"הנגיד" - נגיד בנק ישראל שנתמנה לפי סעיף 6 לחוק בנק ישראל;

(1) לחברה כהגדרתה בחוק החברות -

(א) רשיון בנק;

(ב) רשיון בנק למשכנתאות;

(ג) רשיון בנק למימון השקעות;

(ד) רשיון בנק לקידום עסקים;

(ה) רשיון מוסד כספי;

(ו) רשיון חברת שירותים משותפת;

(2) לתאגיד חוץ רשום בישראל שהוא בנק במדינת חוץ - רשיון בנק חוץ.

(ב) רשיון אינו ניתן להעברה.

(א) תאגיד בנקאי שרשיונו בוטל, דינו לענין הפקודה וחוק בנק ישראל, כדין תאגיד בנקאי במשך שלוש שנים מיום הביטול.

(ב) הנגיד רשאי להורות לתאגיד בנקאי שרשיונו בוטל בדבר ניהול עסקיו ככל שהדבר ייראה לו נחוץ כדי להגן על נושיו של התאגיד ועל לקוחותיו האחרים שהתקשרו עמו לפני ביטול רשיונו; אין בהוראה כאמור כדי לפטור את התאגיד מאחריותו למילוי התחייבות שהתחייב בה לפני ביטול רשיונו.

"אמצעי תשלום" - כהגדרתו בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019;

"סולק" - מי שעוסק בסליקה של כרטיסי חיוב ;

"סליקה", של עסקאות בכרטיס חיוב - תשלום לספק של תמורת הנכסים שרכש לקוח מאותו ספק באמצעות כרטיס חיוב כנגד קבלת תמורת הנכסים ממנפיק כרטיס החיוב, ואם התשלום לספק כאמור נעשה על ידי המנפיק - כנגד קבלת תמורת הנכסים ישירות מהלקוח ;

"שווי נכסים" , של בנק - שווי נכסיו של הבנק כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי האחרון שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי החשבונאות המקובלים החלים עליו;

(ב) על אף האמור בסעיפים 10 ו–11, בנק בעל היקף פעילות רחב לא יעסוק בעיסוקים המפורטים להלן ולא ישלוט או יחזיק אמצעי שליטה בתאגיד העוסק בעיסוקים כאמור:

(1) תפעול הנפקה של כרטיסי חיוב;

(2) סליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב.

(ג) אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהאפשרות של בנק בעל היקף פעילות רחב להתקשר עם אחר לצורך תפעול הנפקה של כרטיסי חיוב או להתקשר עם סולק כספק.

(ד) בתקופה שמתום ארבע שנים מיום תחילתו של חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017 (בסעיף קטן זה - חוק להגברת התחרות), ועד תום שש שנים מיום התחילה האמור, רשאי שר האוצר, בהסכמת הנגיד ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, בשים לב, בין השאר, למצב התחרות בשוק האשראי, לקבוע, לעניין ההגדרה "בנק בעל היקף פעילות רחב" שבסעיף קטן (א), שיעור הנמוך מ–20%, ובלבד שלא יפחת מ–10%; נקבעו תקנות כאמור יחולו לעניין זה הוראות פרק ב' לחוק להגברת התחרות, בהתאמות שייקבעו באותן תקנות.

(ה) על אף האמור בסעיפים 10 ו-11, בנק בעל היקף פעילות בינוני לא יהיה סולק בעל היקף פעילות רחב ולא ישלוט בסולק בעל היקף פעילות רחב; בסעיף זה, "סולק בעל היקף פעילות רחב" - סולק בעל היקף פעילות רחב כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023, שמתקיים בו האמור בסעיף 29(א)(1) לאותו חוק .

(ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה), בנק בעל היקף פעילות בינוני שהחזיק אמצעי שליטה בסולק בעל היקף פעילות רחב והפך לשולט בו, בלי שהגדיל את אמצעי השליטה שלו באותו סולק או בתאגיד ששולט באותו סולק, רשאי להמשיך ולשלוט באותו סולק עד תום שנתיים ותשעה חודשים מהיום שבו הפך לשולט כאמור.

