אין במידע המופיע באתר "*תקדין*" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
חוק יישוב סכסוכי-עבודה, התשי"ז-1957 1 |
| 1. 2 שר העבודה ימנה ממונה ראשי על יחסי-עבודה (להלן - הממונה הראשי) וממונים על יחסי-עבודה (להלן - ממונים); הודעה על מינוי תפורסם ברשומות. |
| 2. |
| 3. |
| 4. |
| 5. |
| 5א. |
| 5ב. |
| 5ג. 3 (תיקון התשכ"ט) שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת העבודה של הכנסת, סוגי סכסוכים או ענפי עבודה שעליהם לא יחולו הוראות סעיף 5א. |
| 6. 3 נמסרה הודעה לפי סעיף 5 או 5א או שנודע לממונה הראשי בדרך אחרת על סכסוך-עבודה, יחליט הממונה הראשי אם יתווך בסכסוך; החליט לחיוב - יטול לידיו את תפקיד המתווך, אם שר העבודה לא נטל לידיו תפקיד זה, או יטיל את התיווך על ממונה או על מי שיתמנה במיוחד על ידי שר העבודה ליישוב אותו סכסוך-עבודה. |
| 7. |
| 8. |
| 9. |
| 10. |
| 11. |
| 12. |
| 13. |
| 14. |
| 15. |
| 16. |
| 17. |
| 18. |
| 19. 4 ועדת-בוררים היא של שלושה; האחד יושב-ראש שנתמנה מבין האנשים ששמותיהם כלולים ברשימת יושבי-ראש לועדות-בוררים שנערכה על ידי שר העבודה לאחר התייעצות במועצה ליחסי-עבודה; נציג-עובדים ונציג-מעבידים שנתמנו, לאחר התייעצות לגבי כל אחד מהם בצד המיוצג על ידיו, מבין האנשים ששמותיהם כלולים ברשימות נציגי-עובדים ונציגי-מעבידים לועדות-בוררים שנערכו על ידי שר העבודה לאחר התייעצות בארגון-העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ובארגונים יציגים של מעבידים, הכל לפי הענין. |
| 20. |
| 21. |
| 22. |
| 23. |
| 24. |
| 25. |
| 26. |
| 27. |
| 28. |
| 29. |
| 30. |
| 31. |
| 32. |
| 33. |
| 34. |
| 35. |
| 36. |
| 37. |
| 37א. (ב) שירות בזק שנקבע לפי סעיף 2(ג) לחוק התקשורת, ושר התקשורת, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, קבע לעניין חוק זה; (ג) בפסקה זו - (13) שידורים כהגדרתם בחוק הרשות השנייה לטלויזיה ורדיו, התש"ן-1990; לענין הגדרה זו רואים בשביתה: (א) הפסקת עבודה מאורגנת, מלאה או חלקית, של קבוצת עובדים, לרבות שביתת האטה והפרעה מאורגנת אחרת של מהלך העבודה התקין. (ב) סירוב מאורגן של קבוצת עובדים לעבוד שעות נוספות, אם החובה לעבוד שעות נוספות נקבעה בהסכם קיבוצי ועבודה כאמור מותרת לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, והסירוב ננקט כצעד בסכסוך עבודה. |
| 37ב. (א) שביתה והשבתה בלתי מוגנות אינן בגדר שביתה או השבתה לענין סעיף 62(ב) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], אולם הוראה זו לא תחול אלא על תובענה שהגישו עובד או מעסיק שהיו צד לשביתה או להשבתה, לפי הענין, או חליפיהם. (ג) שביתה בלתי מוגנת אינה בגדר שביתה לענין הפיסקה השניה לסעיף 44 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959, לגבי שליחת עובדים למקום עבודה שבו מתקיימת השביתה; ואולם דורש עבודה שלשכת עבודה הציעה לו עבודה במקום עבודה שמתקיימת בו שביתה בלתי מוגנת ובשל כך סירב לקבל את העבודה האמורה, לא ייפגעו עקב סירוב זה זכויותיו לפי התקנון שהותקן מכוח סעיף 41 לחוק האמור. (ד) ארגון עובדים וארגון מעבידים לא ישאו באחריות כלשהי לשביתה או להשבתה בלתי מוגנת שלא הכריזו או אישרו; אישור בכתב של המוסד המנהל המרכזי הארצי של ארגון עובדים מוסמך או של ארגון מעבידים כי הארגון לא הכריז ולא אישר שביתה או השבתה פלונית, לפי הענין, יהיה ראיה מכרעת לענין סעיף קטן זה. |
