(ה) המוסד יישא בעלויות הנובעות מניהולם של החשבונות לפי סימן זה.

(ו) לא יראו את סכום החיסכון הצבור הכולל כהכנסה לעניין פקודת מס הכנסה, או לעניין תשלומי חובה או היטלים אחרים, לפי כל דין, וכן לעניין גמלאות לפי חוק זה ולפי חוק הבטחת הכנסה.

(ז) בכל שנה ולא יאוחר מ–1 במרס, ישלח הגוף כמשמעותו בסעיף קטן (ד)(2), דוח להורי הילד הזכאי בדבר סכום החיסכון שעומד לזכותו של הילד הזכאי.

(ח) בכל שנה ולא יאוחר מ–31 במרס, ידווח המוסד לוועדת הכספים של הכנסת על כספי החיסכון הצבור הכולל, על סכום החיסכון הבסיסי ועל סכום החיסכון הנוסף, וימסור לוועדה נתונים על מספר הבקשות להעברת סכום הקצבה כסכום חיסכון נוסף לפי סעיף קטן (א)(2) ועל ניהול סכום החיסכון הצבור הכולל לפי סעיף קטן (ד).

(ב) רק בהגיע הילד הזכאי לגיל 18 (בסימן זה - גיל הפדיון), הוא יהיה זכאי למשוך את סכום החיסכון הצבור הכולל, כולו או חלקו, ובלבד שאחד מהוריו אישר בחתימתו את עצם המשיכה; לא משך הילד את סכום החיסכון הצבור הכולל, כולו או חלקו, קודם לכן - יעביר המוסד לסכום החיסכון הצבור הכולל סכום של 500 שקלים חדשים בהגיע הילד הזכאי לגיל 21.

(ג) הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב) וכן הסכומים הנוספים המפורטים בסעיף 74ב(א)(1)(א) ו–(ב) יעודכנו, משנת 2017 ואילך, ב–1 בינואר של כל שנה, לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו יום לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום 1 בינואר של השנה הקודמת.

(ב) התקיימו הוראות סעיף קטן (א), יעביר המוסד לחשבון שבו מנוהל סכום החיסכון הצבור הכולל את הסכומים הנוספים המפורטים בסעיף 74ב(א)(1)(א) ו–(ב), והילד הזכאי יהיה זכאי לסכומים הנוספים כאמור בעת משיכת סכום החיסכון הצבור הכולל.

(1) תנאים ודרכים להעברת סכום החיסכון הצבור הכולל לילד זכאי שהגיע לגיל הפדיון, לרבות לעניין אישור הורה הנדרש לפי סעיף 74ג(ב);

(2) תנאים ודרכים להעברת סכום החיסכון הצבור הכולל במקרה של פטירת ילד זכאי, אף אם מלאו לו 18 שנים במועד פטירתו; תקנות לפי סעיף זה יכול שיקבעו הוראות שונות מההוראות לפי סעיפים 303(ג), 308 ו–309;

(3) סכום החיסכון הצבור הכולל שלא הוצא בגיל הפדיון והשימוש שייעשה בו;

(4) האופן שבו יעודכן סכום החיסכון הבסיסי.

(1) עובד, למעט שוטר כמשמעותו בחוק המשטרה, סוהר כמשמעותו בחוק שירות בתי הסוהר ועובד שירותי הבטחון כמשמעותו בסעיף 63א לחוק שירות המדינה;

(2) עובד עצמאי, למעט מי שנמנה עם סוג אנשים שהוצאו מכלל עובדים עצמאיים, לענין סעיף זה, בתקנות ולאחר התייעצות עם ועדת העבודה והרווחה;

(3) אדם המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, במקום או אצל אדם שאושר לכך בתקנות;

(4) אדם הנבחן לפי סעיף 22 לחוק החניכות, התשי"ג-1953, או לפי הפרק השלישי לחוק שירות התעסוקה, והוא בשעת הבחינה בלבד;

(5) מי שמתאמן לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967;

(6) אסיר או עציר העובד בעבודה שאינה מן השירותים שנקבעו בתקנות כשירותים רגילים של בית סוהר או של מקום מעצר;

(7) חוסה במעון או במעון נעול על פי חוק הנוער, העובד בעבודה שאינה מן השירותים שנקבעו כשירותים רגילים של מעון או מעון נעול כאמור;

(8) מי ששכרו נקבע על פי חוק.