(1) יפרסם, בהתייעצות עם בנק ישראל, מכרז להקמת תשתית טכנולוגית לאספקת שירותי מחשוב ותפעולם לגופים פיננסיים; תנאי המכרז יבטיחו היתכנות כלכלית להקמת תשתית כאמור, לרבות מימון על ידי המדינה, אם שר האוצר יחליט שמימון כאמור נידרש; שר האוצר רשאי, בתוך שלושה חודשים מיום התחילה כאמור, לקבוע כי המכרז יפורסם על ידי אחר;

(2) יקבע כללים למתן מענקים, הלוואות או ערבויות שיאפשרו אספקת שירותי מחשוב ותפעולם לגופים פיננסיים.

(ב) שר האוצר רשאי להאריך את המועד האמור ברישה לסעיף קטן (א) בשלושה חודשים.

(ג) נוכח שר האוצר, בתום 18 חודשים מיום תחילתו של החוק להגברת התחרות, כי טרם התפתחה תחרות בתחום התשתית הטכנולוגית לאספקת שירותי מחשוב ותפעולם לגופים פיננסיים, וכי אין חלופות טכנולוגיות מספקות לאספקת שירותים כאמור, והדבר דרוש לשם הגברת התחרות בשוק הבנקאות, רשאי הוא, בהתייעצות עם הנגיד והממונה על התחרות, לקבוע כי בנק שאינו בנק בעל היקף פעילות צר חייב למכור ולתפעל שירותי מחשוב המשמשים אותו בעיקרם, או להשכיר מקרקעין המשמשים את הבנק לצורכי שירותי מחשוב ותפעול, והכול לגופים פיננסיים; השר יקבע את התמורה ואת תנאי ההתקשרות, ובלבד שנוכח כי התקיימו כל אלה:

(1) גוף פיננסי פנה לבנק המתפעל שירותי מחשוב המשמשים בעיקרם את הבנק או לבנק המחזיק מקרקעין המשמשים את הבנק לצורכי שירותי מחשוב ותפעול, בבקשה לרכוש ממנו שירותים או לשכור מקרקעין כאמור, והצדדים לא הגיעו להסכמה בדבר התמורה ותנאי ההתקשרות בתוך שישה חודשים מיום פניית הגוף הפיננסי;

(2) התמורה או תנאי ההתקשרות שהציע הבנק לגוף הפיננסי אינם סבירים.

(ד) קבע שר האוצר כאמור בסעיף קטן (ג), לא יעכב בנק את המכירה והתפעול של שירותי מחשוב או השכרת מקרקעין המשמשים אותו לצורכי שירותי מחשוב ותפעול, ובלבד שהגוף הפיננסי שילם את התמורה שקבע השר.

(ה) ראה המפקח כי הטלת חובה כאמור בסעיף קטן (ג) עלולה לערער את יציבותו הטכנולוגית של בנק מסוים, רשאי הוא לפטור את הבנק מהחובה כאמור באותו סעיף קטן, כולה או חלקה.

(ו) בסעיף זה -

(ז) אין בהוראות סעיף קטן (ג) כדי לגרוע מתחולת הוראות חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988, על הסדר לאספקת שירותי מחשוב ותפעולם בין בנק שהוטלה עליו חובה לפי סעיף קטן (ג) לבין גוף פיננסי.

(3) מתן אשראי לזמן ארוך למימון רכישתם של מקרקעין או למימון רכישת זכות תמורת דמי מפתח לגבי מושכר שחל עליו חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, או למימון בניה, ומתן אשראי לזמן קצר למימון בניה האמור להיפרע כאשר יקבל רוכש המקרקעין אשראי לזמן ארוך למימון רכישתם מהבנק או מתאגיד בנקאי אחר;

(4) מתן אשראי למימון רכישתם של מקרקעין, למימון רכישת זכות תמורת דמי מפתח כאמור בפסקה (3) או למימון בניה, בהכוונת הממשלה, מתוך פקדונות כספיים למתן הלוואות;

(5) מתן ערבות לפי חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה-1974;

(6) השקעות בניירות ערך;

(7) הפקדת פקדונות כספיים בתאגידים בנקאיים ובאוצר המדינה;

(8) ייעוץ כספי וכלכלי בתחום עיסוקיו;

(9) תיווך בעסקאות כספיות וכלכליות בתחום עיסוקיו;

(10) עיסוק שהותר במפורש לבנק למשכנתאות לפי חוק;

(11) פעולה אחרת הנלווית לעיסוק שמותר לבנק למשכנתאות.

