אין במידע המופיע באתר "*תקדין*" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.
חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949 1 |
| 1. (1) שירות סדיר לפי הפרק השלישי לחוק שירות בטחון, התשי"ט-1959 [נוסח משולב], אף אם שירות זה הוארך מכוח סעיף 26 לחוק האמור ((להלן - שירות סדיר); (2) כל שירות אחר ששר הבטחון יכריז עליו, בהכרזה שתפורסם ברשומות, שהוא שירות צבאי. (ב) שירות חלקי, לצורך חוק זה, הוא שירות ששר הבטחון יכריז עליו, בהכרזה שתפורסם ברשומות, שהוא שירות חלקי. (ג) שירות ששר הבטחון הכריז עליו שהוא שירות צבאי או שירות חלקי, כאמור, רואים אותו כשירות צבאי או כשירות חלקי מיום י"ז בכסלו התש"ח (30 בנובמבר 1947), אם לא קבע שר הבטחון בהכרזתו שיראו אותו כשירות צבאי או כשירות חלקי מתאריך מאוחר יותר. (ד) לענין חוק זה, דין שירות בצבא-הגנה לישראל על פי התחייבות לשירות קבע - כדין שירות סדיר, אם הוא בא בתכוף לאחר תקופת שירות סדיר, ותקופתו, בין על פי התחייבות אחת ובין על פי מספר התחייבויות רצופות, אינה עולה על שנתיים. |
| 2. 2 (א) (ב) חייל שהיה בשירות צבאי ביום י"ז בכסלו התש"ח (30 בנובמבר 1947), רואים אותו יום כיום התגייסותו. (ד) |
| 3. |
| 4. |
| 5. |
| 5א. (2) ביום התגייסותו טרם מלאו לו 20 שנה, אולם התייצבותו לשירות בטחון או להמשך שירות באה אחרי דחיה לפי סעיף 28 לחוק שירות בטחון, התשי"ט-1959 [נוסח משולב], למועד שבו כבר מלאו לו 20 שנה. (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מגוייס-חוץ לענין סעיף 24 לחוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967. |
| 6. |
| 7. |
| 8. |
| 9. |
| 10. |
| 11. |
| 12. |
| 13. |
| 14. (3א) אדם שמת בהיותו בשירות מילואים, כמשמעותו בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986 ((להלן - שירות מילואים); (4) אדם שמת תוך שנה אחת מיום היותו בשירות חלקי, מחמת מחלה שלקה בה או שהחמירה, או מחמת חבלה שנחבל, בהיותו בשירות החלקי. (ג) הזמן הקובע הוא: (1) לגבי חייל או חייל משוחרר - סמוך לפני התגייסותו; (2) לגבי אדם בשירות חלקי - שעת שירותו החלקי; (3) לגבי אדם בשירות מילואים - שעת שירותו במילואים. |
| 15. |
| 16. |
| 17. |
| 18. |
| 19. (ב) לחייל משוחרר משירות סדיר תהא תוך שנה אחת מיום השחרור זכות קדימה להישלח לעבודה במקום עבודה במפעל שבו היה מועסק ארבעה שבועות רצופים לפחות סמוך לפני תחילת השירות; זכות הקדימה כאמור בסעיף קטן זה תהיה עדיפה על פני זכות קדימה על פי סעיף 33 וכן על פני כל הוראה בחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959, ובתקנון השירות שנקבע לפי אותו חוק. |
| 20. (ג2)3 חבר ועדת התעסוקה ימונה לתקופה של שלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות כהונה נוספות כאמור. (ד) הודעה על מינוי ועדת תעסוקה ועל כתבתה תפורסם ברשומות. |
