"בית-דין לעניני מים" - בית-דין לעניני מים שהוקם על פי חוק המים;

(ב)2 במועצת הניקוז יהיו 15 חברים, והם:

(1) הממונה, והוא יהיה היושב ראש;

(2) מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב, או עובד בכיר מקרב עובדי הרשות הממשלתית למים ולביוב, שימנה מנהל הרשות הממשלתית;

(3) נציג השר להגנת הסביבה, שימנה השר להגנת הסביבה מקרב עובדי משרדו;

(4) נציג שר הפנים, שימנה שר הפנים מקרב עובדי משרדו;

(5) נציג שר האנרגיה, שימנה שר האנרגיה מקרב עובדי משרדו;

(6) נציג שר הבריאות, שימנה שר הבריאות מקרב עובדי משרדו;

(7) נציג שר האוצר, שימנה שר האוצר מקרב עובדי משרדו;

(8) נציג רשות מקרקעי ישראל, שימנה מנהל רשות מקרקעי ישראל מקרב עובדי רשות מקרקעי ישראל;

(9) נציג מינהל התכנון במשרד הפנים, שימנה מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים מקרב עובדי מינהל התכנון;

(10) נציג הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, שימנה מנהל הרשות מקרב עובדי הרשות;

(11) שני נציגי ציבור שימנה השר, שהם בעלי ידע ומומחיות בתחום הניקוז וההגנה מפני שיטפונות ואינם עובדי רשות ניקוז או בעלי תפקיד ברשות ניקוז; לפחות אחד מנציגי הציבור יהיה נציג של גוף ציבורי מקרב הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה, שימונה בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה; בפסקה זו, "הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה" - הגופים המנויים בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2002;

(12) שני נציגי השלטון המקומי, שימונו האחד מטעם הגוף המייצג את רוב הרשויות המקומיות בישראל והאחר מטעם הגוף המייצג את רוב המועצות האזוריות בישראל;

(13) נציג הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של החקלאים בישראל, שימנה השר.

(ג) (1) השר ימנה, מקרב עובדי משרדו, ממלא מקום ליושב ראש מועצת הניקוז שמתקיימים בו התנאים למינוי חבר מועצה לפי סעיף קטן (ד) וסעיף 2ד.

(2) מי שמוסמך למנות חבר מועצה לפי סעיף קטן (ב) רשאי למנות לו ממלא מקום שמתקיימים בו התנאים למינוי אותו חבר מועצה.

(ד) לא ימונה לחבר מועצת הניקוז מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה או שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.

(ה) תקופת כהונתו של חבר מועצת הניקוז שמונה לפי סעיף קטן (ב)(2) עד (13), למעט מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב, תהיה ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות כהונה נוספות, בנות ארבע שנים כל אחת.

(ו) (1) השר ימנה למועצת הניקוז שני משקיפים מקרב נציגי רשויות הניקוז (בסעיף קטן זה - משקיפים); המשקיפים יכהנו תקופה אחת של ארבע שנים ובסיומה ימנה השר משקיפים מקרב רשויות ניקוז שנציגיהן לא מונו למשקיפים בתקופת הכהונה הקודמת.

(2) המשקיפים יוזמנו לכל ישיבות מועצת הניקוז והם רשאים להשתתף בכל ישיבותיה, אולם אין בהיעדרותם מישיבה כדי לפגוע בתוקף פעולותיה ובסמכויותיה של המועצה.

(3) על המשקיפים יחולו הוראות סעיפים 2א, 2ג ו-2ד, בשינויים המחויבים; ואולם, על אף האמור בסעיף 2ד, משקיפים רשאים להביא בחשבון גם את עניינן של רשויות הניקוז אם הם קשורים לתפקידי מועצת הניקוז, ולא יראו אותם כנמצאים במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד.

(ז) הודעה על מינוי חבר מועצת הניקוז תפורסם ברשומות; הודעה על ההרכב המכהן של מועצת הניקוז תפורסם באתר האינטרנט של המשרד.

(1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות למי שמינה אותו;

(2) הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או חבר הגוף שהוא מייצג, ואם הוא נציג ציבור - הוא נתמנה לעובד המדינה.

(ב) התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר מועצת הניקוז, רשאי מי שמינה אותו להעבירו מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב, עם העתק ליושב ראש מועצת הניקוז:

(1) הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר מועצת הניקוז, או הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו;

(2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;

(3) חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים הדרושים למינויו כחבר מועצת הניקוז.

(ג) הפסיק חבר מועצת הניקוז לכהן לפי הוראות סעיף זה, יפעל מי שמינה אותו למינוי חבר אחר במקומו בהקדם האפשרי, בהתאם להוראות סעיף 2(ב).