(2)4 בהנפקת ניירות ערך החייבת5 בתשקיף לפי סעיף 15 לחוק ניירות ערך, ובמתן אשראי כאחת. לעניין זה, "הנפקה" - לרבות רישום ניירות ערך למסחר בבורסה, כהגדרתה בחוק ניירות ערך;

(א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), יחיד, עמותה או חברה לתועלת הציבור שהם בעלי רישיון לפי חוק הסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע"ט-2019, או מי שנותן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית ולא חלה לגביו חובת רישוי לפי החוק האמור, רשאים לעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית אף אם אינם תאגיד בנקאי, ובלבד שהיקף פעילותם לא יעלה על היקף פעילות בנקאי כהגדרתו בחוק האמור.

(ב) לענין סעיף זה -

"קבלת פקדונות כספיים" - משלושים בני אדם או יותר בעת ובעונה אחת, למעט -

"מתן אשראי" - למעט -

(4) השקעות בניירות ערך נסחרים בבורסה ;

(א) נותן האשראי הוא תאגיד העוסק רק במתן אשראי שמקורו בהון העצמי שלו ובתעודות ההתחייבות כאמור, לתאגידים שנתקיימו בהם כל אלה:

(1) ענין מקצועי או ארגוני (להלן - זיקה) מקשר ביניהם; לענין זה לא יראו קבלת אשראי מנותן אשראי כזיקה;

(2) יש להם זיקה לנותן האשראי או לתאגיד השולט בנותן האשראי או נותן האשראי שולט בהם או הם שולטים בנותן האשראי.

(ב) יתרות שלא ניתנו כאשראי כאמור הופקדו בתאגיד בנקאי או הושקעו בתעודות התחייבות שהנפיקה הממשלה;

(ג) נותן האשראי פועל שלא במטרה להפיק ריווח;

(ד) בתשקיף פורטו שמות מקבלי האשראי או סוגי מקבלי האשראי; לא יינתן אשראי אלא למי שפורטו כאמור;

(ה) מועדי פרעון סופיים של אשראי יהיו לא יאוחר ממועדי הפרעון הסופיים של תעודות ההתחייבות שהונפקו לצורך מתן אותו אשראי;

(7) מתן אשראי לזמן ארוך שמקורו בתעודות התחייבות , אם בתשקיף שעל פיו הוצעו תעודות ההתחייבות לציבור, צויין כי מטרת המציע היא להשתמש בתמורת ההנפקה למתן אשראי לאדם ששמו ננקב בתשקיף או לרכישת זכויותיו של תאגיד בנקאי כלפי לווים;

(8) לעניין סעיף קטן (א)(2), מתן אשראי בידי תאגיד העוסק במתן אשראי, שמקורו, בין השאר, בתעודות התחייבות, אם מתקיים האמור בפסקאות משנה (א) או (ב):

(א) לעניין תאגיד שחלות לגבי פעילותו הוראות לעניין הלימה בין ההון העצמי שלו ובין התחייבויותיו ולעניין נזילות שנתן מאסדר לשם פיקוח על יציבות התאגיד - סך הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות של התאגיד המוחזקות בידי הציבור אינו עולה על 15 מיליארד שקלים חדשים; בפסקת משנה זו -

(ב) לעניין תאגיד שלא מתקיים לגביו האמור בפסקת משנה (א) - סך הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות של התאגיד המוחזקות בידי הציבור אינו עולה על חמישה מיליארד שקלים חדשים.

(ב) בסעיף זה, "אגודה" , "היקף פעילות בנקאי" ו"שירותי פיקדון ואשראי" - כהגדרתם בסעיפים 1 ו–25א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016, לפי העניין.

(א) חברת שירותים משותפת תעסוק רק במתן שירותים לתאגידים בנקאיים לבעלי רישיונות הנפקה לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016, או ללקוחותיהם.

(ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על חברת שירותים משותפת שהיא מפעיל של מערכת תשלומים שהיא מערכת מבוקרת, והיא תהיה רשאית לתת שירותים לכל אדם; לעניין זה, ""מפעיל" של מערכת תשלומים" ו"מערכת מבוקרת" - כהגדרתם בחוק מערכות תשלומים, התשס"ח 2008-.

