תאריך תצוגה: 13/03/2018
הקליקו על כותרת הסעיף
1. פירושים
פרק שני: שעות עבודה
2. יום עבודה
3. שבוע עבודה
4. שינוי יום עבודה ושבוע עבודה
5. שינוי לפי הסכם קולקטיבי
6. איסור העסקה בשעות נוספות
פרק שלישי: מנוחה שבועית
7. שעות המנוחה השבועית
8. שינוי שעות המנוחה השבועית
9. איסור העסקה במנוחה השבועית
9א. איסור עבודה במנוחה השבועית
9ב. תחולת סעיף 12
9ג. איסור הפליה
9ד. עובד שנדרש לעבוד במנוחה השבועית
סירוב לעבוד ביום המנוחה השבועי
9ה. שינוי סביר בתנאי עבודה
9ו. אי-תחולה
9ז. סמכות בית הדין לעבודה
פרק רביעי: עבודה בשעות אסורות
10. העסקה המותרת בשעות נוספות
11. היתר העסקה בשעות נוספות
12. היתר העסקה במנוחה השבועית
13. שעות נוספות והגברת תעסוקה
14. תנאים והגבלות להיתר
15. היתר כללי והיתר מיוחד
16. גמול שעות נוספות
17. גמול עבודה במנוחה השבועית
18. שכר רגיל
19. תקנות בדבר חישוב הגמול
פרק חמישי: הפסקות
20. הפסקות
20א. הפסקה לשם שימוש בחדר שירותים
21. הפסקה בין יום עבודה למשנהו
22. עבודת לילה
23. היתר בדבר הפסקות
פרק ששי: פיקוח וענשים
24. סמכויות מפקח עבודה
25. פנקס שעות עבודה וכו'
26. ענשים
27. אחריותם של חברי ההנהלה ושל מנהלים
28. דין חבורת עובדים
29. פרק שביעי: הוראות שונות
30. תחולת החוק
31. המדינה כמעסיק
32. ביצוע ותקנות
33. חובת התייעצות
34. העברת סמכויות
35. שמירת זכויות
36. ביטול
37. תחילת תוקף

חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 1

1.   
2.   
3.   
4. 2
שינוי יום עבודה ושבוע עבודה

(תיקון התשנ"ג)
(א) שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות -
(1) יום עבודה שתחומו פחות מן הקבוע בסעיף 2 ושבוע עבודה שתחומו פחות מן הקבוע בסעיף 3 - לעבודות מסויימות, אם ראה צורך בכך מטעמים שבבריאות העובד או שבנסיבות העבודה;
(2) יום עבודה שתחומו יתר על הקבוע בסעיף 2 ושבוע עבודה שתחומו יתר על הקבוע בסעיף 3 -
(א) לעבודות מסויימות בחקלאות ועבודות הקשורות במישרים לטיפול בבעלי חיים;
(ב) לעבודות במקום שמטפלים בחולים, בבתי-מרקחת, במוסדות החלמה, במוסדות לטיפול בזקנים או בילדים;
(ג) לעבודות בבתי אוכל, בבתי מלון ובבתי קפה;
(ד) לשמירה;
(ה) לעובדים בשירות המדינה או בשירות רשות מקומית עבודה שאינה תעשייתית, לכולם או לחלק מהם, בעבודות שהן לדעת שר העבודה חיוניות לציבור ושפורטו בתקנות,

ובלבד שיום עבודה לא יעלה על עשר שעות עבודה, ושבוע עבודה לא יעלה, בממוצע לתקופה שתיקבע בתקנות, על ארבעים וחמש שעות עבודה.
(ב) על אף האמור בסעיף 2, לא יעלה יום עבודה של עובד חדשי במשק בית פרטי שאינו עובד חלקי, על 10 שעות עבודה; דין יום עבודה לפי סעיף קטן זה כדין יום עבודה לפי סעיף 2.
5. 3
שינוי לפי הסכם קולקטיבי