(ב) לגבי מבוטח לפי פסקאות (3) עד (7) של סעיף קטן (א) יראו כמעבידו את מי שהשר קבע, ולגבי מבוטח לפי פסקה (8) יראו כמעבידו את החייב בתשלום שכרו.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), אם שהה העובד בחוץ לארץ, תקופה העולה על חמש שנים רצופות, לא יהיה מבוטח לפי פרק זה אם לא התיר השר או מי שהשר הסמיך לכך את ביטוחו בתקופת עבודתו בחוץ לארץ שלאחר חמש השנים.

(ב) לגבי עובד לשעה בעבודה שאינה לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד, תנאי לגמלה לפי פרק זה הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד לשעה שלא לצורך עסקו או משלח ידו של מעביד.

(1) עובד חלקי, עובד לשעה, או עובד מזמן לזמן מרצונו הוא ואין עיקר קיומו על שכר עבודה;

(2) עובד בכלי שיט;

(3) עובד בכלי טיס;

(4) מבוטח לפי הוראות סעיף 76;

(5) עובד בישראל בשירות דיפלומטי או קונסולרי של מדינת חוץ;

(6) מבוטח לפי פסקאות (2) עד (8) של סעיף 75.

(1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;

(2) אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח, במקום העבודה או בסביבתו הקרובה ביותר, בעשותו להצלת גוף או רכוש או למניעת נזק או סכנה לגוף או לרכוש;

(3) אירעה תוך כדי עבודתו של המבוטח עקב פגיעה שאינה תוצאה מהעבודה ונגרמה בידי אדם אחר בכלי או בחפץ אחר, הנמצאים במקום העבודה או בקרבתו הקרובה ביותר לצרכי העבודה, או הנמצאים שם דרך קבע אף שלא לצרכי העבודה, והנפגע לא היה שותף לגרימת הפגיעה;

(4) אירעה למבוטח שהוא עובד, בהפסקה שנקבעה על דעת המעביד ושאינה עולה על שלוש שעות, במקום שבו המבוטח או העובדים במקום עבודתו סועדים, והתאונה אירעה בקשר לעבודה או עקב סיכוני המקום או תוך כדי סעדו באותו מקום ועקב כך או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור מהעבודה או בחזרה ממנו לעבודה ועקב נסיעתו או הליכתו זו;

(5) אירעה למבוטח שהוא עובד, במקום שבו משתלם שכרו, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו למקום כאמור ועקב נסיעתו או הליכתו זו ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך בתקנות;

(6) אירעה למבוטח שהוא עובד, תוך כדי מילוי תפקידו כחבר ועד עובדים שבמקום עבודתו ועקב מילוי תפקידו כאמור, או תוך כדי נסיעתו או הליכתו לשם מילוי תפקידו כאמור או בחזרה ממנו ועקב נסיעתו או הליכתו זו, ובלבד שלא חלה בהן הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, ונתקיימו התנאים שנקבעו לכך; לענין זה דין חבר ועד מושב עובדים כדין חבר ועד עובדים;

(7) אירעה למבוטח שהוא עובד תוך כדי נסיעתו או הליכתו מהעבודה או ממעונו למקום הבחינה כאמור בסעיף 75(א)(4) או בחזרה למקום העבודה או למעונו ועקב נסיעתו או הליכתו זו.

(ב) בנסיבות האמורות בפסקה (1) של סעיף 80 לא יראו כהפסקה או כסטיה של ממש, לענין סעיף קטן (א), אם עשה זאת המבוטח לאחת מאלה:

(1) כדי ללוות ילדו לגן ילדים או למעון ילדים או למקום אחר שהשר קבע כמקום שבו נמצא ילד לפי הסדר קבע או להשיבו משם;

(2) כדי לקיים מצוות תפילת בוקר בציבור בבית תפילה שבו הוא נוהג להתפלל.

