חדשות

קבוצה של עשרות ישראלים ממוצא אשכנזי עתרה לבג"ץ נגד חוק הלאום, בטענה כי קביעת השפה הערבית כבעלת "מעמד מיוחד" כופה עליהם עליונות שהם אינם מעוניינים בה. העתירה מהווה תמונת ראי לעתירה דומה שהוגשה בינואר האחרון ע"י קבוצת יהודים מזרחיים בה נטען כי הורדת מעמדה של השפה הערבית מבזה ומנמיכה את הקהילות היהודיות המזרחיות

מאז חקיקתו בחודש יולי האחרון, גרף חוק הלאום ביקורת ציבורית רבה והוגשו עתירות רבות שביקשו לפסלו, בעיקר בטענה כי הוא פוגע בעיקרון השוויון בין אזרחים יהודים לערבים במדינה. עתירה נוספת שהוגשה אך בינואר האחרון, הוגשה בשם יותר מחמישים יהודים מזרחים יוצאי ארצות ערב והאסלאם, שטענו כי הורדת מעמדה של השפה הערבית בחוק "חותרת תחת המורשת של יהודי העולם הערבי, ותחת מגמות תרבותיות עכשוויות בחברה הישראלית והרנסאנס המזרחי שבתוכה, ומשיבות אותנו לשיח של הפרדה, גבולות, כור היתוך נוקשה, והירארכיה תרבותית המבזה ומנמיכה את הקהילות היהודיות המזרחיות ומפלה אותם לרעה לעומת קהילות יהודיות מארצות לא ערביות".

בימים האחרונים הוגשה עתירה מקבילה בנושא, הפעם מהצד האשכנזי במפה. העתירה הוגשה ע"י 81 עותרות ועותרים המגדירים עצמם כ" אזרחי ישראל ממוצא אשכנזי-מערבי ואו מי שהתרבות המערבית מהווה עבורם מרכיב מרכזי בזהות". לטענת העותרים, חוק הלאום מגדיר את האשכנזים כ"מעמד על" וכ"אדוני הארץ", וכתוצאה מכך מהווה תשתית חוקית לפגיעות ולהפליה מצד אשכנזים באחרים.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

עוד מוסיפים העותרים כי למעמד החוקתי הפריווילגי הזה קיימות גם השלכות חינוכיות הרסניות על ילדיהם, שאמורים להבין ממנו שהם עליונים על פני כל ילד בארץ שאינו יהודי ואינו אשכנזי. "אנחנו לא רוצים להיות בעלי פריווילגיה", נכתב בעתירה. "אנחנו רוצים לחיות כשווים בין שווים עם כל תושבי הארץ. איננו רוצים להיות ראשונים בשרשרת המזון החברתית, בעלי פריווילגיה לא הוגנת זו. אנו עומדים על זכותנו לסרב להיות במעמד פריווילגי דה-יורה שנכפה הר כגיגית עלינו, אזרחים אשכנזים".

עוד מציינים העותרים בהקשר זה כי "חוק הלאום שולל מאיתנו "האשכנזים" את הבחירה החוקית לא להיות עליונים. חוק הלאום שולל מאתנו האשכנזים את האפשרות לחיות על פי תפיסתנו הערכית והמוסרית בעצם הכתבת המעמד הפריווילגי שנכפה עלינו ובכך מפר את כבוד האדם שלנו המעוגן בהוראות חוק היסוד: כבוד האדם וחירותו ואינו עומד בהוראות פסקת ההגבלה... אדם שאינו רוצה להיות מסווג כגזען ואינו מאמין באי שוויון לא יתכן שיכריחו אותו ע"פ חוק לחיות בניגוד למצפונו ולצו המוסרי שלו ומבחינה חוקית להיות מסווג לקבוצה העליונה".

בנוסף לכך, מתייחסת העתירה ליהודים אשכנזים חשובים, בארץ ובאירופה, שבתקופת טרום המדינה ראו בערבית מרכיב חשוב בזהותם היהודית. אחת הדוגמאות המוצגות בעתירה היא אביו של נשיא המדינה ראובן ריבלין, שהיה ממוצא אשכנזי והפך מומחה לאיסלאם ולשפה הערבית ובתוך כך תרגם את הקוראן ואת 'סיפורי אלף לילה ולילה' לעברית במאמץ לגשר בין השפות. העתירה הוגשה גם בשפה הערבית, אך בית המשפט התנגד לקבלה בנוסח זה.