(1) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979;

(2) חוק העונשין, התשל"ז-1977 - ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;

(3) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969;

(4) סעיף 3ב לחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959 ההוראות הנוגעות לכלל עובדי המדינה;

(5) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור.

(ב) לא ימונה ולא יכהן כחבר מועצת הניקוז מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו מלבצע את עיקר תפקידו כחבר מועצת הניקוז.

(ג) חבר מועצת הניקוז לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים; ואולם, חבר מועצת הניקוז שהוא נציג השלטון המקומי כאמור בסעיף 2(ב)(12) רשאי להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף שהוא מייצג, אם הם קשורים לתפקידי מועצת הניקוז, ולא יראו אותו כנמצא במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד.

(ד) נודע לחבר מועצת הניקוז כי הוא עלול להימצא במצב כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש המועצה; היה חבר המועצה היושב ראש - יודיע לשר.

(א1)5 המניין החוקי בישיבות מועצת הניקוז הוא רוב חבריה, ובהם יושב ראש המועצה.

(א2)5 החלטות מועצת הניקוז יתקבלו ברוב דעות החברים המשתתפים בישיבה; היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של יושב ראש המועצה.

(ב)6 מועצת הניקוז תמנה הן מבין חבריה והן משאינם חבריה ועדה הנדסית שתבדוק תכניות מפעלי ניקוז מבחינה הנדסית שבה יהיו חברים לפחות אלה: שני עובדי המשרד, שני עובדי הרשות הממשלתית למים ולביוב, עובד המשרד להגנת הסביבה, נציג אחד הגופים המנויים בסעיף 2(ב)(12) ועובד הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים.

(ג)7 קיום מועצת הניקוז, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי המועצה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה.

(ד)8 מועצת הניקוז תקבע בעצמה את סדרי העבודה והדיונים שלה ושל ועדותיה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה; סדרי העבודה והדיונים כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.

לענין זה "מועצה מקומית" - למעט מועצה אזורית שהוקמה תוך כדי שימוש בסמכויות לפי סעיף 5(3) לפקודת המועצות המקומיות, 1941.

(ב) סבר מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב כי תוכנית מפעל ניקוז היא תוכנית טעונה רישוי, רשאי הוא לתת אישור שלפיו יינתנו לרשות הניקוז שהגישה הצעה לתוכנית כאמור רישיונות לפי חוק המים בכפוף להשלמת הקמתו של מפעל הניקוז לפי התוכנית (בסעיף זה - אישור מותנה), ובלבד שמצא כי הוראות תוכנית מפעל הניקוז מאפשרות זאת, ולעניין רישיון החדרה כמשמעותו בחוק המים - אם קוימו גם הוראות סימן ה' לפרק השני בחוק המים; ניתן אישור מותנה, יקבע מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב את תנאי הרישיונות ורשאי הוא לקבוע תנאים באישור המותנה.

(ג) הקימה רשות ניקוז מפעל ניקוז לפי תוכנית מפעל ניקוז שקיבלה אישור מותנה ובתנאים שנקבעו בו אם נקבעו, ייתן מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב לרשות הניקוז רישיונות לפי חוק המים בהתאם לאותו אישור, והם יהיו בתוקף כל עוד הוראות התוכנית לא שונו.

(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב -

(1) לבטל רישיון שניתן לפי אישור מותנה, להתלותו או לשנותו, בהתאם לסמכותו לפי חוק המים, אם רשות הניקוז הפרה את תנאי הרישיון או תנאים שנקבעו בתוכנית מפעל הניקוז;

(2) לבטל רישיון לפי חוק המים אם רשות הניקוז הפרה את תנאי האישור המותנה.

(א) לא יאשר השר תכנית אלא אם כן הביא אותה קודם לכן לפני הוועדה המחוזית שבתחומה נמצא השטח שעליו חלה התכנית, והועדה רשאית לאשר את התוכנית, לאשרה בשינויים או לדחותה, על אף האמור בפרק ג' לחוק התכנון והבנייה, בדבר דרכי אישור תוכנית שבסמכות ועדה מחוזית; בסעיף זה -

(ב) לא תדחף הועדה המחוזית תכנית אלא מטעמים שבשלהם רשאית היא לדחות תוכנית שבסמכותה לפי חוק התכנון והבנייה.

(ג) לא אישרה הועדה המחוזית תכנית כאמור, תובא התכנית לפני הממשלה והיא רשאית לאשרה, לאשרה בשינויים או לדחותה.