(1) הופעת הבקע באה תוך כדי העבודה כתוצאה ממאמץ לא רגיל או עקב פגיעה במישרין באזור קיר הבטן;

(2) עקב הופעת הבקע הפסיק המבוטח את עבודתו וקיבל טיפול רפואי תוך 72 שעות מהופעת הבקע;

(3) הודעה על התקף כאבים עקב הבקע נמסרה למוסד או למעביד תוך 72 שעות מהופעתם, להוציא ימי מנוחה שבועית, חג או שבתון שעל פי חיקוק, נוהג, חוזה עבודה או הסכם קיבוצי אין המבוטח עובד בהם; ואולם המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו, לראות בבקע תוצאה מפגיעה בעבודה אף אם לא נמסרה הודעה כאמור.

(1) המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 ((להלן - רעש מזיק);

(2) כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים;

(3) הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה:

(א) היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (בסעיף זה - רשומה רפואית);

(ב) היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן בפרק זה, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה.

(ב) רעש תמידי באוזניים (להלן - טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה:

(1) כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, "תדירויות גבוהות" - תדירויות של 3000 ו–4000 מחזורים בשניה;

(2) הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק;

(3) הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית.

(ב) השר, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, רשאי לקבוע נסיבות שבהן מחלה פלונית היא בחזקת מחלה שבה חלה המבוטח עקב עבודתו כל עוד לא הוכח ההיפך.

(ג) אדם שנעשה לראשונה לא מסוגל לעבודתו עקב מחלה פלונית בטרם היותה קבועה כמחלת מקצוע, רואים אותו כמי שחלה באותה מחלה בטרם היותה קבועה כאמור.

(א1) (1)18 על אף האמור בסעיף קטן (א), תושב כהגדרתו בחוק ביטוח בריאות, אינו זכאי לריפוי, להחלמה או לשיקום רפואי כאמור בסעיף קטן (א) לעניין שירותי הבריאות הכלולים בתוספת השנייה לחוק ביטוח בריאות או בצו לפי סעיף 8(ז) לחוק האמור, ובלבד שהוא זכאי להם לפי אותו חוק; הוראת סעיף קטן זה לא תחול על [זכאות למכשירי שיקום וניידות המפורטים בצו ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון התוספות השנייה והשלישית לחוק), התשפ"ג-2022, ועל] נפגע פעולות איבה שזכותו לפי סעיף זה הוחלה מכוח חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.

(2) הזכאות לפי סעיף קטן (א), ממועד הפגיעה ואילך, לעניין שירותי בריאות שאינם כלולים בתוספת השנייה או בצו, או לעניין שירותי בריאות החורגים מהמכסה הקבועה לשירותים הכלולים בתוספת השנייה או בצו, לא תיפגע בשל הוראות פסקה (1).

(ב) לענין סימן זה, "ריפוי" - לרבות אשפוז, רפואות ומכשירים אורתופדיים ותירפויטיים, הספקתם, תיקונם או החלפתם.

(ב) היה אדם זכאי לגמלה לפי סעיף זה, ידאג המוסד להסיעו למקום שבו תינתן הגמלה ולהחזירו ממנו, או ישלם לו את דמי הנסיעה, והכל במידה ובאופן שנקבעו בתקנות.

(ג) המוסד רשאי, במסגרת התקנות ובאישור השר, לתת בעניני ריפוי והסעה הוראות משלימות שיפורסמו בדרך שיורה השר.

(ד) תקנות לפי סעיף זה יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת העבודה והרווחה.

(1) באמצעות שירותי הבריאות של המדינה;

(2) מאת המוסד באישור הממשלה;

(3) באמצעות גוף שהשר הסמיכו כשירות רפואי לאחר שהתייעץ עם שר הבריאות.

(ב) השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לקבוע -

(1) תנאים להסמכת שירות רפואי;

(2) הוראות בדבר הפיקוח על שירות רפואי מוסמך.

(ג) בהסמיכו שירות רפואי רשאי השר לקבוע סייגים להסמכה.

(ד) השר רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, לבטל את הסמכתו של שירות רפואי אם נוכח כי התקיים אחד מאלה:

(1) התנאים שנקבעו על פי סעיף קטן (ב)(1) אינם מתקיימים בו עוד;

(2) אין השירות ממלא אחר התקנות שהותקנו לפי חוק זה;

(3) השירות עובר על הסייגים שנקבעו להסמכה.

(ב)19 לא ישולמו, בקשר לפגיעה אחת, יותר מדמי פגיעה בעד שלושה עשר שבועות.