(תיקון התשנ"ג)
(א) אישר שר העבודה הסכם קולקטיבי, שבו נקבע יום עבודה ארוך משמונה שעות עבודה או שבוע עבודה ארוך מארבעים וחמש שעות, דינם של יום עבודה ושבוע עבודה כאלה כדין יום עבודה ושבוע עבודה לפי הסעיפים 2 ו-3.
שר העבודה לא יתן אישור על פי סעיף קטן זה, אלא אם -
(1) נוכח שבגלל הנסיבות המיוחדות אין לקיים יום עבודה כקבוע בסעיף 2 או שבוע עבודה כקבוע בסעיף 3;
(2) המספר הממוצע של שעות העבודה לתקופה שנקבעה בהסכם הקולקטיבי אינו עולה על עשר ליום וארבעים וחמש לשבוע.
(ב) אישר שר העבודה הסכם קולקטיבי, שבו נקבע לאחד הימים בשבוע יום עבודה שלא למעלה מחמש שעות עבודה ולשני ימים בשבוע יום עבודה שלא למעלה מתשע שעות עבודה, דינם של ימי עבודה כאלה כדין יום עבודה לפי סעיף 2.
6.   
7.   
8. 3
שינוי שעות המנוחה השבועית
שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות, לעבודות מסויימות, מנוחה שבועית שתחומה פחות משלושים ושש שעות, אך לא פחות מעשרים וחמש שעות רצופות. דין המנוחה השבועית שתיקבע בתקנות לפי סעיף זה כדין המנוחה השבועית לפי סעיף 7.
9.   
9א.   
(א) בימי המנוחה הקבועים כמשמעותם בפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, לא יעבוד בעל בית מלאכה בבית מלאכתו, ולא בעל מפעל תעשיה במפעלו, ולא יסחר בעל חנות בחנותו.
(ב) בימי מנוחה כאמור לא יעבוד חבר של אגודה שיתופית בבית מלאכה או במפעל תעשיה של האגודה; בבית מלאכה או מפעל תעשיה של אגודה שיתופית חקלאית לא יעבוד חבר אלא אם העבודה קשורה בשירותים הנחוצים למשק שלה.
(ג) מי שאינו יהודי רשאי - לגבי בית מלאכתו, מפעל תעשייתו או חנותו, הנמצאים בתחום רשות מקומית שמספר תושביה שאינם יהודים הוא, לפי קביעת הרשות, לפחות רבע מכלל תושבי הרשות - לקיים את האיסורים לפי סעיף זה, או בימי המנוחה כאמור או בימי שבתו וחגיו, לפי בחירתו; והוא הדין לגבי רובע של רשות מקומית, שתחומו ומספרם היחסי של תושביו שאינם יהודים בכלל תושביו - שהוא רבע לפחות - נקבעו לענין זה על ידי אותה רשות.
(ד) האמור בסעיף קטן (ג) אין בו כדי למנוע נאשם לפי סעיף זה מלהביא ראיות כי מספר התושבים שאינם יהודים בתחום רשות מקומית או רובע שלה, לפי הענין, אינו פחות מרבע מכלל תושבי הרשות או הרובע.
9ב.   
9ג.   
9ד.   
4
סירוב לעבוד ביום המנוחה השבועי

[תיקון התשע"ח (מס' 3)]
.1 (א) בלי לגרוע מהוראות סעיפים 9ג(א) ו-9ד(א) -
(1) לא יסרב הזקוק לעובד לקבל אדם לעבודה בשל כך בלבד שהוא הודיע עם קבלתו לעבודה שאינו מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית, ולא ידרוש ממנו לתת התחייבות לעבוד בימי המנוחה השבועית כתנאי לקבלתו לעבודה;
(2) עובד שמעסיקו דורש ממנו לעבוד בימי המנוחה השבועית, או שהודיע לו על כוונתו לדרוש ממנו לעבוד כאמור, רשאי להודיע למעסיקו, לא יאוחר משלושה ימים מיום הדרישה או ההודעה כאמור, שהוא אינו מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית.
(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו -
(1) במקומות עבודה או בעבודות המנויים בסעיף 9ו(ב);
(2)5 במקום עבודה שאישרה ועדת השרים האמורה בסעיף 12(ב) (בסעיף זה - ועדת השרים), בכפוף להוראות סעיף קטן (ג).
(ג) (1) אישור ועדת השרים כאמור בסעיף קטן (ב)(2) (בסעיף זה - אישור ועדת השרים) יינתן בשל טעמים ייחודיים הקשורים באותו מקום עבודה, ובלבד שהסירוב לעבוד ביום המנוחה השבועי עלול לפגוע פגיעה משמעותית באותו מקום עבודה או בתהליך עבודה או בסיפוק צרכים חיוניים לציבור או לחלק ממנו, והכול בהתחשב בטובת העובדים; האישור יכול שיינתן גם לגבי מקצוע או תפקיד מסוים במקום העבודה.
(2) ניתן אישור ועדת השרים לגבי כלל העובדים במקום עבודה, תנמק הוועדה את החלטתה בכתב ותמסור על כך דיווח לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.
(3) כל אחד מחברי ועדת השרים רשאי למנות מטעמו עובד ממשרדו כנציגו בוועדת השרים לעניין סעיף זה.
(4) לשם הפעלת סמכותה לפי סעיף זה, תתכנס ועדת השרים אחת לרבעון לפחות, ובמועד ההתכנסות כאמור תדון ותחליט בכל הבקשות שהועברו אליה עד לאותו מועד.
(5) שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים ידווח לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אחת לשנה, על אישורי ועדת השרים באותה שנה.
9ה.   
9ו.   
9ז.   
(א) לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 ((להלן - בית הדין האזורי), תהיה סמכות יחודית לדון בתובענות שעילתן בהוראות סעיף .
(ב) לא יזדקק בית הדין האזורי לתובענה שעילתה בהוראות סעיפים 9ג עד 9ו, שהוגשה לאחר שחלפו שנים עשר חדשים מיום תחילת העילה.
10.   
11. 6
היתר העסקה בשעות נוספות