(ב) לענין סעיף זה תכנית מאושרת דינה כדין פסק-דין פינוי של בית-משפט שאין עליו ערעור עוד, ומותר להוציאו לפועל על ידי כל משרד הוצאה-לפועל שבתחום-שיפוטו של בית-המשפט המחוזי, שבו נמצאים הבנינים או המקרקעין; אולם אם היה המבנה דירה כמשמעותה בחוק הגנת הדייר, התשט"ו-1955, והתופס בה מוגן מפני פינוי מכוח החוק ההוא, לא יפונה אלא לאחר שהועמד לרשותו דיור חלוף או שולמו לו פיצויים כדי השג דיור חלוף, הכל להנחת-דעתו של יושב-ראש ההוצאה לפועל.

(ג) הוקמה דירה עקב הפרת איסור-בניה לפי חוק זה, או אחרי הפרסום ברשומות על הנחת התכנית לפי סעיף 19, והעמידה רשות הניקוז לרשותו של הדייר דיור חלוף או שילמה לו פיצויים לפי סעיף זה, יפצה מי שמכוחו תפס הדייר בדירה, את רשות הניקוז על ההוצאות שהוציאה לדיור החלוף או על הפיצויים ששילמה.

תפסה רשות-ניקוז מכוח תכנית מקרקעין שהיו מיועדים לתפיסה צמיתה על פי אותה תכנית, תשלם עליהם פיצויים למי שהיה זכאי להם אילו נתפסו המקרקעין לצמיתות על ידי רשות-מים כאמור בסעיף 90(1) לחוק המים, התשי"ט-1959, ורואים את המקרקעין לענין תשלום הפיצויים כאילו נרכשו על ידי רשות הניקוז בבעלות, בין שנרכשו כך למעשה ובין שנחכרו בלבד כאמור בסעיף 30א; חובת תשלום הפיצויים נוצרת ביום שנתפסו המקרקעין כאמור.

(א) כללים שנקבעו לחישוב פיצויים לפי סימן ד' בפרק השלישי לחוק המים, התשי"ט-1959, יחולו בתביעות-פיצויים לפי חוק זה על גרימת נזק מסוג הנזקים שנקבעו בכללים אלה.

(ב) כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, יהיו שיעור הפיצויים בעד תפיסת מקרקעין על פי תכנית וחישובם - כאמור בפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, למעט סעיף 20 שבו, ובשינויים המחוייבים לפי הענין; בין השאר יבוא לענין זה מועד הפרסום ברשומות בדבר הנחת התכנית לפי סעיף 19 במקום מועד פרסום ההודעה לפי סעיף 5 לאותה פקודה.

(2) על ידי רשות מקרקעי ישראל, בעד שטחים שהם מקרקעי ישראל כמשמעותם בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל, בתחומה של אותה רשות ניקוז.

(א1) השר, לאחר התייעצות עם שר הפנים ועם מועצת הניקוז, רשאי להורות כי חלק שאינו עולה על חמישית מהיטל הניקוז האזורי של רשות ניקוז, שבו מחויבת רשות מקרקעי ישראל לפי סעיף קטן (א), ישמש לתכנון ולביצוע של מפעלי ניקוז ויוקצה למטרות אלה על ידי המשרד, בהתאם לאמות מידה שוויוניות שיורה עליהן הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של המשרד; החלטה לפי סעיף זה לא תתקבל אלא לאחר שניתנה לרשות הניקוז הנוגעת בדבר ולרשויות המקומיות החברות בה הזדמנות להביא את טענותיהן לפני השר.

(ב) אישור השר ושר הפנים לפי סעיף קטן (א) לא יינתנו אלא לאחר שניתנה לרשויות המקומיות הנוגעות בדבר ולרשות מקרקעי ישראל, לפי העניין הזדמנות להביא את טענותיהן לפני השרים.

(ג) חלוקת נטל ההוצאות לפי היטלי ניקוז אזוריים כאמור תיעשה, ככל האפשר, בשים לב למידת ההנאה והתועלת שישנן לכל אחד מהגורמים המנויים בסעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין, בפעולות הניקוז ולמידה שבה נגרם הצורך בפעולת הניקוז על ידי מפעלים, מיתקנים ומבנים הנמצאים בתחומם.

(ד) רשות מקומית הרואה את עצמה נפגעת על ידי חלוקת נטל ההוצאות לפי סעיף זה, רשאית לערור על החלטת רשות הניקוז לפני בית-הדין לעניני מים תוך שלושים יום לאחר שניתנה לה הודעה על החלטת רשות הניקוז; ההודעה על ההחלטה תפרט, בין השאר, את התאריכים של אישור השר והסכמת שר הפנים.

(ב) הוראות סעיף 99 לפקודת העיריות, 1934, יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על חוקי-העזר של רשות-ניקוז, אך לא יוטלו אגרות ותשלומי-חובה אחרים מכוח חוקי-עזר אלה.

רשות הניקוז תהיה גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב].