שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > גנץ לא שפוי וביבי מושחת? על לשון הרע בבחירות לכנסת

חדשות

גנץ לא שפוי וביבי מושחת? על לשון הרע בבחירות לכנסת, צילום: יח"צ; חן גלילי; עמותת בלעדיהם; גלעד קוולרצ'יק; גטי אימג'ס ישראל; דיאגו מיטלברג
גנץ לא שפוי וביבי מושחת? על לשון הרע בבחירות לכנסת
08/04/2019, עו"ד לילך דניאל

הבחירות לכנסת מגיעות אל קו הסיום, ונדמה שאצל רבים התחושה היא שרף ההכפשות והרמיסות בין המועמדים היה הגבוה ביותר אי פעם. עו"ד שלומי וינברג, מומחה לתביעות לשון הרע: "יש המון הקצנה של השיח, כמויות השנאה שמוטחת בין הצדדים השונים היא איומה. צריך לזכור שאנחנו צריכים להמשיך לחיות יחד ב-10 באפריל"

מערכת הבחירות לכנסת ה-21 נמצאת ממש בישורת האחרונה ונדמה שהכותרת שניתן לתת לה הוא "מות הממלכתיות". התחושה אצל רבים בציבור היא שדובר במערכת הבחירות האכזרית והמלוכלכת ביותר בתולדות המדינה, כאשר כל המועמדים, הן מהימין והן מהשמאל, לא היססו להטיל רפש ואישומים אחד בשני. לכל הקלחת הזו הצטרפה כמובן גם רשת האינטרנט והרשתות החברתיות בפרט שליבו את היצרים, ועמן ה"כוכבים" של הבחירות הנוכחיות – ה"בוטים", ה"פייקים" (חשבונות מזויפים) וה"פייק ניוז".

בישראל כמו בישראל, הדברים מתרגמים בין היתר גם לתביעות לשון הרע (או לפחות באיומים בהן), הן בין המועמדים לבין עצמם והן בין מועמדים לבין צדדים שלישיים. כך, בין היתר, איים רה"מ נתניהו לתבוע את בני גנץ ויאיר לפיד בטענה שקראו לו "בוגד", מועמד "עוצמה יהודית" איתמר בן-גביר תבע רבע מיליון שקלים מליברמן על כך שרמז במהלך ראיון שהוא סוכן שב"כ, וגם מועמד "כחול לבן" בני גנץ הגיש כבר שתי תביעות דיבה בהקשר לפרשת ההטרדה המינית שיוחסה לו – הן נגד המתלוננת והן נגד עיתון "ישראל היום" שפרסם ידיעה שלטענתו הייתה כוזבת אודות הפרשה.

במאבק בין עיקרון חופש הביטוי לזכות לשמו הטוב של אדם, נקודת האיזון אותה התוו בתי המשפט בהקשרים פוליטיים נוטה להעדפת חופש הביטוי. לכן, הקנתה הפסיקה מעמד מיוחד לפרסומי לשון הרע אשר נעשו בתקופת בחירות וקבעה כי גופים ואנשים הנושאים במשרות ציבוריות נוטלים על עצמם סיכונים הקשורים בהתנכלות לשמם הטוב וכי ישנה חשיבות ליכולת להעביר ביקורת לגיטימית על תפקודם.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

כפועל יוצא, רף הפרסום הלגיטימי בעניינים אלו הוא גבוה יותר מזה שמוחל לגבי פרסום אודות אדם פרטי, וביטויים שנאמרים בתקופת בחירות בדרך כלל "נופלים" עוד בשלב הראשוני של הבדיקה האם מדובר בלשון הרע. בית המשפט העליון אף קבע כי העובדה שפרסום שנעשה תוך כדי תעמולת בחירות מהווה ראיה לכאורה לכך שהוא נעשה "בתום לב" וכי אף פרסום שגוי בתקופת בחירות, גם אם יש בו כדי להשפיע על החלטה של בוחרים, עשוי להיות מוגן.