[תיקונים: התשע"ד, התשע"ח (מס' 2)]
שר העבודה רשאי להתיר העסקת עובד בשעות נוספות -
(1) בשעה שצרכי ההספקה והשירותים החיוניים מחייבים זאת, לדעת שר העבודה, לדעת שר הבטחון, כשהמדובר הוא במקומות עבודה הנתונים להוראותיו, או שבהם מבצעים הזמנות של צבא-הגנה לישראל או לדעת השר לביטחון הפנים כשהמדובר הוא במקומות עבודה הנתונים להוראותיו;
(1א) אם ניתנה החלטה על שעת חירום ומצב המשק בשל שעת החירום מחייב זאת; בפסקה זו, "החלטה על שעת חירום" - כל אחת מאלה:
(א) הכרזה על מצב מיוחד בעורף לפי סעיף לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951;
(ב) הוצאת צו הקורא לחיילי מילואים להתייצב לשירות מילואים לפי סעיף 8 לחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008;
(ג) הכרזה על אירוע חירום אזרחי לפי סעיף 90ב לפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971;
(2) בשירותים ציבוריים לא תעשייתיים;
(3) בשמירה;
(4) במקום שבו מטפלים בחולים, בבתי מרקחת, במוסדות החלמה, במוסדות לטיפול בזקנים או בילדים;
(5) בבתי אוכל, בבתי מלון, בבתי קפה, במפעלי תרבות, ספורט ושעשועים;
(6) בעבודת הכנה או גמר שיש לעשותה מחוץ לשעות העבודה הרגילות, ובעבודה שמטבעה היא נעשית לסירוגין ובהפסקות, ועל העובד להיות כל הזמן במקום עבודתו;
(7) בעבודה עונתית או במקרים יוצאים מן הכלל כשיש לחץ עבודה זמני בלתי רגיל;
(8) מטעמים הקשורים בצורכי הכלכלה והמשק או מטעמים ייחודיים הקשורים בצורכי סוג עבודה מסוים, מקום עבודה מסוים או ענף עבודה מסוים, ובהתחשב בטובת העובדים.
12. 7
היתר העסקה במנוחה השבועית

[תיקונים: התשמ"ג, התשע"ד, התשע"ח, התשע"ח (מס' 3)]
(א) שר העבודה רשאי להתיר העסקת עובד בשעות המנוחה השבועית או בחלק מהן, אם הוא משוכנע שהפסקת העבודה למנוחה השבועית, לכולה או לחלק ממנה, עלולה לפגוע בהגנת המדינה או בבטחון הגוף או הרכוש, או לפגוע פגיעה רבה בכלכלה, בתהליך עבודה או בסיפוק צרכים שהם, לדעת שר העבודה, חיוניים לציבור או לחלק ממנו.
(א1) במתן היתר לפי סעיף קטן (א) יתחשב שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים בשיקולים אלה:
(1) רווחת העובד;
(2) מסורת ישראל;
(3) קיום חלופה שאינה מחייבת העסקה בשעות המנוחה השבועית;
(4) ההשפעה שיש במתן ההיתר על אופי המרחב הציבורי שבו תתבצע העבודה שלגביה מתבקש ההיתר;
(5) כל שיקול אחר שיש בו כדי להגשים את תכליות חוק זה.
(ב) היתר כללי לפי סעיף קטן (א) לא יינתן אלא על פי החלטת ועדת שרים המורכבת מראש הממשלה, השר לשירותי דת ושר העבודה.
(ג) בהיתר מיוחד לפי סעיף קטן (א) יפורטו המקצועות או התפקידים של העובדים שלגביהם ניתן ההיתר או המחלקות במקום העבודה שלגבי עובדיהן ניתן ההיתר.
13. 8
שעות נוספות והגברת תעסוקה

