חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957 1 |
1. |
2. |
3. |
4. |
5. |
6. |
7. |
8. |
9. |
10. (ג) הממונה הראשי על יחסי עבודה לפי חוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז-1957, רשאי להאריך את המועד האמור בסעיף קטן (א) או בסעיף 10ב(א) אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין. (ד) שר העבודה יפרסם, בדרך שתיקבע בתקנות, הודעה על דבר הגשת מסמך בר-רישום כאמור לרישום. |
10א. |
10ב. (ד) שר העבודה יקבע בתקנות לענין ההודעה האמורה בסעיף קטן (א) את דרכי מסירתה, הפרטים שיש לכלול בה והמסמכים שיש לצרף אליה. (ה) המפר הוראה מהוראות סעיף זה או צו לפיו, דינו - קנס 10,000 לירות. (ו) בעבירה לפי סעיף קטן (ה) יהא אחראי גם מי שבתוקף תפקידו כמנהל או כעובד בכיר היה אחראי למילוי הוראות סעיף זה או צו לפיו, ובאין מנהל או עובד בכיר כאמור - מי שחתם על ההסדר בשם השירות הציבורי, והכל - זולת אם הוכיח שנקט אמצעים סבירים למניעת העבירה או שהעבירה נעברה עקב גורם שאינו בשליטתו. |
11. |
12. |
13. |
14. |
15. |
16. |
17. |
18. |
19. |
20. |
21. |
22. |
23. |
24. |
25. |
26. 2 (תיקון התשל"ה) לא יתן שר העבודה צו הרחבה אלא אם פרסם חודש קודם לכן, ברשומות ובכל דרך נוספת הנראית לו, הודעה בכתב על כוונתו לעשות כן, ומשנתפרסמה - רשאי כל מעוניין לערור על מתן הצו לפני השר בדרך שתיקבע בתקנות; לא יפרסם שר העבודה הודעה כאמור אלא לאחר שהתייעץ בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ובארגונים ארציים יציגים של מעבידים שלדעת השר הם נוגעים בדבר. |
26א. 3 [תיקון התשפ"ד (מס' 2)] (א) בסעיף זה - "ההכרזה על מצב מיוחד בעורף" - ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951, מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023); "הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה" - הסכם קיבוצי כללי שהעניינים המוסדרים בו, כאמור בסעיף 1, נובעים בעיקרם מפעולות האיבה או פעולות המלחמה; "פעולות האיבה או פעולות המלחמה" - פעולות האיבה או פעולות המלחמה שאירעו בתקופה שמיום ההכרזה על מצב מיוחד בעורף עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה האמורה או עד תום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המאוחר; "הפעולות הצבאיות המשמעותיות" - הפעולות הצבאיות המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד (8 באוקטובר 2023). (ב) על אף האמור בהוראות לפי סעיפים 26 ו-34, שוכנע שר העבודה כי הסכם קיבוצי כללי הוא הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה ויש דחיפות לתת צו הרחבה לגביו, יחולו הוראות אלה: (1) הודעת שר העבודה על כוונתו לתת צו הרחבה לגבי ההסכם (בסעיף זה - הודעה) תפורסם ברשומות; בהודעה יצוין כי ההסכם הוא הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה, וכי שר העבודה שוכנע כי יש דחיפות להרחיב את היקף תחולתו, וכן יצוין המועד האחרון להגשת ערר על מתן צו ההרחבה כאמור בפסקה (2); (2) ערר כמשמעותו בסעיף 26 על מתן צו ההרחבה יוגש לשר העבודה באופן מקוון לא יאוחר מארבעה ימים מיום פרסום ההודעה של שר העבודה לפי פסקה (1) ברשומות או במועד מאוחר יותר שציין שר העבודה בהודעה; (3) שר העבודה רשאי לתת את צו ההרחבה אף אם טרם חלף חודש מיום פרסום ההודעה ברשומות, ובלבד שחלפו שבעה ימים לפחות מהיום