מן העבר הנגדי, הכירו בתי המשפט לא אחת כי "גם לפוליטיקה יש גבולות" וכי שמו של איש ציבור אינו הפקר ולכן פרסום לצורך בחירות במחיר הוצאת דיבה ופגיעה קשה בשמם ובכבודם של מועמדים אחרים הוא פסול בתכלית ועומד בסתירה לעקרונות שלטון החוק והדמוקרטיה המהותית, ומבזה את האדם וזכויותיו.

"אם רף ההגנה על המפרסם לשון הרע בהקשר של רשויות מקומיות וראשי ערים הוא גבוה, אז בהקשר הפוליטי הארצי זה עוד יותר נכון לשני הכיוונים", אומר עו"ד שלומי וינברג, יו”ר ועדת לשון הרע בלשכת עורכי הדין ומחבר הספר “מורה דרך לתביעות לשון הרע”. "אם יש ספק הוא יפעל לטובת המפרסם ויש גמישות במתן ההגנה על חופש הביטוי. מאידך, אם ימצא שהפרסום הוא חמור – הפיצוי יהיה גבוה יותר". לדבריו, הדוגמה ה"קלאסית" לנושא זה היא תביעת הדיבה שהגיש רה"מ נתניהו נגד העיתונאי יגאל סרנה, שם האשימו את ראש הממשלה, שיש לו נגישות מאד גדולה לכלי תקשורת ולפייסבוק, האשמה חריפה ומקומית, והפיצוי שנפסק היה מאד גבוה. "אם ימצא שפרסמתי משהו לא נכון כלפי חבר כנסת ועברתי את הרף – הפיצוי יהיה יותר גבוה כי הפגיעה באדם שהוא מוכר היא פגיעה עצומה". הוא אומר.

נקודה מעניינת נוספת בהקשר זה, לשיטתו של עו"ד וינברג, היא בהיבט של הסעדים. "הרבה פעמים לאנשים פרטיים יש משמעות דווקא להסרת הפרסום או לקבל פרסום מתקן וכו'", הוא טוען. "אצל אנשים פוליטיים, לעומת זאת, לפעמים ניהול של הליך עד לפסק דין חשוב להם יותר, כי תהודה של פסק דין היא יותר גדולה מאשר אמירה בפייסבוק, התנצלות, או אפילו אמירה בטלוויזיה של 10 שניות. אם יש פס"ד שמנקה אותם ואומר שהם בסדר, זה משהו שיש לו השלכות הרבה יותר חיוביות מבחינת אותו פוליטיקאי או ח"כ. מצד שני, הסיכונים הם מאד גדולים. למשל תיק הדיבה של ח"כ אורן חזן נגד עמית סגל: בפסק הדין היו אמנם אמירות שחייבו את חברת החדשות, אבל מצד שני היו גם אמירות לא פשוטות לגבי חזן בבחינת 'אליה וקוץ בה'. עם זאת במקרים המתאימים זה כלי שהוא מאד חשוב במסגרת האיזון הדמוקרטי בין חופש הביטוי לבין הגנה על שם טוב".

גם אם תביעה הוגשה לצורך אינטרס פוליטי זה לא צריך להיות שונה מכל הליך אחר

בכל הנוגע להתבטאויות שנאמרות בתקופת בחירות, מזכיר עו"ד וינברג פסק דין שניתן דווקא בהקשר של הבחירות ללשכת עורכי הדין, שם קבע בית המשפט כי מכיוון שמדובר בתקופת בחירות, פוטנציאל הנזק הוא הרבה יותר גדול. "מצד אחד, אם זו תקופת בחירות, אנחנו רוצים שכולם יקבלו את המידע על המועמדים ולכן נהיה גמישים מבחינת ההגנות", אומר עו"ד וינברג. "מצד שני, אם מסתבר שאין הגנה – הפיצוי יהיה גבוה יותר. אם נניח אמרתי דברים על ח"כ אני עלול לפגוע במפלגה שלו, בשמו הטוב, ובוודאי בתקופה של בחירות הנזק הפוטנציאלי הוא גבוה יותר.