| 21. (2) צו המורה לנתבע לשלם לתובע, במועד שתקבע, פיצויים בסכום השווה לחמש פעמים שכר העבודה שהתובע קיבל או שהיה זכאי לקבל בעבור חודש העבודה שבסמוך לפני הפרת זכותו ולגבי תובע שפוטר בניגוד להוראות סעיף 41א או 41א2 - פיצויים בסכום האמור או בסכום השווה לחמש פעמים השכר הממוצע כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, לפי הגבוה מהם; ואולם רשאית הועדה להחליט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפסוק פיצויים בסכום אחר שתקבע; לענין חישוב שכר העבודה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיף 13ב והתקנות שלפי סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (בחוק זה - צו לפיצויים); (3) צו להעסקה וצו לפיצויים, כאחד (בחוק זה - צו משולב), ואולם סכום הפיצויים בצו משולב ייקבע, על אף הוראות פסקה (2), רק בהתאם לנזק שנגרם לתובע בפועל עקב הפיטורים שלא כדין; בהערכת הנזק שנגרם לתובע לענין צו משולב תשקול הועדה, בין השאר, הפסד שכר עבודה, נזקים כספיים אחרים עקב הפסד השכר בזמן שחלף ממועד הפרת הזכות וכן פגיעה בשמו הטוב או במוניטין של התובע ועגמת הנפש שנגרמה לו. (ד) נתנה ועדת תעסוקה צו מהצווים שלפי סעיף קטן (ג) תורה בו כי הנתבע יישא בהוצאות התובע בשל ההליך בסכום שקבעה; דין הוצאות שקבעה הועדה לפי סעיף קטן זה כדין פיצויים שנקבעו לפי חוק זה. (ה) לסכום הפיצויים וההוצאות שציוותה ועדת תעסוקה ושלא שולמו במועד, ייווספו ויהיו לחלק מהצו, הפרשי הצמדה כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, וכן ריבית צמודה, כמשמעותה בחוק האמור, בכפל השיעור הקבוע בסעיף 10א(א) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, מהמועד שנקבע בצו לתשלום ועד למועד הפירעון בפועל. |
| 21א. (א) צו להעסקה, בין בצו יחיד ובין בצו משולב, וכן צו זמני כמשמעותו בסעיף 26, שנתנה ועדת תעסוקה, דינם לענין סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט (בסעיף זה - הפקודה), כדין צו שניתן על ידי בית דין אזורי לעבודה; לשופט בית הדין האזורי לעבודה תהא הסמכות לפי סעיף 6 לפקודה לענין הצווים כאמור שניתנו על ידי ועדת תעסוקה או על ידי בית הדין, ולענין סעיף 8 לפקודה יהיו לבית הדין הארצי לעבודה, במותב של שלושה שופטים, הסמכויות של בית המשפט העליון. (ב) עשה בית הדין שימוש בסמכותו לפי סעיף 27(א)(1), לא יעשה שימוש בסמכותו לפי הוראות סעיף זה. |
| 22. |
| 23. (א) על כל החלטה ועל כל צו של ועדת תעסוקה אפשר לערער לפני בית-דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 ((להלן - בית-דין אזורי) תוך עשרים ימים מיום מסירת ההודעה על ההחלטה או הצו לתובע ולנתבע. (ב) זכות הערעור ניתנת: (1) לתובע; (2) לנתבע; (3) לארגון העובדים שהתובע נמנה עמו; (4) לארגון העובדים שעמו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים במפעלו של הנתבע; (5) לארגון נותני העבודה שהנתבע נמנה עמו. (ב1) כל מי שהיה צד להליך לפי סעיף 21 ואינו המערער יהיה משיב בערעור - למעט ועדת התעסוקה, ובערעור על החלטת ועדת תעסוקה לפי סעיף 41א(ב) או סעיף 41א2(ו) או (ז), בתקופת תוקפו של הסעיף - גם ועדת התעסוקה; כן רשאים להצטרף כמשיבים הארגונים המפורטים בסעיף קטן (ב)(3) עד (5). (ג) אין להתחיל בדיון בפני בית-דין אזורי לפני תום תקופת הערעור, ואם הוגשו בענין אחד יותר מערעור אחד, יאוחדו כל הערעורים הנוגעים לאותו ענין ויישמעו כאחד. (ד) בית-דין אזורי צריך, ככל האפשר, לדון ולפסוק בכל ערעור תוך חמישה-עשר יום מתום תקופת הערעור. |
| 24. |
| 25. 4 (תיקון התשכ"ט) (א) שר העבודה רשאי למנות יועץ לכל ועדת תעסוקה. (ב) הודעה על כל מינוי על פי סעיף זה תפורסם ברשומות. (ג) נתמנה יועץ לועדת תעסוקה, יודיע יושב-ראש הועדה ליועץ בעוד זמן על המועד של כל דיון בפני הועדה. (ד) היועץ רשאי להשתתף בכל דיוני הועדה בזכות דעה מייעצת. |