(ג) שר האוצר רשאי לקבוע נסיבות או תנאים שבהתקיימם חברת שירותים משותפת שהיא מפעיל של מערכת תשלומים שמשתתף בה נותן שירותי תשלום אחר לא תהיה רשאית לתת שירותי תשלום, במטרה למנוע או לצמצם את החשש לניגוד עניינים בהפעלת מערכת התשלומים כאמור, בשים לב לתועלת שיש בעיסוקה במתן שירותי תשלום; קביעת נסיבה או תנאי כאמור הנוגעים להפעלת מערכת מבוקרת, בשל פעילותה כמערכת מבוקרת, תיעשה בהסכמת הנגיד; לעניין זה -

"מערכת תשלומים", ""מפעיל" של מערכת תשלומים" ו""משתתף" במערכת תשלומים" - כהגדרתם בחוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008 ;

(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על החזקת אמצעי שליטה בבורסה כהגדרתה בחוק ניירות ערך.

על אף הוראות פרק זה, תאגיד בנקאי רשאי להחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי, אם אמצעי השליטה נועדו בתום לב לשמש ערובה לחיוב, ובלבד שהתאגיד הבנקאי לא יצביע באסיפת בעלי המניות של אותו תאגיד, אלא בהחלטות לפי סעיף 350 לחוק החברות, בהחלטות הנוגעות לפירוק מרצון של התאגיד או בהחלטות העלולות לפגוע בזכויותיו כנושה.

"מניות" - מניות וניירות ערך המירים למניות, הנסחרים בבורסה כהגדרתה בחוק ניירות ערך.

הוראות סעיפים 27ה ו–27ו יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב בידי תאגיד בנקאי ובלבד שיחולו על התאגיד הבנקאי הוראות סעיף 26; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994, ומהוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005.

(3) התאגיד הפר הוראה מהותית של חוק זה, של הפקודה או של חוק בנק ישראל, בניהול הסניף;

(4) לגבי סניף מחוץ לישראל - המפקח אינו יכול לפקח על פעילותו והוא סבור כי הדבר עלול לפגוע בהבטחת יציבותו של התאגיד;

(5) טעמים שבטובת הציבור מורים על הצורך לבטל את ההיתר.

(ב) בוטל היתר סניף, יחדל התאגיד הבנקאי לנהל עסקים בסניף תוך תקופה שיקבע המפקח.

(2) בעל ההיתר הפר הוראה מהותית של חוק זה, של הפקודה או של חוק בנק ישראל, בקשר עם תאגיד החוץ;

(3) המפקח אינו מקבל מידע מספיק על פעילותו של תאגיד החוץ, והנגיד סבור כי הדבר עלול לפגוע בהבטחת יציבותו של בעל ההיתר;

(4) טעמים שבטובת הציבור מורים על הצורך לבטל את ההיתר.

(ב) בוטל היתר כאמור, ימכור בעל ההיתר, תוך תקופה שיקבע הנגיד, את אמצעי השליטה בתאגיד החוץ, עד ששוב לא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בתאגיד החוץ; לא עשה כן, רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת המפקח, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.

(ב) לא מונו בידי האסיפה הכללית דירקטורים כנדרש על פי הוראת המפקח כאמור בסעיף קטן (א), יורה המפקח בשנית על כינוס האסיפה הכללית של התאגיד הבנקאי בתוך שישים ימים ממועד מתן הוראתו החוזרת; לא מונו דירקטורים כנדרש גם לאחר הוראתו החוזרת של המפקח, תמנה הוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים שמונתה לפי סעיף 36א (בסעיף זה — הוועדה) את הדירקטורים כנדרש לשם השלמת מספר הדירקטורים הראוי או לשם הסדרת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בכל דרישות הדין, לפי העניין.

(ג) תקופת כהונתו של דירקטור שמינתה הוועדה לפי הוראות סעיף קטן (ב) תהיה עד מועד האסיפה השנתית השנייה שלאחר מינויו; לעניין זה, "אסיפה שנתית" — כהגדרתה בחוק החברות.

(ד) התנאים הקבועים בסעיף 11ה(ב) לפקודה יחולו על מינוי וכהונה של דירקטור הממונה בידי הוועדה לפי הוראות סעיף קטן (ב).

" גוף פיננסי " ו" תאגיד ריאלי " - כהגדרתם בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות;

(1) הוא מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים;

(2) מתקיים בו האמור בסעיף 30(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לממונה על התחרות בסיפה להגדרה "מחזור מכירות קובע" שבסעיף 30(ה) לחוק האמור, תהיה נתונה למפקח;

(3) מתקיים בו האמור בסעיף 30(א)(2) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לוועדה לצמצום הריכוזיות בסיפה להגדרה "אשראי קובע" שבסעיף 30(ה) לחוק האמור, תהיה נתונה למפקח.