שאלה נוספת שמתעוררת בהקשר זה, היא מהו הדין במקרה של שימוש בתביעות לשון הרע ככלי אסטרטגי ביריבות בין מועמדים פוליטיים או לצורך אינטרס פוליטי. למשל – מועמד א' מגיש תביעת דיבה נגד מועמד ב' על מנת לגזור לעצמו הון פוליטי ולהאדיר עצמו בקרב ציבור הבוחרים. "יש מקרים שבהם התביעה היא לא תמת לב", אומר עו"ד וינברג בהקשר זה. "אנחנו מכירים את המונח 'שימוש לרעה בהליכי משפט' ויש גם את הדוקטרינה של 'תביעות השתקה' שעדיין לא התקבלה אמנם בפסיקה הישראלית אבל דובר עליה. לדעתי, גם אם תביעה הוגשה לצורך אינטרס פוליטי, כשבוחנים את זה אז זה לא צריך להיות שונה מכל הליך אחר. כלומר, כאשר יש לנו תביעה צריך לבחון האם מדובר בפרסום לשון הרע והאם אין הגנות, ואז צריך לשלם פיצוי. מנגד, אם זה לא לשון הרע או שחלות ההגנות שבחוק, צריך לפסוק הוצאות בהתאם. יש מקרים מסוימים שברור לחלוטין שזו תביעה נטולת עילה, תביעת סרק, אבל אם התביעה היא לשם התביעה זה לא שונה משאר הנושאים במשפט האזרחי".

"תמיד שוכחים שגם פוליטיקאים, כמו אנשי ציבור אחרים, יש להם זכויות כאנשים פוליטיים אך מצד שני הם גם אנשים פרטיים ויש להם זכות לשם טוב. יש להם אחים, אחיות, הורים, ילדים וכד', יש להם זכות להגן על עצמם. זה שאדם הוא פוליטיקאי לא אומר שהמשפחה שלו לא נפגעת. זה שאדם רוצה להגן על השם שלו ובד בבד להרוויח רווח פוליטי, בעיני זה לגיטימי".

עוד מוסיף עו"ד וינברג כי גם בקביעת הפיצוי יש מגוון רחב מאד של שיקולים שבית המשפט דן בהם. "אם נפגע שמו הטוב של הפוליטיקאי ואין על כך הגנות, אז גם אם הדבר מסייע לו ביומיום – אין בזה שום פסול. מדובר במימוש זכות אזרחית לגיטימית. מנגד, אם מדובר בתביעה שבדיעבד לא היה מקום להגיש אותה, זה צריך לבוא לידי ביטוי בפסיקת הוצאות. מבחינת השיקולים בית המשפט יכול לשקול למשל שלא נגרם נזק משמעותי, אבל מצד שני הוא גם יכול להגיד שחומרת הפרסום היא גבוהה מאד. יש אינספור שיקולים שאפשר לדבר עליהם בהקשר הזה, לכאן ולכאן. כל שיקול מושך לכיוון אחר ובית המשפט צריך לשקלל ביניהם".

לשון הרע במסגרת קמפיין בחירות "נגטיבי"

סוג אחד של מקרים שהגיעו לפתחם של בתי המשפט, להבדיל מהתבטאויות נקודתיות במקומונים או באינטרנט על רקע מערכות בחירות, היו תביעות שעסקו במכלול כולל של התבטאויות במסגרת מערכתית של קמפיין. אחד המקרים המוכרים עסק בתביעתו של נשיא לשכת רואי החשבון לשעבר, רו"ח עופר מנירב, בעניין קמפיין "נגטיבי" שנוהל נגדו ע"י יריבו במרוץ הסוער לנשיאות הלשכה בשנת 2009. בפסק הדין, קבע בית המשפט המחוזי כי לקמפיין מסוג זה יש ערך חברתי, ועל כן למרות הסלידה שהוא עלול לעורר לעיתים יש לאפשר את קיומו ולהכיר בהגנה למפרסם גם במצבים בהם מתברר כי למרות בדיקות נאותות שקיימו הגורמים האחראים לפרסום, המידע היה שגוי. מנגד, אם מדובר במידע שאמינותו הייתה מופרכת מלכתחילה או שאמינותו כלל לא נבדקה, או שהוצג בצורה מנופחת וחסרת פרופורציה לחשיבותו – הדברים שונים. לא זו אף זו, בית המשפט אף קבע כי מן הראוי להכיר גם באחריותם של היועצים האסטרטגים המנסחים את המסר, מהטעם שמדובר באנשי מקצוע אשר יכולתם לנתח בזמן אמת את המידע ולהעריך את אמינותו ואת חשיבותו באופן אובייקטיבי ושקול, עולה בהרבה על זו של מועמד המצוי בסערת המרוץ.