| 37ג. 5 (תיקונים: התשל"ז, התשע"ד) (א) בית-דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, מוסמך לקבוע, על פי בקשת מעסיק בשירות ציבורי, שעובדיו במקום עבודה פלוני או כמה מהם קיימו או מקיימים שביתה בלתי מוגנת שאינה הפסקת עבודה מלאה; משקבע בית הדין כך, לא יהיו העובדים המועסקים באותו מקום עבודה או כמה מהם, כפי שקבע בית הדין, זכאים אלא לשכר חלקי בעד העבודה שעשו בפועל בתקופת השביתה האמורה, בשיעור שקבע בית הדין לפי נסיבות הענין. (ב) לא ייזקק בית-דין אזורי לבקשה לפי סעיף קטן (א) לגבי הזמן שקדם לששה חדשים לפני הגשתה. (ג) עובד הזכאי לשכר חלקי בלבד כאמור בסעיף קטן (א), רואים סכום השווה למחצית שכרו הרגיל כשכר החלקי המגיע לו כל עוד לא קבע בית הדין את שיעור שכרו החלקי כאמור; לענין סעיף קטן זה, (ד) הפרשי שכר שמעסיק חב לעובד או שעובד חב למעסיק מכוח הוראות סעיף זה ישולמו תוך 30 יום מיום קביעת בית הדין האזורי בדבר שיעור השכר החלקי כאמור בסעיף קטן (א), זולת אם קבע בית הדין מועד אחר לתשלום; סכום עודף ששולם כאמור לעובד - יראוהו כמקדמה שסעיף 25(א)(7) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, חל עליה, ובלבד ששיעור הניכוי לא יעלה על 25% משכרו של העובד. |
| 37ד. |
| 37ה. |
| 38. 6 שר העבודה ימנה מועצה ליחסי עבודה (להלן - המועצה) שתייעץ לו בכל הנוגע ליחסי עבודה. |
| 39. |
| 40. 7 שר העבודה רשאי לקבוע, בתקנות, את תקופת כהונתה של המועצה ותנאים לפקיעתה של חברות במועצה לפני תום תקופת כהונתה המלאה. |
| 41. 7 שר העבודה או מי שיתמנה על ידיו לכך, יהיה יושב-ראש המועצה. |
| 42. |
| 43. 7 שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, לאחר שהתייעץ במועצה, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. |
| 44. פקודת בתי-המשפט התעשייתיים, 1947, וחוק-השביתות העותומני מיום 27 ביולי 1909 - בטלים. |
| 44א. 7 (תיקונים: התשל"ב, התשע"ד) לענין חוק זה דין המדינה כמעסיק כדין כל מעסיק אחר, אולם - (1) ההחלטה על תיווך בסכסוך עבודה שהמדינה צד לו תהיה בידי שר העבודה; (2) בסכסוך בין המדינה לבין ארגון העובדים המייצג כאמור בסעיף 3, יהיה המתווך אדם ששמו כלול ברשימת מתווכים שאינם עובדי המדינה ושהוסכם עליה בין המדינה לבין ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי המדינה; (3) הסכימו הצדדים לסכסוך על מתווך מתוך הרשימה המוסכמת יהיה הוא המתווך בסכסוך; אם תוך שלושה ימים מיום ההחלטה על תיווך לא הסכימו הצדדים על מינוי המתווך, רשאי שר העבודה למנות מתווך מתוך הרשימה המוסכמת. |
| 45. |
1. נתגלע סכסוך עבודה ולא הגיעו הצדדים תוך שבעה ימים להסכם בדבר דרכי ההכרעה בסכסוך, יבורר הסכסוך על פי בקשת אחד הצדדים בועדה פריטטית של נציגי הצדדים, אשר תתכנס תוך שבעה ימים מיום בקשת הבירור. 2. הגיעה הועדה הפריטטית להחלטה מוסכמת על יישוב הסכסוך - יהיה דין ההחלטה כדין פסק בוררים על פי סעיף 31(ג) לחוק. 3. לא התכנסה הועדה הפריטטית כאמור בסעיף 1 או לא הגיעה להחלטה מוסכמת תוך שלושים יום מיום בקשת הבירור, יובא הסכסוך, לפי בקשת אחד הצדדים, להכרעה בבוררות; הבוררות תהיה בפני בורר אחד או יותר כפי שיוסכם בין הצדדים, ואם לא הסכימו תוך שבעה ימים מיום הבקשה לקיים את הבוררות - בפני שלושה בוררים, שמהם כל צד ימנה בורר אחד ושני הבוררים ימנו בורר נוסף והוא יהיה יושב-ראש. 4. הבוררות תסתיים תוך שלושים יום מיום הבקשה לקיימה. 5. (א) התקופות האמורות בתוספת זו ניתנות להארכה בידי הצדדים; התקופה האמורה בסעיף 3 ניתנת להארכה גם בידי הועדה הפריטטית והתקופה האמורה בסעיף 4 ניתנת להארכה גם בידי הבורר או הבוררים. (ב) במנין התקופות האמורות בתוספת זו לא תובא בחשבון התקופה שבה מתקיים תיווך לפי הפרק השני לחוק.
|