שירות התעסוקה יעמוד לביקורתו של מבקר המדינה בהתאם לסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב].

(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;

(2) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר המועצה או יושב ראש המועצה, לפי העניין;

(3) התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם מלכהן כחבר המועצה או כיושב ראש המועצה, לפי העניין;

(4) לעניין חבר המועצה - הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או הגוף שהוא מייצג במועצה.

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יושב ראש המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו אם מצא השר, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, כי הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי או באופן המקדם את תפקידי שירות התעסוקה, או כי פעל, במעשה או במחדל, בדרך הפוגעת ביכולת המועצה לקיים את תפקידיה.

(ג) הוגש כתב אישום נגד חבר המועצה או נגד יושב ראש המועצה, בשל עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה או כיושב ראש המועצה, לפי העניין, רשאי השר להשעותו מכהונתו עד לסיום ההליך בעניינו, ולמנות לו ממלא מקום למשך תקופת ההשעיה, לפי הוראות סעיפים 8 עד 10 או 11, לפי העניין.

(1) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979;

(2) חוק העונשין, התשל"ז-1977 - ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;

(3) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969.

(1) חשב שירות התעסוקה ימונה בידי החשב הכללי במשרד האוצר ויהיה עובד משרד האוצר; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959;

(2) הממונה על חשב שירות התעסוקה יהיה החשב הכללי בלבד;

(3) שירות התעסוקה לא יוציא כל הוצאה כספית ולא יתקשר בכל עסקה אלא באישור חשב שירות התעסוקה; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מן הצורך בקבלת אישורים אחרים להוצאה או להתקשרות כאמור, לפי חוק זה או לפי תקנון השירות.

(א) בשליחה לעבודה לא תפלה לשכת שירות התעסוקה אדם לרעה מחמת מינו, נטייתו המינית, מעמדו האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ–גופית, היותו הורה, גילו, גזעו, דתו, לאומיותו, ארץ מוצאו, מוגבלותו, השקפתו, מפלגתו או שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, לרבות מחמת תדירותו או משכו, ולא יסרב הזקוק לעובד לקבל אדם לעבודה בשל אלה, בין אם העובד נשלח לעבודה על-ידי שירות התעסוקה ובין אם לאו.

(ב) אין רואים הפליה כאשר אפיו או מהותו של התפקיד או עניני בטחון המדינה מונעים שליחתו או קבלתו של אדם לעבודה הנדונה.

(ב1) לעניין סעיף זה רואים כהפליה גם קביעת תנאים שלא ממין העניין.

(ג) בסעיף זה, "מוגבלות" - לקות כמשמעותה בהגדרה "אדם עם מוגבלות" שבסעיף 5 בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998.

"אדם עם מוגבלות" , "נציבות" - כהגדרתם בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (בחוק זה - חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות);

(2) מבקש הרישיון הוכיח, להנחת דעתו של השר, קיומם של תנאים פיסיים וסביבתיים נאותים המאפשרים מתן שירות תקין על ידי הלשכה הפרטית, לרבות לענין אבטחת מידע כהגדרתה בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, והבטחת נגישות לאדם עם מוגבלות בכפוף להוראות הנגישות שלפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובהתאם לאמות מידה שיקבע השר בהתייעצות עם הנציבות;

(3) מבקש הרישיון, בעל תפקיד בכיר בעסקו או בעל ענין באחד מהם, לא הורשע בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין מבקש הרישיון ראוי לעסוק כלשכה פרטית;

(4) בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה לרישיון לא הפעיל השר סמכות מן הסמכויות המפורטות להלן כלפי מבקש הרישיון, בעל תפקיד בכיר בעסקו, או בעל ענין באחד מהם:

(א) אי חידוש רישיון, ביטולו, התנאתו בתנאים או סיוגו לפי הוראות סעיפים 63(ג), או 68(א);

(ב) הוצאת צו סגירה לפי הוראות סעיף 68א;

(ג) אי חידוש רישיון, ביטולו או סיוגו לפי הוראות סעיפים 2(ג) או 6(א) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי השר לתת רישיון אף אם הופעלה סמכות כאמור בפסקה (4) של אותו סעיף קטן, בהתקיים אחד מאלה:

(1) חלפה שנה לפחות מיום הפעלת הסמכות כאמור, ומבקש הרישיון הוכיח, להנחת דעתו של השר, כי חדלו להתקיים הנסיבות שבשלן הופעלה הסמכות כאמור, וכי הוא נקט בצעדים מתאימים לצורך מניעת הישנותן בעתיד;

(2) הסמכות הופעלה כלפי בעל ענין במבקש הרישיון או בבעל תפקיד בכיר בעסקו, והשר סבור, מנימוקים שיירשמו, כי ראוי לתת את הרישיון בשל מידת הזיקה שבין בעל הענין לבין מבקש הרישיון או לבין בעל התפקיד הבכיר בעסקו, לפי הענין.