| 26. |
| 26א. |
| 28. |
| 29. |
| 30. |
| 31. 5 שר הבטחון רשאי, בהסכמת שר העבודה , להתקין תקנות, ובהן: (א) להטיל חובה על נותני-עבודה, או על סוגים מסויימים של נותני-עבודה, להעסיק נכי-מלחמה במכסה או במספר שיקבע בתקנות; (ב) לייחד לנכי-מלחמה סוגי-עבודות במפעלים או התעסקויות מסויימות; (ג) לקבוע את סדרי קבלת נכי-מלחמה לעבודה ואת תנאי-העסקתם; (ד) לקבוע את הנוהל ואת התנאים בדבר רישום נכי-מלחמה ואת דרכי קביעת התאמתם לעבודה; (ה) לכונן רשויות מוסמכות לטיפול בעניני העסקת נכי-מלחמה ולקבוע את סמכויותיהן. |
| 32. |
| 33. 6 שר הבטחון רשאי, בהסכמת שר העבודה , ולאחר התייעצות עם מרכז לשכות-העבודה הכלליות, להתקין תקנות, ובהן: (א) לקבוע כי לאחד מבני-המשפחה של חייל תהיה, בתקופת שירותו הצבאי של החייל, זכות-קדימה לקבלת עבודה במפעל שבו הועסק החייל סמוך לפני התגייסותו; (ב) לקבוע כי לחיילים משוחררים תהיה זכות-קדימה לקבלת עבודה; (ג) להורות הוראות להפעלת זכויות-הקדימה האמורות. |
| 34. |
| 35. (א) דין פיצויים והוצאות שתצווה ועדת תעסוקה, או שיצווה בית הדין, לשלמם לתובע לפי חוק זה כדין שכר עבודה כמשמעותו בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, לענין דין קדימה לכל שאר החובות בפירוק או בפשיטת רגל לפי כל דין. (ב) (בוטל). (ג) נתמנה מקבל נכסים מטעם בעלי איגרות-חוב של חברה המבוטחת בשיעבוד רובץ, או שבעלי איגרות-חוב או באי-כוחם תפסו רכוש של חברה הנתון בשיעבוד, ייכלל בין החובות שלפי סעיף 134 לפקודת החברות, סילוקם קודם לכל תביעה לסילוק הקרן והריבית של איגרות-חוב, כל סכום שהחברה נצטוותה על פי חוק זה לשלמו כפיצויים בגלל מעשה או אי-מעשה שאירע לפני תאריך מינוי מקבל הנכסים או לפני תאריך תפיסת הרכוש כאמור, ואפילו ניתן צו השילום אחרי התאריך האמור. |
| 36. |
| 37. |
| 38. |
| 39. |
| 39א. |
| 40. 7 (תיקונים: התש"ל, התשל"ה, התשנ"ד, התשנ"ה) (א) שר הממונה על ביצוע כל חוק שהוא, רשאי, לאחר התייעצות עם שר הבטחון ושר העבודה - (1) להתקין תקנות שתכליתן לפטור, בשלמות או באופן חלקי, חיילים משוחררים או נכי מלחמה, או סוג מסויים שבהם, מדרישות אותו החוק, או מחובות, מתנאים ומהגבלות המוטלים על פיו; (2) להתקין תקנות אשר לפיהן תינתן לחיילים משוחררים או לנכי מלחמה, או לסוג מסויים שבהם, זכות קדימה לקבלת רשיונות לעסוק במקצוע, בתעשיה, במלאכה או במסחר. (ב) לצורך סעיף זה רואים שר כממונה על ביצוע חוק, אם הוא נקבע בו במפורש כשר הממונה על ביצועו, או - כשהמדובר הוא בפקודה או בתקנות שעמדו בתקפן ביום ה' באייר התש"ח (14 במאי 1948) - אם נתונות בידו הסמכויות שהיו קודם בידי הנציב העליון או בידי הנציב העליון במועצתו על פי אותה הפקודה או אותן התקנות. (ב1) (1) בסעיף קטן זה - (1) בן זוג, ילדים או הורים של חייל; (2) אח או אחות של חייל שנתקיימו בהם שניים מאלה: (א) ועדה רפואית קבעה לפי סעיף 5(ג) לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, כי הם בלתי כשירים לשירות; (ב) הכנסתם מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה אינה עולה על סכום השווה לפעמיים השכר הממוצע כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי, אם יש לו שלושה ילדים ובתוספת סכום השווה למחצית השכר הממוצע כאמור - בעד כל ילד נוסף; (1) ילד חורג או ילד מאומץ; (2) נכד שכל פרנסתו על החייל