(ב) נקבע לאדם גיל בהליכים לפי חוק שירות בטחון, יהא תקפה של אותה קביעה יפה גם לענין חוק זה; לא נקבע גילו כאמור, יהא הרשום במרשם האוכלוסין לפי חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, ראיה לגילו כל עוד לא נקבע לו גיל אחר בפסק דין של בית משפט מוסמך; נקבע לו מתח גילים, רואים אותו לענין חוק זה כמי שנולד באמצע התקופה של מתח הגילים.

(א) תושב קבוע, למעט חייל, שוטר, וכן אשה הרה או לפני תום שנה אחת אחרי לידתה, חייב בשירות עבודה אם מלאו לו 16 שנים וטרם הגיע לגיל הפרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004.

(ב) (בוטל).

(ג) בקריאה לשירות עבודה של אשה שהיא אם לילדים הנתונים לטיפולה יובאו בחשבון הקשיים העלולים להיגרם לאשה בטיפולה בילדיה ובדאגה להם.

(ג1) בקריאה לשירות עבודה של מתנדב כהגדרתו בחוק שירות אזרחי, התשע"ז-2017 (להלן - חוק שירות אזרחי), תובא בחשבון הפעלת המתנדב בשל החלטה על שעת חירום לפי סעיף 20 לחוק האמור.

(ד) השר רשאי, לאחר התייעצות עם ארגון עובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ועם הארגון המייצג כאמור בענף הנוגע בדבר ועם ארגונים ארציים יציגים של מעבידים שלדעת השר הם נוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לקבוע בתקנות סוגי אנשים נוספים הפטורים משירות עבודה, פטור כללי או מסוייג.

השר רשאי לקרוא בצו אדם החייב בשירות עבודה לאימון לשירות עבודה כפי שיפורש בצו, ובלבד שלא ייקרא אדם לאימון באחד מימי מנוחתו כמשמעותם בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948.

לא ייקרא אדם לאימון לתקופה העולה על שלושה ימים בשנה, ובמקצועות ולגבי סוגי עובדים המפורטים בתוספת - על שנים-עשר יום בשנה, הן במרוכז והן במפוצל, וכל יום שבו שירת האדם אותה שנה בתפקיד נדרש על פי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, יבוא במנין ימי האימון לפי סעיף זה, וכן להיפך; השר רשאי, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לשנות את התוספת.

אדם שנקרא לאימון לפי סעיף 9 לתקופה רצופה העולה על יום אחד, יחולו הוראות לפי פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי, למעט סעיף 271, כאילו שירת אותו אדם אותה תקופה במילואים והוא יהיה זכאי לתגמול בשל כל תקופת האימון כאילו היה זכאי לתשלום לפי סעיף 271 האמור.

(ב) קרה למתאמן מקרה המזכה לגימלה מכוח סעיף 75(א)(5) לחוק הביטוח הלאומי, והוא לא היה מבוטח בביטוח נפגעי עבודה ערב תחילת אימונו, יחזיר אוצר המדינה למוסד לביטוח לאומי סכום השווה לגימלאות בכסף ששילם המוסד לביטוח לאומי, או שהוא עתיד לשלמן, ואת השווי הכספי של הגימלאות בעין שניתנו לזכאי לגימלה בקשר לאותו מקרה; התקנות לפי סעיף 369(ב) לחוק הביטוח הלאומי, כוחן יפה לענין חישוב הסכום לפי סעיף זה.

(א) משנקראו מילואים לשירות לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים, רשאי השר לאחר התייעצות עם שר הבטחון, אם הוא סבור כי בעקבות הקריאה הדבר דרוש להגנת המדינה, לבטחון הציבור או לקיום הספקה או שירותים חיוניים - להכריז בצו, שפרק זה יחול במדינה כולה או בחלק ממנה, בדרך כלל או בענף משק מסויים.

(ב) תקפו של הצו לפי סעיף זה יפקע במועד שבו פקע תקפו של הצו לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים שבעקבותיו ניתן הצו לפי סעיף זה.