(תיקון התשע"ד)
שר העבודה רשאי, בצו שפורסם ברשומות או בהודעה מיוחדת, לאסור או להגביל העסקת עובד בשעות נוספות המותרת לפי סעיף 10(א), להוציא פיסקה (1), או שהותרה לפי סעיף 11, אם ראה צורך לעשות כן לשם הגברת התעסוקה.
14. 8
תנאים והגבלות להיתר

[תיקונים: התשע"ד, התשע"ח (מס' 2)]
(א) שר העבודה רשאי לקבוע תנאים והגבלות להיתר.
(ב) בהיתר העסקה בשעות נוספות יקבע שר העבודה את תחום השעות הנוספות המותרות.
(ג) היתר לפי סעיף 11(1א) יכול שיינתן לגבי השטח שלגביו ניתנה החלטה על שעת חירום כאמור באותו סעיף או לגבי שטח שמחוץ לשטח כאמור, והוא יעמוד בתוקפו כל עוד ההחלטה על שעת חירום עומדת בתוקפה או עד מועד מוקדם יותר שנקבע בהיתר.
15.   
16.   
17.   
18.   
19. 9
תקנות בדבר חישוב הגמול
שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות הוראות משלימות בדבר חישוב גמול שעות נוספות וגמול עבודה במנוחה השבועית, לענין הסעיפים 16 ו-17.
20.   
20א.   
"קבלן שירות" - מי שעיסוקו במתן שירות, באמצעות עובדיו, אצל זולתו.
(ה) על הליכים בשל הפרת הוראות סעיף זה, יחולו הוראות סעיף 5א לחוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים, התשס"ז-2007.
21.   
22.   
23. 10
היתר בדבר הפסקות

(תיקונים: התשמ"א)
שר העבודה רשאי להתיר סטיה מהוראות הסעיפים 20 ו-22, אם נראה לו שסדרי העבודה או שתפקידו או טובתו של העובד מחייבים או מצדיקים זאת, וכן לגבי מי שאינו מסכים לעבוד בימי המנוחה השבועית, על פי האמור בסעיפים 9ג או 9ד. הוראות הסעיפים 14(א) ו-15 חלות על היתר על פי סעיף זה.
24.   
(ב) מפקח עבודה רשאי לחקור כל אדם הנמצא במקום שאליו בא מפקח העבודה בתוקף סמכויותיו לפי סעיף קטן (א), בכל ענין הנוגע לחוק זה, אך לא יידרש אדם ליתן תשובה או עדות העלולה לגלגל עליו אשמה.
מפקח עבודה רשאי לרשום בפרוטוקול את תשובותיו והודעותיו של הנחקר.
(ג) דין פרוטוקול שנרשם בהתאם לסעיף קטן (ב) כדין הודעה שנרשמה בהתאם לסעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות) והסעיפים 3 ו-4 לאותה פקודה חלים עליו.
25.   
26.   
27. 12
אחריותם של חברי ההנהלה ושל מנהלים

(תיקון התשע"ד)
(א)חברה, אגודה שיתופית או כל חבר אנשים אחר, שהעסיקו בניגוד לחוק זה או שלא בהתאם לתקנות או להיתר שניתנו לפיו, רואים כאחראי לעבירה גם כל חבר הנהלה, מנהל או פקיד של אותו חבר אנשים ואפשר להביאו לדין ולהענישו כאילו עבר הוא את העבירה, אם לא הוכיח אחד משני אלה:
(1) שהעבירה נעברה שלא בידיעתו;
(2) שנקט בכל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שהוראות חוק זה בקשר לעבירה הנידונה יקוימו.
28.   
29.   
30.   
31.   
32. 13
ביצוע ותקנות

(תיקון התשע"ד)
שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות בדבר הדרכים שבהן יביא מעסיק לידיעת עובדיו את הוראות חוק זה.
33. 13
חובת התייעצות

