פקודה זו תיקרא פקודת הכלבת, 1934.

"בקר" פירושו פרים, תאו, פרות, שוורים, עגלות ועגלים;

"רופא ממשלתי" פירושו אדם ששר הבריאות מינהו להיות רופא במשרד הבריאות של ישראל;

"המפקח העירוני" פירושו מי שנתמנה ע"י הרשות המקומית3 לשמש מפקח למטרות פקודה זו;

"הרופא הווטרינר העירוני" - רופא וטרינר שמינתה רשות מקומית בהסכמת מנהל השירותים הווטרינריים, להיות רופא וטרינר של רשות מקומית;

"בעלים" פירושו כל אדם שהנהו בעליו היחידי או בשותפות עם אחר של כל בעל-חיים, והרי זה כולל כל אדם הממונה על כל בעל-חיים; והמחזיק בכל מקום שבו נמצא איזה בעל-חיים ייחשב לבעליו של אותו בעל-חיים עד אם יוכח ההיפך;

"מפקח" 4 פירושו אדם שנתמנה ע"י שר החקלאות כמפקח-מקנה של ממשלת ישראל;

וביחוד רשאי כל קצין-מחוז, שוטר, רופא ממשלתי, רופא וטרינר ממשלתי, רופא וטרינר עירוני, מפקח עירוני או מפקח או כל אדם שהורשה על ידם בכתב להיכנס לכל קרקע, בנין, צריף או מקום כדי לתפוס או לגרום לתפיסתו של כלב, חתול, או קוף שנשכו איזה אדם ורשאי הוא לקחתו או לצוות לקחתו למאורת-הבידוד הקרובה ביותר.

(א) כל כלב-הפקר או כלב-עזוב או כלב שאין לו בעלים, וכן

(ב) אם כולל האזור איזה חלק שבו טעונים כלבים רשיונות עפ"י כל חוק-עזר או תקנות או חיקוק אחר הנהוגים באותו חלק - כל כלב שאין לו רשיון.

(2) לצורך סעיף-קטן (1) מסעיף זה רואים כל כלב שאינו קשור אל הבית ככלב עזוב או משתולל או ככלב שאין לו בעלים.

מי שניתנה לו סמכות לפי פקודה זו רשאי, בעת הפעלת סמכותו, לשקול שיקולים לצמצום פגיעה ברווחתם של בעלי חיים כהגדרתם בחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994, ולקידום מטרותיו של החוק האמור.

(ד) אם בעל החיים הוא כלב - היה לבעליו רישיון בתוקף לפי סעיף 3 לחוק להסדרת הפיקוח על כלבים במועד הנשיכה או במועד המגע כאמור בסעיף 4א;

(ה) אם בעל החיים הוא חתול - רופא וטרינר עירוני או רופא וטרינר ממשלתי שוכנע, על בסיס תיעוד בכתב מרופא וטרינר מחסן, שהחתול חוסן בחיסון כלבת ב-15 החודשים שקדמו למועד הנשיכה או המגע כאמור בסעיף 4א;

(ו) אם בעל החיים הוא כלב - הוא לא נתפס או תועד משוטט לפי חוק להסדרת הפיקוח על כלבים בהיותו מוחזק בידי המבקש יותר מפעמיים בשנתיים שקדמו למועד הנשיכה או המגע כאמור בסעיף 4א, ואם יש כלבים אחרים במקום שבו אמורים להתבצע הפיקוח וההשגחה - גם הם לא נתפסו או תועדו כאמור באותה תקופה;

(ז) ביקש הבעלים להחזיק את הכלב או החתול בפיקוח והשגחה במקום שאינו ברשותו - ניתנה התחייבות המחזיק באותו מקום להחזיקו כאמור בהתאם להוראות סעיף זה ולתנאי ההיתר לפי הטופס שבתוספת;

(3) על אף האמור בפסקה (2), רופא וטרינר עירוני או רופא וטרינר ממשלתי רשאי להתיר החזקה של כלב או חתול בפיקוח והשגחה במרפאה וטרינרית גם אם לא התמלאו כל התנאים האמורים באותה פסקה, ובלבד ששוכנע כי מתקיימים התנאים המפורטים להלן, והרופא הווטרינר האחראי במרפאה אישר כי הוא מסכים להחזקתו בפיקוח והשגחה במרפאה והתחייב לעמוד בדרישות הקבועות להלן ובפסקה (6):

(א) יש סיבה רפואית המצדיקה שלא להחזיקו במאורת בידוד;