(ב) תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו לא ישלוט בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי ולא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי כאמור או בתאגיד ההחזקה הבנקאית השולט בו, ואם התאגיד הבנקאי כאמור הוא תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה - לא יחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו; הנגיד רשאי לקבוע לעניין סעיף קטן זה שיעור הנמוך מעשרה אחוזים, ובלבד שלא יפחת מחמישה אחוזים; בקביעת השיעור כאמור יובא בחשבון, בין השאר, מבנה ענף הבנקאות.

(ג) המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי (בסעיף זה - המחזיק) לא ישלוט בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה של מחזיק כאמור לא יימנו החזקות התאגיד הבנקאי, גופים פיננסיים השולטים בו או נשלטים בידיו, גופים פיננסיים אחרים שבשליטת המחזיק; לעניין חישוב מחזור המכירות הקובע והאשראי הקובע של התאגיד הריאלי לפי סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, לא יובא בחשבון תאגיד ריאלי שאינו המחזיק או תאגיד שאינו תאגיד ריאלי שהמחזיק מחזיק יותר מחמישה אחוזים מאמצעי השליטה בו או תאגיד שאינו תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור.

(ד) השולט בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי לא ישלוט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי; לעניין זה, שווי כלל הנכסים של גוף פיננסי משמעותי יחושב כשווי כלל הנכסים שלו ושל גופים פיננסיים שבשליטתו.

(ה) שלט תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו, בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי או החזיק אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי כאמור או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בו או שלט המחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי, בניגוד להוראות סעיפים קטנים (ב) ו–(ג), או שלט מי ששולט בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, בניגוד להוראות סעיף קטן (ד), ימכור את אמצעי השליטה שהוא מחזיק, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה לפי סעיף זה, ורשאי הנגיד, או המפקח אם הנגיד הסמיכו לכך, לתת הוראות לעניין זה, לרבות הוראות כאמור בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 35(א), בשינויים המחויבים; הוראות סעיף 35(ד) ו–(ה) יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; נתן הנגיד או המפקח הוראות לפי סעיף קטן זה, ישלח הודעה על כך גם לתאגיד הבנקאי.

(ו) בלי לגרוע מסמכויות הנגיד והמפקח לדרוש מידע לפי חוק זה, רשאי הנגיד או המפקח, לשם ביצוע סעיף זה -

(1) לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) עד (ד) בתאגיד בנקאי, בתאגיד החזקה בנקאית השולט בו או במבטח, או ממי שמבקש להחזיק או לשלוט כאמור, מידע בדבר שווי כלל הנכסים שלו ושל כל מי ששווי כלל נכסיו מובא בחשבון לעניין קביעת גוף פיננסי כגוף פיננסי משמעותי; לעניין זה, " שווי כלל הנכסים " - כהגדרתו בסעיף 29(ד) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות;

(2) לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בו, או ממי שמבקש להחזיק או לשלוט כאמור, מידע בדבר נתוני מכירות ואשראי שלו ושל כל מי שמחזור המכירות הקובע שלו או האשראי הקובע שלו מובאים בחשבון לעניין קביעת תאגיד ריאלי כתאגיד ריאלי משמעותי, ובלבד שלא ידרוש הנגיד או המפקח מידע לפי פסקה זו לעניין אשראי שקיבל יחיד אלא לאחר שדרש מידע לעניין אשראי שקיבלו התאגידים הנוגעים לעניין ומצא שאין די במידע זה ובשאר המידע הנמצא בידו לשם ביצוע סעיף זה; לעניין זה, " אשראי ", " אשראי קובע " ו" מחזור מכירות קובע " - כהגדרתם בסעיף 30 (ה) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות.

(ז) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אמצעי שליטה בבנק חוץ או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בבנק חוץ ואינו שולט בתאגיד בנקאי אחר, אלא אם כן המחזיק הוא תושב ישראל.

(ג) לגבי המחזיק לא יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד הבנקאי — אם הוא מתנגד לכך שהתאגיד הבנקאי יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור בסעיף 37 לחוק ניירות ערך; לא הודיע כאמור, רואים אותו כאילו הסכים לגילוי כאמור, ואולם רשאי הוא בכל עת לאחר מכן להודיע על התנגדותו והיא תיכנס לתוקף בתום שלושה חודשים ממועד ההודעה בכתב לתאגיד הבנקאי;

(2) (נמחקה).