האמור. (ג) על אף האמור בהוראות לפי סעיפים 10 ו-34 לעניין הגשת הסכם קיבוצי לרישום, פורסמה הודעה של שר העבודה על כוונתו לתת צו הרחבה לפי סעיף קטן (ב)(1), יחולו הוראות אלה: (1) טענת כשרות של ארגון עובדים לפי סעיף 6, הנוגעת להסכם הקיבוצי הכללי שנעשה בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה, תוגש לא יאוחר מהמועד להגשת ערר לפי סעיף קטן (ב)(2) ותוכרע לפני מתן צו הרחבה כאמור; (2) רישום ההסכם הקיבוצי הכללי שנעשה בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה ייעשה במועד שלא יאוחר מהמועד שבו ניתן צו הרחבה לגביו,? אם ניתן. |
27. (3) המועצה ליחסי-עבודה הפועלת מכוח חוק יישוב סכסוכי-עבודה, התשי"ז-1957 ((להלן - המועצה), דנה בענין וחוות-דעתה הובאה לפני שר העבודה. המועצה רשאית לאצול סמכותה לפי פיסקה זו לועדה מבין חבריה ובה נציגי עובדים ונציגי מעסיקים שווה בשווה; (4) שר העבודה החליט בערר שהוגש לפי סעיף 26. |
28. (ג) פורסם צו הרחבה עם תחילה למפרע כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי המעסיק לשלם את ההפרשים הנובעים מהתחילה למפרע של הצו, בשיעורים חדשיים שווים ורצופים שמספרם כמספר החדשים שחלפו מיום תחילת הצו ועד יום פרסומו, ולענין זה יראו חלק מחודש כחודש שלם. השיעור החדשי הראשון ישולם במועד שבו יש לשלם את שכר העבודה בעד החודש שבו פורסם הצו האמור, או כעבור עשרה ימים מיום פרסומו, לפי המאוחר; כל שיעור חדשי שלאחריו ישולם במועד שבו יש לשלם את שכר העבודה בעד אותו חודש; כל שיעור כאמור וכן הפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיף קטן (ד), שלא שולמו עד היום התשיעי שלאחר המועד שבו יש לשלמו כאמור, יראו כשכר מולן כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958. (ד) להפרשים הנובעים מהתחילה למפרע של הוראה כאמור בסעיף קטן (ב) יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, לגבי התקופה שמיום תחילתו של צו ההרחבה עד היום שבו שולמו ההפרשים או שבו יש לשלמם לפי סעיף קטן (ג), לפי המוקדם; סעיף קטן זה לא יחול לגבי הפרשים שעל פי הוראות ההסכם הקיבוצי שהורחבו, יש לשלמם למפרע ללא הפרשי הצמדה או ריבית, לפי הענין. |
29. |
30. |
31. |
32. |
33. |
33א. |
33ב. |
33ג. |
33ד. לבית הדין האזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 ((להלן - בית הדין), הסמכות היחודית לפסוק אם חל צו-הרחבה על מפעל וכן בתובענה של עובד, מעסיק או מפקח בכל ענין הנובע מהוראות סעיפים 33ב ו-33ג. |
33ה. |
33ו. |
33ז. |
33ח. 4 (תיקון התשס"א) לכל עובד הזכות לפעול למען התארגנות עובדים בועד עובדים ובארגון עובדים, להיות חבר בועד עובדים ובארגון עובדים ולפעול במסגרתם. |
33ח1. |
33ט. 4 (תיקונים: התשס"א, התשע"ד) מעסיק לא ימנע מנציג של ארגון עובדים להיכנס למקום עבודה שבו מועסק עובד, לשם קידום הזכות כאמור בסעיף 33ח ולשם קידום עניני עובדים, וזאת בהתחשב בצורכי העבודה ובצנעת הפרט. |
33י. 4 (תיקונים: התשס"א, התשע"ד) (א) מעסיק לא יפטר עובד, לא ירע תנאי עבודה של עובד, ולא יימנע מקבלה של אדם לעבודה, בשל אחד מאלה: (1) חברותו או פעילותו בארגון עובדים; (2) פעילותו לצורך הקמה של ארגון עובדים; (3) הימנעותו מהיותו חבר בארגון עובדים או הפסקת חברותו בארגון עובדים; (4) חברותו בועד עובדים או פעילותו בועד עובדים הפועל במסגרת ארגון עובדים; לענין זה, יראו ועד עובדים כפועל במסגרת ארגון עובדים אם יושב ראש ארגון העובדים או מי מטעמו נתן הודעה בכתב המאשרת זאת; (5) פעילותו לצורך הקמה של ועד עובדים. (ב) בסעיף זה, |
33יא. 5 (תיקונים: התשס"א, התשס"ט, התשע"ד) (א) לבית דין אזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות סעיפים 33ט ו-33י והוא רשאי - (1) ליתן צו מניעה או צו עשה; הוראת פסקה זו כוחה יפה על אף האמור בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970; (2) לפסוק פיצויים, אף אם לא נגרם נזק של ממון, בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין. (ב) (1) מצא בית דין אזורי לעבודה כי מעסיק הפר את הוראות סעיפים 33ט או 33י, רשאי הוא לחייב את המפר בתשלום פיצויים שאינם תלויים בנזק (בסעיף זה - פיצויים לדוגמה), בסכום שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים; ואולם רשאי בית הדין לפסוק, בשל הפרה כאמור, פיצויים לדוגמה בסכום העולה על 50,000 שקלים חדשים ובלבד שלא יעלה על 200,000 שקלים חדשים, בהתחשב בחומרת ההפרה או נסיבותיה. (2) אין בהוראות פסקה (1) כדי לגרוע מזכותו של עובד לפיצויים או לכל סעד אחר לפי כל דין, בשל אותה הפרה; ואולם בית הדין לא יפסוק פיצויים לפי אותה פסקה, בתובענה ייצוגית כמשמעותה בחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006. (3) בבואו לפסוק פיצויים לדוגמה למעסיק, בשל הפרת הוראות סעיף 33י כאמור בפסקה (1), רשאי בית הדין להתחשב בכך שהמעסיק הורשע בשל אותו מעשה ובקנס שנגזר עליו. (4) בבואו להטיל קנס על מעסיק שהורשע בעבירה לפי סעיף 33יד, רשאי בית משפט או בית דין אזורי לעבודה להתחשב בכך שנפסקו נגד המעסיק, בפסק דין סופי, פיצויים לדוגמה לפי סעיף זה, בשל המעשה שבשלו הורשע כאמור. (5) הסכומים הנקובים בסעיף זה יעודכנו ב–1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לעניין זה - |
33יב. 6 (תיקון התשס"א) תובענות בשל הפרת הוראות סעיפים 33ט ו-33י יכול שיוגשו בידי - (1) העובד או דורש העבודה; (2) ארגון עובדים. |
33יג. 6 (תיקונים: התשס"א, התשס"ט) לא ייזקק בית דין אזורי לעבודה לתביעה אזרחית בשל הפרת הוראות סעיפים 33ט ו-33י לאחר שחלפו שלוש שנים מיום שנוצרה העילה. |
33יד. 6 [תיקונים: התשס"א, התשס"ט (מס' 2), התשע"ד] (א) הנמנע מקבלתו של אדם לעבודה, המרע את תנאי עבודתו של עובד או המפטר עובד בשל אחד מאלה, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(2), לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין): (1) חברותו בארגון עובדים או בועד עובדים; (2) הימנעותו מהיותו חבר בארגון עובדים; (3) הפסקת חברותו בארגון עובדים. (ב) מעסיק העובר על הוראה שבהסכם קיבוצי כללי ענפי תקף, שתחולתה הורחבה בצו הרחבה תקף לפי סעיף 25, והקובעת במפורש הוספה על שכר המינימום שנקבע בחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין. |
33טו. 6 (תיקונים: התשס"א, התשע"ד) לענין סעיפים 33ח עד 33יד, דין המדינה כמעסיק כדין כל מעסיק אחר. |
33טז. 7 (תיקון התשס"א) סעיפים 33ח עד 33טו לא יחולו על מי שחל עליו איסור להתארגן על פי חוק. |
34. 8 שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, אך לא יתקין שר העבודה תקנות לפי סעיף 26 אלא לאחר התייעצות בארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה ובארגונים ארציים יציגים של מעבידים שלדעת השר נוגעים בדבר. |
35. |
36. |