(ג) השר רשאי להתנות את מתן הרישיון, לגבי לשכה פרטית מסוימת, בקיומם של תנאים נוספים על אלה המפורטים בסעיף קטן (א), הנדרשים לשם הסדרת פעילותה התקינה, מנימוקים שיימסרו למבקש הרישיון.

(ד) השר, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת רשאי לקבוע תנאים נוספים למתן רישיון; כן רשאי השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הוועדה כאמור לקבוע הוראות לענין מתן פטור, מלא או חלקי, מן התנאי האמור בסעיף קטן (א)(1), למי שיש לו ניסיון של שלוש שנים לפחות בתיווך עבודה או בניהול משאבי אנוש.

(ה) השר רשאי לסרב לתת רישיון למבקש מאותן סיבות שבשלהן רשאי הוא לבטלו או לסייגו, לפי הוראות סעיף 68.

(ו) (1) השר רשאי לסרב לתת רישיון למבקש לעסוק כלשכה פרטית אם היה המבקש, בעל תפקיד בכיר בעסקו או בעל עניין באחד מהם, אחד מאלה, וטרם חלפה התקופה המזערית:

(א) בעל עניין במי שהשר הפעיל לגביו סמכות;

(ב) בעל תפקיד בכיר במי שהשר הפעיל לגביו סמכות;

(ג) בעל עניין בבעל עניין במי שהשר הפעיל לגביו סמכות;

(ד) בעל עניין בבעל תפקיד בכיר במי שהשר הפעיל לגביו סמכות.

(2) על אף האמור בפסקה (1), לא יסרב השר לתת רישיון לפי פסקאות משנה (ב) ו–(ד) לאותה פסקה, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו כי התנהלותו של בעל התפקיד הבכיר הביאה, בין השאר, להפעלת הסמכות; השר רשאי להסתמך לעניין זה, בין השאר, על מסקנה שאליה הגיע בעבר, טרם הפעלת אותה סמכות, ובלבד שניתנה באותה עת לבעל התפקיד הבכיר הזדמנות לטעון את טענותיו.

(3) על אף האמור בפסקה (1), הפעיל השר סמכות שעניינה התניה או סיוג בלבד, לא יסרב לתת רישיון לפי אותה פסקה, ואולם רשאי הוא לקבוע כי ההתניה או הסיוג יחולו ברישיון; אין בהוראת פסקה זו כדי לגרוע מאפשרות סירוב, התניה או סיוג לעניין הרישיון לפי כל דין.

(4) בסעיף קטן זה -

(1א) היתר לפי פסקה (1) יינתן רק לתאגיד שמטרתו ועיסוקו היחידים הם בעניינים כאמור באותה פסקה.

(1ב) תאגיד שהוא בעל היתר לפי פסקה (1), יהא פטור מחובת רישיון לפי סעיף 63.

(1ג) לא יעסוק אדם כלשכה פרטית בתיווך עבודה שמקומה מחוץ לישראל או בתיווך עבודה לאנשים הנמצאים מחוץ לישראל, ואינם עובדים זרים, אלא אם כן קיבל היתר מיוחד לכך מאת השר ובהתאם לתנאיו, וזאת נוסף על רישיון כאמור בסעיף 63.

(2) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כי לא יינתן ללשכה פרטית היתר כאמור בפסקה (1ג), אלא אם כן המציאה ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת להבטחת מילוי חובותיה לפי חוק זה וכן להבטחת מילוי חובותיה כלפי עובדים זרים לפי כל דין או הסכם (בפסקה זו - ערובה); קבע השר כאמור, יקבע, באותה דרך, הוראות לענין הערובה, ובין השאר, הוראות בדבר סוג הערובה, תנאיה, סכומה, חילוטה והשימוש בכספי החילוט; תקנות לפי פסקה זו יכול שיחולו על כלל הלשכות הפרטיות או על סוגים של לשכות פרטיות, ורשאי השר לקבוע הוראות שונות לסוגים של לשכות פרטיות.