(ב) בעד שני הימים הראשונים שלאחר יום הפגיעה, אשר בהם לא היה המבוטח מסוגל לעבודתו ואף לא לעבודה מתאימה אחרת כתוצאה מהפגיעה, לא ישולמו דמי הפגיעה אלא אם כן לא היה המבוטח מסוגל לעבודה כאמור שנים עשר ימים לפחות בנוסף על יום הפגיעה.

תקופת הזכאות הראשונה

[תיקונים: התשנ"ז (מס' 3), התשס"ה (מס' 2)]

(א) בסעיף זה -

_________________

[19. ] על דמי פגיעה וקצבת נכות המשתלמים בעד פגיעה שארעה לפני 1.2.2002, יחול סעיף 92(ב) בנוסחו ערב התיקון, קרי: במקום שלושה עשר יבוא: עשרים וששה.

(ב) על אף האמור בסעיף 92(א) יחולו לגבי תקופת הזכאות הראשונה הוראות אלה:

(1) היה הנפגע עובד -

(א) המעביד יחזיר למוסד את סכום דמי הפגיעה שהמוסד שילם לנפגע בעד תקופת הזכאות הראשונה וכן כל סכום שהמוסד ניכה מדמי הפגיעה האמורים לפי כל דין (בסעיף זה - הסכום ששילם המוסד); הרשה המוסד למעביד לשלם בשמו דמי פגיעה לעובדיו - יהיה אותו מעביד חייב לשלם לעובד גם את דמי הפגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה, ולא יהיה זכאי להחזר הסכומים ששילם בעד תקופת הזכאות הראשונה;

(ב) (1) היה הנפגע עובד אצל מעבידים שונים, יחזיר כל אחד מהם למוסד, חלק יחסי מהסכום ששילם המוסד בעד תקופת הזכאות הראשונה;

(2) המוסד יקבע את החלק היחסי האמור בפסקה (1), בהתאם לחלקו היחסי של סכום שכר העבודה הרגיל של העובד אצל אותו מעביד לעומת הסכום הכולל של שכר העבודה הרגיל של העובד אצל כל מעבידיו;

(ג) מועד תשלום ההחזר למוסד כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) יהיה היום ה-15 בחודש שחל בתכוף לאחר החודש שבו הודיע המוסד למעביד על הסכום שעליו להחזיר למוסד; ההודעה תכלול פירוט של הסכום שעל המעביד להחזיר למוסד;

(ד) דין סכום ההחזר לפי סעיף זה כדין דמי ביטוח, והוראות פרק ט"ו והתקנות שהותקנו לפיו יחולו לענין החזר הסכום האמור, בשינויים המחויבים, כאילו היו דמי ביטוח;

(ה) החזיר המעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד או חלק ממנו, יחזיר לו המוסד חלק יחסי מהפיצוי על דמי הפגיעה שקיבל המוסד לפי סימן ד' לפרק י"ד;

(ו) השר רשאי לקבוע כללים והוראות בדבר דרכי חישוב הסכום שעל מעביד להחזיר למוסד לפי סעיף זה וכן בדבר דרכי חישוב הסכום שעל המוסד להחזיר למעביד לפי סעיף קטן (ה), ובדבר המועדים לתשלום ההחזר למעביד לפי אותו סעיף קטן.

(2) היה הנפגע עובד עצמאי, לא ישולמו לו דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה.

המקבל תמורת דמי פגיעה

מבוטח שמעבידו משלם דמי ביטוח מופחתים על פי סעיף 343 לא ישולמו לו דמי פגיעה בקשר לפגיעה בעבודה, אך הוא זכאי לתמורת דמי פגיעה ממעבידו.

אסיר ועציר

(ב)-(ג) (בוטלו).

(ד) מדמי הפגיעה שמשלם המוסד ומתמורת דמי פגיעה ינוכו דמי ביטוח בשיעור הקבוע בטור ד' שבלוח י'; הרשה המוסד למעביד פלוני לשלם דמי פגיעה לעובדיו - ינכה המעביד את דמי הביטוח כאמור.