(3) הדיווח לפי פסקה (1) יהיה ביום 1 באפריל של כל שנה ובמועדים אחרים שיקבע המפקח, וכן בכל עת שבה הגיעה ההחזקה בסוג מסוים של אמצעי השליטה לשיעור הטעון דיווח לפי אותה פסקה ובכל עת שבה פחתה ההחזקה משיעור זה.

(ב1) המפקח רשאי להורות לתאגיד מסוים כאמור בסעיף קטן (ב)(1) לפרסם פרטים כפי שיקבע על המחזיקים באמצעי שליטה בו מעל לשיעור כפי שיקבע, ובלבד ששיעור זה לא יפחת מאחוז אחד, אף אם התנגדו לגילוי

(ג) המפקח רשאי לקבוע כי מחזיק אמצעי שליטה שחלה עליו חובת דיווח לפי סעיף זה, ימסור את הדיווח גם למפקח ישירות.

(ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על מי שמחזיק אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית כערובה לחיוב, למעט מחזיק שהוא תאגיד בנקאי.

(2) שני חברים, שיציע יושב ראש הוועדה שמונה לפי פסקה (1), בהתייעצות עם יושב ראש רשות ניירות ערך, שהם אנשי משק וכלכלה ומתקיים בהם האמור בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, או שהם אנשי סגל אקדמי בכיר במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לעניין או מי שהיו אנשי סגל כאמור;

(3) שני דירקטורים המכהנים כדירקטורים חיצוניים בתאגיד הבנקאי שהוועדה דנה בעניינו, שיציעו יושב ראש הוועדה וחברי הוועדה שמונו לפי פסקאות (1) ו–(2), בהתייעצות עם המפקח; לעניין זה, "דירקטור חיצוני" — כהגדרתו בחוק החברות, או כמשמעותו לפי הוראות ניהול בנקאי תקין בעניין דירקטוריון, שנתן המפקח לפי הוראות סעיף 5(ג1) לפקודה.

(ג) הוועדה וחברי הוועדה לא ייחשבו כמחזיקים באמצעי שליטה בתאגיד הבנקאי שהוועדה דנה בעניינו או כשולטים בתאגיד כאמור.

(ד) הוועדה היא גוף מבוקר, כמשמעותו בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב].

"אמצעי תשלום", "הוראת תשלום", "הנפקה" של אמצעי תשלום, "חשבון תשלום", "לקוח", "מוטב", "משלם", "סליקה" של פעולת תשלום, "פעולת תשלום", "שירות ייזום מתקדם" ו"שירותי כספומט" - כהגדרתם בחוק שירותי תשלום;

"חברת תשלומים", "מנפיק בעל היקף פעילות רחב", "סולק בעל היקף פעילות רחב" ו"שירות ייזום בסיסי" - כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום;

"מנפיק בעל היקף פעילות רחב", "סולק בעל היקף פעילות רחב" ו"שירות ייזום בסיסי" - כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום;

"שירותי תשלום" - כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, למעט שירות ייזום מתקדם .

(ב) ההוראות לפי חוק זה החלות על נותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית, יחולו גם על תאגיד שהיה תאגיד עזר ועסק בסליקה של פעולת תשלום שההוראה לבצעה ניתנה באמצעות כרטיס חיוב, ערב פרסומו של החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017.

(ג) (1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות כי תאגיד כאמור באותו סעיף קטן שאינו מנוי בפסקאות (1) או (3) להגדרה "נותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית" לא יהיה נותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית, אם שוכנע כי הדבר נדרש לשם קידום התחרות במערכת הפיננסית ובשים לב ליציבות המערכת הפיננסית ופעילותה הסדירה.

(2) תקנות לפי פסקה (1) יותקנו בהתייעצות עם רשות ניירות ערך, עם הנגיד ועם הממונה על התחרות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

(3) בתקנות לפי פסקה (1) ייקבעו הוראות לעניין מעבר של גוף כאמור באותה פסקה מפיקוח לפי חוק זה לפיקוח לפי דין אחר, ובכלל זה לפי חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, אשר יש בהן, בין השאר, כדי להבטיח את רציפות הפיקוח והאכיפה.