(ב) הוראות פרק זה החלות לעניין בקשה לרישיון, רישיון ובעל רישיון, יחולו גם לעניין בקשה להיתר, היתר ובעל היתר לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים, ולעניין תיווך עבודה לעובדים זרים - גם בשינויים אלה:

(1) שר הפנים רשאי לקבוע בהיתר תנאים הדרושים לשם הבטחת קיומם של תנאים בהיתר שניתן למעסיק לפי הוראות סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, לגבי עובדים זרים שהלשכה הפרטית פועלת בענינם וכן לקבוע בהיתר חובת מסירת מידע לממונה, בקשר להעסקתם של העובדים הזרים, לרבות בדבר תנאי העסקתם;

(2) שר הפנים רשאי לסייג או לבטל את ההיתר לפי הוראות סעיף 68(א) גם כאשר בעל ההיתר, בעל תפקיד בכיר בעסקו או בעל ענין בו, עיכב תחת ידו, שלא כדין, מסמך זיהוי או דרכון של עובד זר;

(3) הסמכויות הנתונות לשר לפי פרק זה, לרבות לפי סעיף קטן (א)(2), יהיו נתונות לשר הפנים, ובלבד שסמכות השר להתקין תקנות תהא נתונה לשר הפנים לאחר התייעצות עם השר;

(4) הוראות סעיף 63א(א)(4) יחולו הן לגבי הפעלת סמכויותיו של השר כמפורט באותו סעיף והן לגבי הפעלת סמכויות שר הפנים לגבי היתר לפי סעיף קטן (א)(1) או לפי סעיף 10(א) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996;

(5) בסעיף 67(ג), במקום "שבתחום סמכותו של השר" יקראו "שבתחום סמכויותיהם של השר או שר הפנים";

(ג) שר הפנים, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר חובת לשכה פרטית לשלם לעובד זר שהלשכה הפרטית פעלה בענינו בתיווך עבודה בהיותו מחוץ לישראל ואשר לא עבד בשנה הראשונה שלאחר הגעתו לישראל, או בחלק ממנה, תשלום בעד התקופה שבה לא עבד כאמור; תקנות לפי סעיף קטן זה יכול שיחולו על כלל הלשכות הפרטיות או על סוגים של לשכות פרטיות, ורשאי שר הפנים לקבוע הוראות שונות לסוגים של לשכות פרטיות.

(ב) אגרה תקופתית שלא שולמה במועד שנקבע לתשלומה, ייווספו לה הפרשי הצמדה וריבית כאמור בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, מהמועד שנקבע לתשלומה עד למועד תשלומה בפועל.

(ג) לא שילם בעל הרישיון את האגרה התקופתית עד תום ארבעה חודשים מהמועד שנקבע לתשלומה, יותלה רישיונו החל במועד שנקבע לכך בהתראה שנמסרה לו מאת השר או מי שהוא הסמיך לכך, עד לתשלום האגרה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיף קטן (ב).

(ד) תקנות לפי סעיף זה טעונות את אישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ולעניין היתר לפי סעיף 65(א)(1) - ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

(2) תשלום בקשר לקבלת אשרה ורישיון לישיבת ביקור לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב1952-, או בקשר לקבלת היתר להעסקת עובד זר לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים.

(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שנותן לעובד הזר, במישרין או בעקיפין, שירותים בתחום התחבורה, ובלבד שאינו נותן לו שירותים אחרים בקשר לתיווך עבודה.

(4) מידע בדבר הממונה על זכויות עובדים זרים, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק עובדים זרים, סמכויותיו ודרכי ההתקשרות עמו.

(ב) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תימסר לעובד הזר זמן סביר לפני הגעתו לישראל או במועד אחר שקבע השר; ההודעה תהיה בכתב, בשפה המובנת לעובד הזר, ואם נקבע נוסח להודעה לפי סעיף קטן (ג) - בנוסח שנקבע כאמור.

(ג) השר רשאי לקבוע הוראות שמטרתן להבטיח את מסירת המידע לעובד הזר לפי הוראות סעיף זה, ורשאי הוא לקבוע את נוסח ההודעה שתימסר.

השר רשאי לקבוע, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, סוגי עובדים זרים ששכרם עולה על כפל השכר הממוצע, שהוראות פרק זה, כולן או מקצתן, לא יחולו עליהם, בתנאים שקבע; לענין סעיף זה, "השכר הממוצע" - כהגדרתו בסעיף 1 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987.

(2) על הסמכת מפקחים לפי סעיף זה, יחולו הוראות סעיף 5ב(ב) לחוק עובדים זרים, בשינויים המחויבים.

(3) הוראות סעיף 6 לחוק עובדים זרים יחולו לעניין מפקחים שהוסמכו לפי פסקה (1), בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום סעיף קטן (ז) לסעיף האמור יקראו:

"(ז) בסעיף זה, "עבירה שבתחום פיקוחו" , של מפקח - עבירה על הוראות לפי חוק שירות התעסוקה בקשר לעובדים זרים או בקשר לתיווך עבודה בעניינם";.

(2) לרשום בפרוטוקול את תשובותיו והודעותיו של הנחקר, ודין הפרוטוקול כדין פרוטוקול שנרשם בהתאם לסעיף 2 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות), והסעיפים 3 ו-4 לאותה פקודה חלים עליו;

(3) לבדוק כל פנקס, מסמך, אישור או תעודה אחרת, שניהולם או קיומם על-ידי מעסיק הוא חובה על פי חוק זה, או על פי חיקוק אחר שביצועו בידי השר, ולהעתיק מהם; ובלשכה פרטית - לבדוק לשם פיקוח לפי סעיף 67 כל פנקס, מסמך או תעודה הנוגעים לעסקי הלשכה ולפעולותיה ולהעתיק מהם.

הזקוק לעובד שעבר על הוראות סעיף 42א, דינו - כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

(א) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין):

(1) עוסק כלשכה פרטית, בלא רישיון, בניגוד להוראות סעיף 63(א);

(2) עוסק בתיווך עבודה שמקומה בחוץ לארץ, בתיווך עבודה לאנשים הנמצאים בחוץ לארץ או בתיווך עבודה לעובדים זרים, בלא היתר, בניגוד להוראות סעיף 65(א).

(ב) העושה אחד מאלה, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:

(1) עוסק כלשכה פרטית שלא בהתאם לתנאים שנקבעו ברישיונו לפי הוראות סעיף 64, בניגוד להוראות סעיף 63;

(2) עוסק בתיווך עבודה שמקומה בחוץ לארץ, בתיווך עבודה לאנשים הנמצאים בחוץ לארץ או בתיווך עבודה לעובדים זרים, שלא בהתאם לתנאים שנקבעו בהיתר שניתן לו, בניגוד להוראות סעיף 65.

(ב) לשכה פרטית שגבתה או שקיבלה ממבקש עבודה תשלום כלשהו, בניגוד להוראות סעיף 69ג, דינה - כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; היה מבקש העבודה עובד זר, דינה - מאסר שלוש שנים או כפל הקנס כאמור.

(ג) אדם שאינו לשכה פרטית שגבה או שקיבל מעובד זר תשלום כלשהו בקשר לתיווך עבודה, בניגוד להוראות סעיף 69ד, דינו - מאסר שלוש שנים או כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(ד) לשכה פרטית שהתקשרה עם לשכה זרה שגבתה או שקיבלה מעובד זר תשלום העולה על התשלום החוזי, או שלא הפסיקה את ההתקשרות עמה, בניגוד להוראות סעיף 69ח(א), דינה - קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

(ה) לשכה פרטית שעשתה אחד מאלה, דינה - קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין:

(1) התקשרה עם לשכה זרה ולא קבעה בהסכם ביניהן תניות כאמור בסעיף 69ז;

(2) לא מסרה הודעה לעובד זר, לפי הוראות סעיף 69ט.

(א) העוסק כלשכה פרטית בתיווך עבודה באמצעות מי שאינו עובד הלשכה הפרטית או באמצעות מי שאינו בעל רישיון או בעל היתר, לפי הענין, בניגוד להוראות סעיף 66א, דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

(ב) המפריע לאדם להשתמש בסמכויותיו לבצע צו סגירה שניתן לפי הוראות סעיף 68א או להשתמש בסמכויותיו לפי סעיפים 74 או 75, דינו - מאסר שישה חודשים.

(ג) מעסיק המבקש להעסיק עובד זר, במסגרת עסקו או משלח ידו, המקבל לשם כך שירותי תיווך עבודה ממי שאינו בעל היתר לפי סעיף 65(א)(1), בניגוד להוראות סעיף 66ב, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

(א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין; בסעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

(ב) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

(א) סעיף 98(10) לפקודת העיריות, 1934;

(ב) סעיף 25(א)(4) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958.