(ב) לענין סעיף זה, "הכנסה" -

מבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי

(א) מבוטח שאירעה לו פגיעה בעבודה כעובד, הכנסותיו כעובד עצמאי לא יובאו בחשבון לצורך חישוב שכר עבודתו הרגיל לענין פרק זה אלא אם כן נתמלאו בו התנאים שהיו מזכים אותו לגמלה לפי פרק זה אילו נפגע בעבודתו כעובד עצמאי.

(ב) מבוטח לפי סעיף 75(א)(3), אשר ברבע השנה שקדם ליום שבעדו מגיעים לו לראשונה דמי פגיעה היו לו גם הכנסות כעובד או כעובד עצמאי, יובאו בחשבון, לענין חישוב שכר העבודה הרגיל לפי סעיף 98, הכנסותיו כעובד או כעובד עצמאי, או ההכנסה המחושבת לפי סעיף 98(ב)(2) לגביו כשהוא מבוטח לפי סעיף 75(א)(3), הכל לפי הסכום הגבוה יותר.

(1) הוראות נוספות ומשלימות בדבר חישוב שכר העבודה הרגיל לענין סימן זה;

(2) הוראות לחישוב שכר העבודה הרגיל, במקרים שבהם לדעתו החישוב לפי סעיף 98 לא ישקף נאמנה את שכר העבודה הרגיל של המבוטח;

(3) הוראות בדבר חישוב התקופה של רבע השנה לענין סעיף 98.

(ב) דמי פגיעה מופחתים ליום יהיו שווים למכפלה של החלק השמיני מדמי הפגיעה ליום כמשמעותם לפי סעיף 97, במספר שעות אי-הכושר שנקבע באישור רפואי שנתן מי שהוסמך לתת אישור כאמור לפי פרק זה (להלן - שעות אי-הכושר) ובלבד שהעובד או העובד העצמאי לא עבד למעשה בכל עבודה בשעות אי-הכושר.

(ג)20 לא ישולמו דמי פגיעה מופחתים, בקשר לפגיעה אחת בעבודה, יותר מאשר בעד שלושה עשר שבועות.

(ד) השר רשאי לקבוע הוראות נוספות ומשלימות בדבר דרכי חישוב דמי הפגיעה המופחתים.

(ב) לענין פרק זה, "נכות" - נכות מפגיעה בעבודה, והמונחים "דרגת נכות" ו"קצבת נכות" יתפרשו לפי זה.

(ב) קצבה לפי סעיף 105 או סעיף 106, לפי דרגת הנכות, תשולם לנכה עבודה שדרגת נכותו היא אחת מאלה:

(1) דרגה יציבה של 20% ומעלה;

(2) דרגה שאינה יציבה של 9% 21 ומעלה.

(ג) מענק לפי סעיף 107 ישולם לנכה עבודה שדרגת נכותו היא דרגה יציבה והיא פחותה מ-20% אך אינה פחותה מ-9% 21 .

(ב) חלה בתקופה הקובעת העלאה, לפי סעיף 110, של קצבאות נכות, יוגדל הסכום החודשי לפי שיעור העלאה זו.

(ג) לענין סעיף זה, "התקופה הקובעת" - התקופה שתחילתה באחד לחודש הראשון משני החודשים שקדמו למועד שהחל ממנו מגיעים לראשונה למבוטח דמי פגיעה בשל אותה פגיעה בעבודה וסופה ביום שבו נוצרה זכאותו לקצבת נכות.

(ב) נכה עבודה כאמור, שבעת הפגיעה בעבודה טרם מלאו לו 21 שנים, ישולם לו המענק בשיעור מוגדל כפי שייקבע בתקנות.

(ג) בסעיף זה, "קצבה חודשית" - סכום הקצבה שהיה מגיע לנכה לפי סעיף 104(ב), בעד החודש שקדם לחודש תשלום המענק, אלמלא היתה דרגת הנכות האמורה, דרגה יציבה.

(1) לקצבה מיוחדת להחזקתו האישית או לשיקומו המקצועי עקב נכותו, בסכומים ולפי כללים שנקבעו, אולם לא יותר מרבע הקצבה המרבית המשתלמת לפי סעיף 105 על בסיס דמי הפגיעה המרביים האמורים בסעיף 97(א);

(2) למענק לסידורים חד-פעמיים הנובעים מנכותו, בתנאים ובסכומים שנקבעו.