(5) מתן שירות מידע פיננסי כהגדרתו בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021;

(6) קבלת כספים של חברת תשלומים כאמור בסעיף 24(ב) לחוק הסדרת העיסוק שירותי תשלום;

(7) פעולה אחרת הנלווית למתן שירות תשלום או לעיסוק כאמור בפסקאות (1) עד (6).

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי רשאי לעסוק בעיסוקים נוספים על האמור בסעיף קטן (א), אם המפקח אישר זאת מראש ובכתב, ובלבד שמצא כי אלה אינם עלולים לפגוע במילוי חובותיו של בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי על פי דין או בעניינם של לקוחותיו, ואינם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים בפעילותו.

(ג) הנגיד רשאי לתת הוראות לבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי לעניין הפרדת פעילות שאינה קשורה לעיסוק במתן שירות התשלום לפי רישיונו לתאגיד נפרד, ובלבד שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.

(ד) לא ישלוט בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי בתאגיד ולא יהיה בעל עניין בתאגיד, אלא אם כן התקיימו שניים אלה:

(1) התאגיד עוסק בעיסוקים המותרים לבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב);

(2) הוא קיבל לכך אישור מאת המפקח, מראש ובכתב, המאשר, בין השאר, את תחומי עיסוקו של התאגיד.

(ב) בסעיף 2 לפקודה -

(1) הגדרות "בנק", "בנקנוט", "עסקי בנק", "חברה", "המועצה" ו-"מוסד בנקאי" - יימחקו;

(2) הסעיף יסומן (1) ואחריו יבוא:

"(2) משמעות כל מונח אחר בפקודה זו תהא כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981";

(ג) סעיפים 2א, 2ב, 3 ו-3א לפקודה - בטלים.

(ד) בסעיף 4 לפקודה -

(1) בסעיף קטן (1), במקום "פרט לחברה המורשה לעסוק בעסקי בנק בהתאם להוראות סעיף 3 של פקודה זו" יבוא "פרט לבנק, לבנק חוץ, לבנק למשכנתאות, לבנק למימון השקעות, ולבנק לקידום עסקים";

(2) בסעיף קטן (2), במקום "מעשר לירות" יבוא "מחמש מאות שקלים";

(3) בסעיף קטן (4), במקום "לגבי אדם שהוא בעל רשיון לנהל עסקי בנק לפי סעיף 7" יבוא "לגבי בנק, בנק חוץ, בנק למשכנתאות, בנק למימון השקעות או בנק לקידום עסקים";

(4) סעיף קטן (5) - בטל.

(ה) בסעיף 4א(א) לפקודה -

(1) במקום "בעל רשיון לנהל עסקי בנק" יבוא "תאגיד בנקאי";

(2) במקום "בעסקי בנק" יבוא "בעיסוק שנתייחד לתאגיד בנקאי לפי סעיפים 13 או 21 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981".

(ו) בסעיף 5 לפקודה -

(1) בסעיף קטן (א), במקום "בנק שפקודה זו חלה עליו" יבוא "תאגיד בנקאי";

(2) בסעיף קטן (ג), אחרי "בענין עבירות על פקודה זו" יבוא "על חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981".

(ז) סעיף 7 לפקודה - בטל.

(ח) בסעיף 8(א) לפקודה, במקום "מסמכים אחרים, העוברים לסוחר" יבוא "מסמכים סחירים אחרים" ובמקום "הלוואות כנגד שטרי חוב המובטחים" יבוא "הלוואות מובטחות".

(ט) בסעיף 8ג לפקודה, במקום "לאחר התייעצות בועדה" יבוא "לאחר התייעצות בועדת הרשיונות".

(י) בסעיף 8ד לפקודה -

(1) במקום "הועדה" יבוא בכל מקום "ועדת הרשיונות";

(2) סעיף קטן (ד) - בטל.

(יא) בסעיף 8ו לפקודה, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:

"(ה) המנהל המורשה מוסמך, לאחר התייעצות בועדת ההנהלה ובאישור הנגיד, להעביר את נכסיו של התאגיד הבנקאי, כולם או מקצתם, לתאגיד בנקאי אחר המקבל על עצמו את כל התחייבויותיו של התאגיד הבנקאי".

(יב) סעיף 8יד לפקודה - בטל.