[תיקון התשע"ח (מס' 2)]
שר העבודה לא יתקין תקנות לפי הסעיפים 4, 8 ו-19, לא יתן היתר כללי לפי הסעיפים 11, 12 ו-23, לא יתן צו לפי סעיף 13 ולא ישתמש בסמכויותיו לפי סעיף 25(ב), אלא לאחר התייעצות עם ארגון העובדים הארצי המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים ועם ארגונים ארציים רפרזנטטיביים של מעבידים שלדעת השר הם נוגעים בדבר; לעניין מתן היתר כללי לפי סעיף 11(8) יתחשב השר גם בהמלצה משותפת של ארגון העובדים וארגוני המעבידים כאמור, ולעניין היתר כאמור הנוגע לענף עבודה מסוים - בהמלצה משותפת של ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים באותו ענף עבודה וארגוני המעבידים כאמור, והכול ככל שניתנו.
34. 14
העברת סמכויות
שר העבודה רשאי להעביר את הסמכויות הנתונות לו על פי חוק זה, חוץ מן הסמכויות להתקין תקנות ליתן צו לפי סעיף 13 או היתר כללי לפי הסעיפים 11, 12 ו-23 ולפרסם הודעה לפי סעיף 25(ב).
הודעה על העברת סמכויות תפורסם ברשומות.
35.   
36.   
37.   
[1.] ס"ח 76, התשי"א (22.5.1951), עמ' 204 (ת"ט 249).
תיקונים:ס"ח 551, התשכ"ט (18.3.1969), עמ' 54;
ס"ח 553, התשכ"ט (27.3.1969), עמ' 78 [התשכ"ט (מס' 2)];
ס"ח 618, התשל"א (5.3.1970), עמ' 69;
ס"ח 972, התש"ם (5.6.1980), עמ' 135;
ס"ח 1010, התשמ"א (6.3.1981), עמ' 124;
ס"ח 1079, התשמ"ג (30.3.1983), עמ' 62;
ס"ח 1351, התשנ"א (27.3.1991), עמ' 129;
ס"ח 1430, התשנ"ג (11.8.1993), עמ' 167. ראו הוראות המעבר בחוק המתקן;
ס"ח 1742, התש"ס (25.6.2000), עמ' 213;
ס"ח 1757, התשס"א (26.11.2000), עמ' 12;
ס"ח 1824, התשס"ב (21.1.2002), עמ' 100;
ס"ח 2162, התשס"ח (6.7.2008), עמ' 616. הצ"ח - כנסת 179, התשס"ח, עמ' 26;
ס"ח 2218, התש"ע (16.12.2009), עמ' 276. הצ"ח - כנסת 281, התש"ע, עמ' 14
ס"ח 2459, התשע"ד (15.7.2014), עמ' 600. הצ"ח - כנסת 535, התשע"ד, עמ' 44 (כולל החלפת המונח "מעביד" ב"מעסיק" כולל כל ההטיות הדקדוקיות שלו);
ס"ח 2628, התשע"ז (3.4.2017), עמ' 597. הצ"ח - כנסת 689, התשע"ז, עמ' 108;
ס"ח 2675, התשע"ח (28.12.2017), עמ' 73. הצ"ח - ממשלה 1180, התשע"ח, עמ' 178;
ס"ח 2705, התשע"ח (13.3.2018), עמ' 284 [התשע"ח (מס' 2)]. הצ"ח - ממשלה 1190, התשע"ח, עמ' 290;
ס"ח 2725, התשע"ח (21.6.2018), עמ' 698 [התשע"ח (מס' 3)]. הצ"ח - כנסת 654, התשע"ו, עמ' 170.
[2.] סמכויות שר הכלכלה והתעשיה (שקלט את סמכויות שר העבודה) הועברו לשר הרווחה והשירותים החברתיים (י"פ 7394, התשע"ז, עמ' 1312).
[3.] סמכויות שר הכלכלה והתעשיה (שקלט את סמכויות שר העבודה) הועברו לשר הרווחה והשירותים החברתיים (י"פ 7394, התשע"ז, עמ' 1312).
[4.] תחילתו של סעיף 9ד1 ביום 1.1.19 (להלן - יום התחילה), והוא יחול גם על עובד שהתחיל את עבודתו אצל המעסיק לפני יום התחילה; ואולם תחילתו של סעיף 9ד1(ב)(2) ו–(ג) לחוק ביום 21.6.18. מעסיק יודיע על כוונתו לדרוש מעובד כאמור לעיל, בתקופה שמיום 21.6.18 ועד יום התחילה, לעבוד בימי המנוחה השבועית.
[5.] ועדת השרים האמורה בסעיף 9ד1(ב)(2) תתכנס לראשונה בתוך שלושה חודשים מיום 21.6.18; עד יום 1.1.19 ידווח שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת על התכנסותה של ועדת השרים ועל החלטותיה.
[6.] סמכויות שר הכלכלה והתעשיה (שקלט את סמכויות שר העבודה) הועברו לשר הרווחה והשירותים החברתיים (י"פ 7394, התשע"ז, עמ' 1312).
[7.] סמכויות שר הכלכלה והתעשיה (שקלט את סמכויות שר העבודה) הועברו לשר הרווחה והשירותים החברתיים (י"פ 7394, התשע"ז, עמ' 1312).
[8.] סמכויות שר הכלכלה והתעשיה (שקלט את סמכויות שר העבודה) הועברו לשר הרווחה והשירותים החברתיים (י"פ 7394, התשע"ז, עמ' 1312).
[9.] סמכויות שר הכלכלה והתעשיה (שקלט את סמכויות שר העבודה) הועברו לשר הרווחה והשירותים החברתיים (י"פ 7394, התשע"ז, עמ' 1312).
[10.] סמכויות שר הכלכלה והתעשיה (שקלט את סמכויות שר העבודה) הועברו לשר הרווחה והשירותים החברתיים (י"פ 7394, התשע"ז, עמ' 1312).
[11.] סמכויות שר הכלכלה והתעשיה (שקלט את סמכויות שר העבודה) הועברו לשר הרווחה והשירותים החברתיים (י"פ 7394, התשע"ז, עמ' 1312).
[12.] במקור מופיע סעיף קטן (א) ואין אחריו סעיף קטן (ב).
[13.] סמכויות שר הכלכלה והתעשיה (שקלט את סמכויות שר העבודה) הועברו לשר הרווחה והשירותים החברתיים (י"פ 7394, התשע"ז, עמ' 1312).
[14.] סמכויות שר הכלכלה והתעשיה (שקלט את סמכויות שר העבודה) הועברו לשר הרווחה והשירותים החברתיים (י"פ 7394, התשע"ז, עמ' 1312).