(ב) הוא יוחזק בחדר נפרד במרפאה שלא מוחזק בו בעל חיים נוסף, אולם ניתן להחזיקו עם בעל חיים נוסף המוחזק גם הוא בפיקוח והשגחה במרפאה לפי פסקה זו;

(ג) הוא יטופל רק על ידי צוות רפואי מחוסן נגד כלבת ולאנשים אחרים לא תהיה גישה אליו, למעט בעליו;

(ד) החדר שבו הוא מוחזק יהיה נעול כל זמן שאין בו איש צוות רפואי;

(ה) הרופא הווטרינר האחראי במרפאה ינהל רישום של פרטי האנשים שהיו איתו במגע בתקופה שבה היה מוחזק במרפאה;

(4) לא יינתן היתר לפי פסקאות (2) או (3) אם רופא וטרינר עירוני או רופא וטרינר ממשלתי סבור כי החזקת הכלב או החתול שלא במאורת בידוד עלולה לסכן את הציבור;

(5) ניתן היתר לפי פסקה (2), יחולו הוראות אלה:

(א) הבעלים או המחזיק במקום הפיקוח וההשגחה, לפי העניין, יביא את הכלב או החתול לבדיקה וטרינרית של רופא וטרינר עירוני או רופא וטרינר ממשלתי במקום ובמועד שנקבעו בהיתר, וכן ביום העבודה הראשון שלאחר תום עשרת הימים ממועד הנשיכה או המגע כאמור בסעיף 4א; הבעלים או המחזיק ידאג להביא את הכלב או החתול לבדיקה גם בכל מקרה של שינוי בהתנהגות או במצב הבריאותי שלו שניתן להבחין בו, וכן במקרה מוות;

(ב) בכל זמן ההחזקה בפיקוח והשגחה, הבעלים או המחזיק במקום הפיקוח וההשגחה ינקטו אמצעים סבירים למנוע מגע של הכלב או החתול עם כל אדם או בעל חיים אחר, למעט מי שנמצא במקום הפיקוח וההשגחה דרך קבע;

(ג) הבעלים או המחזיק במקום הפיקוח וההשגחה חייב לדווח מייד לרופא הווטרינר שנתן את ההיתר על כל אלה:

(1) כל שינוי במצב הבריאותי של הכלב או החתול;

(2) בריחה של הכלב או החתול ממקום הפיקוח וההשגחה או יציאה שלו מהמקום בלא השגחה;

(3) מגע של הכלב או החתול עם אדם או בעל חיים אחר, למעט מי שנמצא במקום הפיקוח וההשגחה דרך קבע;

(ד) אם בעל החיים הוא חתול - אין להוציאו ממקום הפיקוח וההשגחה אלא לצורך בדיקה כאמור בפסקת משנה (א), כשהוא בכלוב נשיאה המתאים למידותיו;

(ה) אם בעל החיים הוא כלב -

(1) אין להוציאו ממקום הפיקוח וההשגחה אלא למרחק שאינו עולה על 500 מטרים מהמקום או לצורך בדיקה כאמור בפסקת משנה (א), כשהוא מוחזק על ידי אדם שמלאו לו 18 שנים ברצועה שאורכה אינו עולה על 2 מטרים ופיו חסום;

(2) אין להכניסו לגינות כלבים, לגנים ציבוריים, לגני משחקים ולמוסדות חינוך;

(6) ניתן היתר לפי פסקה (3), ידווח הרופא הווטרינר האחראי במרפאה לנותן ההיתר על מצבו של בעל החיים בשלושה מועדים בתקופת הפיקוח וההשגחה כפי שיורה נותן ההיתר, וכן על כל שינוי במצבו הבריאותי של בעל החיים ועל בריחה או יציאה שלו מהפיקוח במרפאה, ויפעל בהתאם להנחיות נותן ההיתר;

(7) כל עוד לא ניתן היתר לפי פסקאות (2) או (3), יפעל הבעלים לפי הוראות סעיפים 4(1)(ב) ו-4א;

(8) רופא וטרינר עירוני או רופא וטרינר ממשלתי רשאי לבטל לאלתר היתר שניתן לפי סעיף זה בהתקיים אחד מאלה:

(א) ההיתר ניתן על סמך מידע כוזב, שגוי, מטעה או חלקי;

(ב) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן ההיתר;

(ג) הבעלים או המחזיק במקום הפיקוח וההשגחה הפר תנאי מתנאי ההיתר או הוראה מההוראות לפי הפקודה;

(9) בוטל ההיתר, יעביר הבעלים או המחזיק את הכלב או החתול מייד למאורת בידוד כפי שהורה הרופא הווטרינר העירוני או הרופא הווטרינר הממשלתי, לפי העניין.