(4) פקדון כמשמעותו בסעיף 5(א)(4) לחוק עידוד החיסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות, התשט"ז-1956, שניתן לפרעון מיידי על פי דרישה, ובתנאי שעל פי תנאי הפקדון הוא ניתן לשעבוד לטובת משרד התעשיה המסחר והתעסוקה;

(2) בטרם הגיע מועד חידוש הרשיון על פי סעיף 2 לחוק, אם סכום הערובה שהמציא קבלן כוח האדם או קבלן השירות שונה מן הסכום הדרוש על פי תקנה 3 ליום חידוש הרשיון; קבלן כוח אדם או קבלן שירות רשאי במקרה זה להמציא ערובה חדשה במקום הערובה שהמציא או להמציא ערובה נוספת לזו שהמציא, שתהא בסכום ההפרש בין הסכום הדרוש על פי תקנה 3 אותה שעה, לבין סכום הערובה שהמציא;

(3) בעת שנדרש לכך בהתאם לתקנה 4(ב);

(4) עקב חילוט לפי תקנה 6, לצורך השלמת הערובה עד לסכומה טרם החילוט;

(5) לפי דרישת השר, אם ראה כי תוקפה של הערובה שבידיו פג או עומד לפוג.

(ב) המצאת ערובה מתאימה אחרת טעונה אישור מראש מאת השר.

(ג) קבלן כוח אדם או קבלן שירות רשאי בכל עת, בכפוף לתקנת משנה (ב), להמיר ערבות בנקאית שהמציא לפי תקנות אלה, כולה או חלקה, בערובה מתאימה אחרת או להיפך, ובלבד שלא ישונה הסכום הכולל של הערובה.

(1) לקבלן כוח אדם או קבלן שירות שהוא צד להסכם קיבוצי כאמור בסעיף 1 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957;

(2) לקבלן כוח אדם או קבלן שירות שהחזיק כדין ברשיון לפי החוק במשך חמש שנים או יותר ברציפות, ואם היה קבלן כוח אדם או קבלן שירות זכאי להפחתה מכוח פסקאות (1) ו–(2) גם יחד, תחושב הפחתה שניה מסכום הערובה לאחר ההפחתה הראשונה;

(ה) השר רשאי, על אף האמור בתקנות משנה (א) עד (ד), להגדיל את סכום הערובה עד לתקרה של כפל סכום הערובה לפי תקנת משנה (א), לגבי קבלן כוח אדם או קבלן שירות שחוות דעת של רואה חשבון מוסמך מצביעה על קשיים זמניים ביציבותו הכלכלית; סכום הערובה המוגדל ומשך ההגדלה ייקבעו בהתחשב עם חוות הדעת כאמור.

(ו) הסכום הנקוב בתקנת משנה (א) ישתנה ב–1 בספטמבר של כל שנה לפי שיעור השינוי בשכר הממוצע, כהגדרתו בסעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, למן ה–1 בספטמבר של השנה שקדמה לה; השר יפרסם הודעה ברשומות בדבר הסכום המעודכן כאמור.

(ז) בתקנה זו, "הוצאות בשל שכר עבודה" - לרבות תשלומים בעד שכר ותשלומי חובה למס הכנסה ולמוסד לביטוח לאומי, אך למעט תשלומים ששולמו להבטחת פיצויי פיטורים, פנסיה או גמל, והכל בחישוב ממוצע חודשי לתקופה של 12 החודשים שקדמו למועד המצאת הערובה, ואולם -

על קבלן כוח אדם הנותן שירותי כוח אדם בין–ארציים לפי סעיף 10 לחוק יחולו הוראות תקנות אלה, בכפוף לשינויים המפורטים להלן:

(1) לענין ערובה יחולו הוראות אלה:

(א) הערובה שתומצא תהא ערבות בנקאית או ערבות כאמור בפסקה (5) להגדרה "נכס פיננסי" שבתקנה 1;

(ב) על אף האמור בתקנה 3, סכום הערובה לפי תקנה זו יהיה בסך 9,3262 שקלים חדשים לכל עובד שאינו תושב ישראל, שקבלן כוח האדם ביקש היתר להעסיקו, וזאת להבטחת הוצאות קבלן כוח האדם בשל שכר עבודה העולה בשליש על שכר המינימום לחודש, כהגדרתו בחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, לכל עובד שאינו תושב ישראל, שביקש היתר להעסיקו; לענין זה, "הוצאות בשל שכר עבודה" - לחודש, לרבות כל אלה:

(ג) סכום הערובה האמור בפסקת משנה (ב) יעודכן ב–1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית השכר הממוצע כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, לעומת השכר הממוצע כפי שהיה ב–1 בינואר של השנה שקדמה לה;

(ד) בלי לגרוע ממועדי מתן הערובה הקבועים בתקנה 2(א), קבלן שניתן לו היתר להעסיק עובד זר נוסף על אלה שכבר הותר לו להעסיקם, ימציא ערובה במועד מתן ההיתר בעבור העובד הנוסף;

(2) תקנה 5 תיקרא כאילו במקום תקנות משנה (א) ו–(ב) נאמר:

"(א) השר ימנה ועדה מייעצת של 3 חברים כמפורט להלן:

(1) היועץ המשפטי של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה או נציגו;

(2) רואה חשבון;

(3) נציג ציבור שימליץ עליו השר.

(ב) הוועדה המייעצת תקיים את דיוניה אם בפתיחת הישיבה נכחו שניים לפחות מחבריה";

(3) בתקנה 7 -

(א) במקום תקנת משנה (א) יקראו:

"(א) התקיימה עילה לחילוט לפי תקנה 6, יודיע השר על כך לקבלן כוח האדם וייתן לו, ולנציג עובדים שלדעתו נוגע בדבר, הזדמנות, בתוך פרק זמן סביר בהתחשב בדחיפות הענין, להשמיע את טענותיהם לפני הוועדה."

(ב) בתקנת משנה (ג), במקום "יושב ראש הועדה המייעצת" יבוא "השר".

תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתו של החוק (להלן - יום התחילה).