מפת מסמך

פרק ראשון: מבוא
1. פירושים
פרק שני: שעות עבודה
2. יום עבודה
3. שבוע עבודה
4. שינוי יום עבודה ושבוע עבודה
5. שינוי לפי הסכם קולקטיבי
6. איסור העסקה בשעות נוספות
פרק שלישי: מנוחה שבועית
7. שעות המנוחה השבועית
8. שינוי שעות המנוחה השבועית
9. איסור העסקה במנוחה השבועית
9א. איסור עבודה במנוחה השבועית
9ב. תחולת סעיף 12
9ג. איסור הפליה
9ד. עובד שנדרש לעבוד במנוחה השבועית
סירוב לעבוד ביום המנוחה השבועי
9ה. שינוי סביר בתנאי עבודה
9ו. אי-תחולה
9ז. סמכות בית הדין לעבודה
פרק רביעי: עבודה בשעות אסורות
10. העסקה המותרת בשעות נוספות
11. היתר העסקה בשעות נוספות
12. היתר העסקה במנוחה השבועית
13. שעות נוספות והגברת תעסוקה
14. תנאים והגבלות להיתר
15. היתר כללי והיתר מיוחד
16. גמול שעות נוספות
17. גמול עבודה במנוחה השבועית
18. שכר רגיל
19. תקנות בדבר חישוב הגמול
פרק חמישי: הפסקות
20. הפסקות
20א. הפסקה לשם שימוש בחדר שירותים
21. הפסקה בין יום עבודה למשנהו
22. עבודת לילה
23. היתר בדבר הפסקות
פרק ששי: פיקוח וענשים
24. סמכויות מפקח עבודה
25. פנקס שעות עבודה וכו'
26. ענשים
27. אחריותם של חברי ההנהלה ושל מנהלים
28. דין חבורת עובדים
29. פרק שביעי: הוראות שונות
30. תחולת החוק
31. המדינה כמעסיק
32. ביצוע ותקנות
33. חובת התייעצות
34. העברת סמכויות
35. שמירת זכויות
36. ביטול
37. תחילת תוקף