הוכרז על אירוע חירום אזרחי לפי הוראות סעיף 90ב לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971, ומצא השר כי האפשרות למתן שירותים קיומיים לאוכלוסיה המצויה בשטח שעליו חלה ההכרזה, או לכלל האוכלוסיה בשטח אחר, או הדרושים לתפקודו של השטח שעליו חלה ההכרזה או לתפקוד המשק כולו, עלולה להיפגע עקב אירוע החירום האזרחי, או שבמערך הייצור או האספקה למתן שירותים קיומיים כאמור עלולים להיגרם תקלות או מפגעים ממשיים, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם ראש הממשלה, עם השר לביטחון הפנים או עם שר הביטחון, לפי הענין, להכריז בצו שהוראות פרק זה יחולו לשם מתן שירותים קיומיים כאמור; צו לפי סעיף זה יפקע במועד שבו תפקע ההכרזה על אירוע חירום אזרחי, אלא אם כן ביטל השר את הצו קודם לכן.

מגוייס שנקרא להתייצב לפי חוק שירות בטחון - פטור מחובת שירות עבודה לתקופת התייצבותו כאמור וכן לתקופת שירותו בעקבות ההתייצבות.

לענין חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949 -

(1) דין מגוייס-חוץ כדין חייל כמשמעותו בחוק האמור, ודין תקופת שירות עבודה כמגוייס-חוץ כדין תקופת שירות צבאי כמשמעותו בחוק האמור;

(2) דין מי שסיים שירות עבודה כמגוייס-חוץ כדין חייל משוחרר כמשמעותו בחוק האמור לענין החזרתו לעבודה במפעל;

(3) דין שירות עבודה של מגויס–חוץ כדין שירות מילואים כמשמעותו בחוק האמור לעניין איסור הפיטורים, וכן לעניין רציפות העבודה.

(2) נהגו מגויס–חוץ ומעסיקו או המעסיק בלבד, לשלם תשלומים לקופת גמל, ימשיך המעסיק לשלם תשלומים כאמור בעד התקופה שבה משרת מגויס–החוץ אצל בעל המפעל, והכל בשיעורים ולפי שכר העבודה כאילו הוסיף מגויס–החוץ לעבוד אצל מעסיקו, והכל אם לא נקבעו בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה הוראות מיטיבות לעניין זה לגבי מגויסי–חוץ; בפסקה זו, "קופת גמל" - כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005.

(ג) היה המגויס, במועד קריאתו לשירות עבודה לפי פרק זה, מתנדב כהגדרתו בחוק שירות אזרחי או משרת בשירות לאומי-אזרחי כהגדרתו בחוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014, יופסק השירות הלאומי או ההתנדבות הקהילתית של המתנדב, או השירות הלאומי-אזרחי של המשרת, לפי העניין, במהלך שירות העבודה; ואולם תקופת שירות העבודה כאמור תובא במניין תקופת השירות של המתנדב כמשמעותה בסעיף 7 לחוק שירות אזרחי, או במניין תקופת השירות של המשרת כמשמעותה בחוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014, לפי העניין.

(2) חוק החניכות, התשי"ג-1953;

(3) חוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953, אם המגוייס צעיר כמשמעותו באותו חוק;

(4) חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954;

(5) חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959.

(ב) חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, להוציא סעיף 9 שבו, לא יחול על עבודת מגוייס אלא במידה שהשר הורה כך, והוא רשאי, לאחר התייעצות בחברי ועדת השרים האמורה בסעיף 12(ב) לאותו חוק, לתת היתר כללי להעסקת מגוייס בימי המנוחה כמשמעותם בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948.

(ג) על אף האמור בחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, לא יהיה מגוייס זכאי לקחת בפועל חופשה שנתית; הוראה זו אין בה כדי לגרוע מזכותו של מגוייס לתמורת חופשה או שתקופת עבודתו כמגוייס תבוא במנין לצורך חישוב הזכאות לחופשה.

השר רשאי לפטור מי שחייב בשירות עבודה, פטור מלא או חלקי, ממילוי תפקיד נדרש ומהשתתפות בתמרוני הג"א לפי חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951; השר לא יפטור כאמור אלא לאחר תיאום עם שר הבטחון או עם מי ששר הבטחון הסמיכו לכך.

(3) כל מסמך שכתוב בו "תקנות-שעת-חירום לגיוס כוח אדם, התש"ח-1948" או "תקנות-שעת-חירום (שירות עבודה), התשכ"ז- 1967" רואים כאילו כתוב בו "חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967", וכל התייחסות במסמך כאמור לתקנה מהתקנות האמורות, רואים אותה כמתייחסת להוראה מקבילה של חוק זה.

(ב) פרק ד' יחול בדרך כלל במדינה כולה ביום תחילתו של חוק זה כאילו ניתן צו לפי סעיף 16.