או על בן המשפחה; (3) מי שאינו ילדו, אם הוכח כי בתקופה של שנים עשר חודשים פרנסתו היתה על החייל או על בן המשפחה; ולמעט נערה נשואה, ובלבד שהילד נמצא בישראל ולא מלאו לו שמונה עשרה שנים והמונחים "אם" ו"אב" יתפרשו בהתאם לכך. (2) בשנים 1994, 1995 ו-1996 יהיו חייל או בן משפחה זכאים להענקה בעד ילדם השלישי ובעד כל ילד נוסף כל זמן שיש להם עוד שני ילדים בכירים מהם; החל משנת 1997 לא ישולמו הענקות לפי סעיף קטן זה. (3) שיעורי ההענקה לילד יהיו לפי ערך נקודות קיצבה כמפורט להלן:
(4) האמור בסעיפים 104(ב), 106, 112, 114, 128, 129, 142 ו-230 לחוק הביטוח הלאומי יחול לענין הענקה כאמור בסעיף קטן זה בשינויים המחוייבים. (5) (א) ההענקה תשולם לאמו של הילד, אולם אם הילד נמצא עם האב בלבד תשולם ההענקה לאב; ביקש ההורה שמשתלמת לו ההענקה לשלמה להורה השני - תשולם ההענקה לפי המבוקש; באין הורים - תשולם ההענקה לאפוטרופוס. (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א) רשאי המוסד לשלם את ההענקה למינהלת המקום שבו מוחזק הילד וכל החזקתו על אותו המקום. (6) (א) המבקש הענקה יצרף לבקשה את המסמכים הדרושים להוכחת הזכאות או יציג אותם בפני המוסד. (ב) המוסד רשאי לדרוש מהמבקש מסמכים נוספים או ראיות אחרות הנראים לו מועילים לבירור הבקשה. (7) (א) הענקות לפי סעיף קטן זה ישולמו מאוצר המדינה באמצעות המוסד לביטוח לאומי. (ב) אוצר המדינה יעביר למוסד מדי חודש בחודשו את כל הכספים הדרושים לו כדי לבצע את התשלומים לפי סעיף קטן זה, לרבות ההוצאות המינהליות של המוסד הנובעות מביצוע סעיף קטן זה. (ג) תקנות שיותקנו על-ידי שר על פי סעיף זה כוחן עדיף מכוחו של כל חוק אחר. (ד) בסעיף זה המונח |
| 40א. כל סמכות הנתונה לשר לפי הסעיפים 31, 32 או 40, לגבי נכי מלחמה, נתונה בזה לאותו שר גם לגבי כל נכה, כמשמעותו בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התש"ט-1949, ולגבי כל נכה, שחל עליו חוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954. |
| 41. |
| 41א. |
| 41א1. בעל מפעל המפטר עובד או הפוגע בהיקף המשרה או בהכנסה שלו, בלא היתר, בניגוד להוראות סעיף 41א(ב) או מעסיק המפטר עובד או מוציא לחופשה ללא תשלום עובד בלא היתר, בניגוד להוראות סעיף 41א2(ה), בתקופת תוקפו של הסעיף, דינו - הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. |
| 41א2. (ב) לא יפטר מעסיק עובד בשל שירותו במילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו, בשל קריאתו לשירות מילואים או בשל שירותו הצפוי בשירות מילואים, לרבות בשל תדירות שירות המילואים או משכו, ואם פיטרו - בטלים הפיטורים; לעניין זה יחולו הוראות סעיף 41א(ד), בשינויים המחויבים. (ג) במידע הנמסר לחיילים בשירות מילואים בדבר זכויותיהם לפי סעיף 11(ב) לחוק שירות המילואים ובמידע המפורסם באתר האינטרנט של צבא הגנה לישראל לפי סעיף 30 לחוק האמור ייכלל גם מידע לעניין הזכויות הניתנות לפי הוראות סעיף זה לבני זוגם של המשרתים במילואים או להורהו האחר של ילדם. (ד) לעניין סעיף זה, דין המדינה כדין כל מעסיק אחר. (ה)8 (1) לא יפטר מעסיק עובד שעימו ילד ולא יוציא לחופשה ללא תשלום עובד כאמור בתקופת שירותו במילואים של בן זוגו או הורהו האחר של ילדו אלא בהיתר מאת ועדת התעסוקה, ובלבד שהתקיימו כל אלה: (א) שירות המילואים הוא בנסיבות חירום לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים או שמשכו בפועל או משכו הצפוי הוא 21 ימים רצופים לפחות; (ב) העובד הודיע למעסיק בכתב לגבי שירות המילואים לא יאוחר משלושה ימי עבודה מהמועד שבו המעסיק הודיע לעובד על הכוונה לפטרו או להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום. (2) הוראות פסקה (1) יחולו גם על עובד שהוא אומן, ובידו אישור מנחה אומנה המעיד כי בתקופה האמורה באותה פסקה מתגורר אצלו ילד לפי חוק אומנה לילדים; לעניין זה - (3) לעניין זה, "הוצאה לחופשה ללא תשלום" - הוצאת עובד לחופשה ללא תשלום, לרבות הארכת חופשה כאמור, לתקופה שהיא אחת מאלה: (א) תקופה בלתי מוגבלת; (ב) תקופה רצופה של 30 ימים לפחות; (ג) תקופה של פחות מ-30 ימים, ובלבד שבמהלך החודשיים שקדמו לאותה חופשה שהה העובד בחופשה ללא תשלום, וסך התקופות של חופשות ללא תשלום כאמור הוא 30 ימים לפחות. (ו)8 ועדת התעסוקה לא תיתן היתר לפיטורי העובד אלא לאחר שנתנה לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו, ולאחר שהמעסיק הוכיח שהפיטורים אינם בקשר לשירותו במילואים של בן הזוג של העובד או של הורהו האחר של ילדו או להיעדרות העובד או לאי-ביצוע העבודה עקב כך. (ז)8 ועדת התעסוקה לא תיתן היתר להוצאת העובד לחופשה ללא תשלום כהגדרתה בסעיף קטן (ה)(3) אלא לאחר שנתנה לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו והתקיים אחד מאלה: (1) המעסיק הוכיח שההוצאה לחופשה ללא תשלום אינה קשורה לשירותו במילואים של בן הזוג של העובד או של הורהו האחר של ילדו או להיעדרות העובד או לאי-ביצוע העבודה עקב כך, ובלבד שהוועדה מצאה כי ההוצאה לחופשה ללא תשלום נעשתה בהסכמת העובד; (2) הוועדה מצאה כי העובד מעוניין לצאת לחופשה ללא תשלום אף אם היא בקשר לשירות המילואים כאמור בפסקה (1), והמעסיק והעובד הסכימו להוצאה לחופשה ללא תשלום כאמור. (ח)9 במניין ימי ההודעה המוקדמת לפיטורים שניתנה בתקופת שירות מילואים של בן זוגו של העובד או הורהו האחר של ילדו כאמור בסעיף קטן (ה)(1)(א), לא תבוא תקופת שירות המילואים האמורה. (ט)9 היעדרות עובד מהעבודה בתקופה שבה בן זוגו או הורהו האחר של ילדו משרת בשירות מילואים כמשמעותו בסעיף קטן (ה)(1)(א), לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודתו ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו. (י)9 הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שנקרא לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967. |
| 41ב. (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על פיטורים או גרימת פיטורים לפי הענין של עובד של קבלן כוח אדם, בתום התקופה הקבועה בסעיף 12א(א) או (ב) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996, אלא אם כן קבעה ועדת התעסוקה אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו. (ד) בסעיף זה ובסעיף 41ג - |
| 41ג. |
| 42. |
| 43. |
| 44. |
| 45. |
| 45א. 10 (תיקונים: התשס"ג, התשפ"ד) למפקח שמונה לפי סעיף 18 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, יהיו נתונות הסמכויות לפי הסעיף האמור, גם לענין פיטורי עובד או פגיעה בהיקף המשרה שלו או בהכנסתו, בלא היתר מאת ועדת התעסוקה כאמור בסעיף 41א(ב) וכן לעניין פיטורי עובד או הוצאת עובד לחופשה ללא תשלום בלא היתר מאת ועדת התעסוקה כאמור בסעיף 41א2(ה), בתקופת תוקפו של הסעיף. |
| 46. |