(יג) בסעיף 9 לפקודה -

(1) במקום "בנק שהוא חברה נכרית בגדר מובנו של סעיף 2 מפקודת החברות" יבוא "בנק חוץ" ובמקום "של אותה חברה נכרית" יבוא "של בנק החוץ";

(2) בסעיף קטן (2), במקום "מחמש לירות" יבוא "מחמש מאות שקלים".

(יד) במקום סעיף 10(1) לפקודה יבוא:

"(1) תאגיד בנקאי יפרסם את הדין וחשבון הכספי השנתי המבוקר שלו, או תמצית ממנו, במועד, בצורה ובהיקף שהורה המפקח".

(טו) בסעיף 11(2) לפקודה, במקום "ממאה לירות" יבוא "מעשרים וחמישה אלף שקלים".

(טז) במקום סעיף 12 לפקודה יבוא:

(יז) במקום סעיף 13 לפקודה יבוא:

(יח) במקום סעיף 14 לפקודה יבוא:

(יט) סעיפים 14ה ו-14ו ו-14ז לפקודה - בטלים.

(כ) בסעיף 15א לפקודה, אחרי "לפי פקודה זו" יבוא בכל מקום "או לפי חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981".

(כא) סעיף 15ב(3) לפקודה - בטל.

(כב) אחרי סעיף 15ב לפקודה יבוא:

(ב) בסעיף 1 לחוק, הגדרות "מוסד בנקאי", "מוסד כספי", "חברה" ו"אגודה שיתופית" - יימחקו, ובסופו יבוא:

(ג) בסעיף 13(2) לחוק, המלים "או מוסד כספי" - יימחקו.

(ד) בסעיף 37 לחוק -

(1) במקום "מוסד בנקאי בישראל" יבוא "תאגיד בנקאי";

(2) במקום "מוסד בנקאי מחוץ לישראל" יבוא "בנק או מוסד כספי מחוץ לישראל".

(ה) בסעיף 38 לחוק, במקום "ממוסד בנקאי או כספי מחוץ לישראל" יבוא "מבנק או ממוסד כספי מחוץ לישראל".

(ו) בסעיף 53(ב) לחוק, המלים "שלא יעלו בכל מקרה על 30% לשנה מסכום החריגות" - יימחקו.

(ז) סעיף 70 לחוק - בטל.

"תיקון מס' 13" - חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 13), התשס"ד-2004;

(ב) מי שהפר הוראה מהוראות סעיפים 10 עד 12, 14 עד 20א, 23, 23א, 24, 24א, 24ב, 27ב, 27ג, 27ה, 27ו, 28, 31, 35א, 47ג, או 47ד, 36 או הוראות הנגיד או המפקח לפי סעיפים 9(ב), 35, 35ב(ה) ו–(ו), 36יב(ד), 36יג - לענין החלת סעיף 35ב(ה) ו–(ו), או 36, דינו - מאסר שנתיים או קנס פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

(ג) מי שאינו תאגיד בנקאי אך עוסק בקבלת פקדונות כספיים או בהנפקת ניירות ערך כאמור בסעיף 21(א)(2) והעביר את הכספים כאשראי או בצורה אחרת לאחר שאינו תאגיד בנקאי או תאגיד עזר אך עוסק במתן אשראי, יאשמו שניהם בעבירה לפי סעיף 21.

לא קיים תאגיד בנקאי חובה שהוטלה עליו לפי הוראות חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון מס' 11), התשנ"ו-1996, בדבר הקטנת החזקותיו בתאגיד ריאלי, שהיו בידיו כדין ביום י"ב באייר התשנ"ו (1 במאי 1996), לא יוגש כתב אישום לפי סעיפים 49 או 50 אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה.

(ו) הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי חוק זה, לא יחויב בשלה בתשלום קנס אזרחי, ואם שילם - יוחזר לו הסכום ששילם בתוספת ריבית שקלית כהגדרתה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, מיום תשלומו עד יום החזרתו ויחולו הוראות החוק האמור לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

(ז) על קנס אזרחי לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 14י עד 14טו לפקודת הבנקאות, 1941, בשינויים המחויבים, ובשינוי זה: לענין סעיף 14י יקראו את ההגדרה "הפרה חוזרת" כך:

""הפרה חוזרת" - הפרת הוראה מההוראות המפורטות בסעיף קטן (א), בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר קנס אזרחי או שבשלה הורשע. "

הוראות פרק ה' לחוק הוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, יחולו לגבי כונס נכסים שנתמנה לפי חוק זה בשינויים המחוייבים.