(ב) נכה עבודה שנקבעה לו דרגת נכות של 75% לפחות והיא דרגה שאינה יציבה, יהיה זכאי לקצבה מיוחדת לפי סעיף קטן (א)(1), אם קבעו רופא או ועדה רפואית לפי סעיף 118, או הועדה הרפואית לעררים לפי סעיף 122, כי הם סבורים שהדרגה היציבה של נכה העבודה לא תפחת מ-75%; קביעה לפי סעיף קטן זה, דינה, לענין סעיף 124, כדין קביעת דרגת נכות.

(ג) השר רשאי, בהתאם לתנאים מיוחדים שקבע, להחיל את הוראות סעיף קטן (א) לגבי נכה עבודה שדרגת נכותו פחותה מ-75%, לענין תשלום קצבה מיוחדת או מענקים לסידורים חד-פעמיים, שניהם ביחד או כל אחד מהם בנפרד.

(ב) הסכים המוסד לשלם לנכה עבודה מענק לפי סעיף זה בתנאי שהמענק ישמש לו להשגת מקור פרנסה, ולדעת המוסד קיים צורך בפיקוח על הוצאת הכסף, רשאי בית הדין לעבודה, לפי בקשת המוסד, למנות אדם שלידיו יינתן המענק, כולו או מקצתו, וליתן לאותו אדם הוראות בדבר השימוש במענק.

(ב) מבוטח כאמור שנפגע בעבודה לאחר שמלאו לו 18 שנים אך טרם מלאו לו 21 שנים, תוגדל קצבת הנכות המשתלמת לו בעת הגיעו לגיל 21 שנים, כפי שנקבע.

(1) אם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה;

(2) את דרגת הנכות לענין סימן זה, לפי מבחנים ובהתאם לעקרונות שהשר קבע לאחר התייעצות עם שר הבריאות.

(א1) קביעה כאמור בסעיף קטן (א) תיעשה אם המבוטח הגיש תביעה לפי סעיף 104(א) וכן אם המוסד או הנכה הגישו תביעה לקביעה מחדש של דרגת הנכות.

(ב) אופן מינוים של רופאים ואופן הרכבת ועדות רפואיות וסדרי עבודתן ייקבעו בתקנות בכפוף להוראות אלה:

(1) לא ימונה רופא או חבר ועדה רפואית, אלא אם כן השתתף בתכנית הכשרה שמקיים מוסד מוכר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958 (בסעיף קטן זה - מוסד מוכר), וקיבל אישור, מאת המוסד המוכר, על כך שסיים את התכנית בהצלחה;

(2) רופא או חבר ועדה רפואית שמונה כאמור, ישתתף בתכנית המשך לתכנית ההכשרה האמורה בפסקה (1), שמקיים מוסד מוכר, בתוך עשר שנים ממועד סיומה של תכנית ההכשרה, ולאחר מכן ישתתף, אחת לחמש שנים, בתכניות המשך נוספות שמקיים מוסד כאמור; רופא או חבר ועדה רפואית שלא השתתף בתכנית המשך כאמור בפסקה זו ולא קיבל אישור מאת המוסד המוכר, על כך שסיים את תכנית ההמשך בהצלחה, יפקע מינויו;

(3) המנהל הכללי של משרד הבריאות יכיר בתכנית הכשרה ובתכניות המשך, לעניין פסקאות (1) ו–(2), לאחר התייעצות עם המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל, ולפי תנאים וכללים שקבע שר הבריאות.

(ג) בתקנות לפי סעיף זה רשאי השר לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה, שהנכה זכאי לה בעקבות קביעת דרגת נכות מחדש, אף בשונה מהוראות סעיף 296.

(ב) השר רשאי לקבוע הוראות מיוחדות בדבר חישוב דרגת הנכות, לענין סעיף קטן (א), לגבי כלל הנכים או לסוגים.

(ב) אופן הרכבתה של הועדה הרפואית לעררים, סמכויותיה וסדרי עבודתה יהיו כפי שנקבע ויחולו לעניין מינוי והכשרה של חברי הוועדה האמורה, הוראות פסקאות (1) עד (3) של סעיף 118(ב), בשינויים המחויבים.

(ג) ועדה רפואית לעררים תוכל להיעזר ביועץ שאינו רופא; השר יקבע את דרכי מינויו של יועץ כאמור.