"אם מתברר שמתנהל קמפיין שלם שהמטרה שלו היא להכפיש ולפגוע, למשל ע"י בלוגר, אישיות מתחרה, וכד', ובדיעבד מתברר שהמטרה של הקמפיין הזה היא לפגוע - בוודאי שגובה הפיצוי במקרה הזה צריך להיות משמעותי", אומר עו"ד וינברג. "קמפיין שמנוהל שנתיים, כמה חודשים או אפילו כמה שבועות, שמתאפיין באמירות מכפישות שחוזרות על עצמן שוב ושוב ושוב השוטפות כלי תקשורת ואתרים, לא דומה לאמירות נקודתיות כאלה ואחרות. בוודאי שבמקרים כאלה הפיצויים צריכים להיות יותר גבוהים. היום ישנן גם דרכים מתוחכמות כאלה ואחרות מתוחכמות להסוות את העקבות, או לעשות שימוש בכל מני פלטפורמות שונות כדי ליצור את ההכפשות".

לצד זאת, לדבריו, חשוב להפריד בין מצב של קמפיין מוסדר במסגרת תעמולת בחירות לבין שימוש בבוטים, פייק ניוז, הקמת עמודי פייסבוק פיקטיביים וכד' שהזדון ברור ועולה מהם. "כאשר מדובר בקמפיין שעוסק בלבו של הוויכוח הפוליטי, יכול להיות שזה כלל לא ייחשב כלשון הרע מלכתחילה. אם לדוגמה מועמד א' אומר על מועמד ב' שהוא כושל, או שהוא לא ראוי – זה מצוי בלב לבה של ההתבטאות הפוליטית ובתי המשפט לא יטילו אחריות. מצד שני חשוב לזכור את חזקת החפות, וזה נכון גם לגבי חברי כנסת מכל הקצוות. זה לא אומר שאסור לנהל ויכוח פוליטי אבל צריך לזכור שיש לאדם זכות לשם טוב ולהגנה על שמו".

לשאלה האם הוא מזהה מגמות ייחודיות למערכת הבחירות הנוכחית עונה עו"ד וינברג כי לשיטתו מאד בולטת ההקצנה של השיח מכל קצוות הקשת הפוליטית: "בכל תחום שאנחנו נוגעים בו כמעט – דתיים נגד חילוניים, טבעונים נגד אוכלי בשר, מתנגדי חיסונים נגד תומכים וכד' – אנחנו רואים הקצנה של השיח. זה קורה בעיקר בגלל הרשתות החברתיות. מצד אחד זה טוב, מצד שני זה מוביל לזה שהקיצוניות גם עולה והקווים נחצים. צריך לזכור שלאנשים יש גם נפש, שאצל חלקם היא יותר רגישה ואצל חלקם פחות, לפעמים כשכותבים על מישהו דברים קשים זה יותר גרוע מלתת לו מכות פיזית".

"כמויות השנאה שמוטחת בין הצדדים השונים היא איומה", הוא אומר לסיום. "בסופו של דבר צריך לזכור שאנחנו צריכים לחיות ביחד ב-10 באפריל. זו תופעה מצערת במובן החברתי. אחת המטרות של המשפט היא לחנך את הציבור ולא רק להרתיע את היחיד והרבים ולכן מצד אחד אנחנו רוצים להגן על הזכות. מאידך, כשמדברים על ציבורים יותר גדולים אפשר להגיד שהפגיעה היא פחות מרה מפגיעה כלפי אדם מסוים, למשל כאשר לועגים למוגבלות של אדם ספציפי, למוצאו וכו'. אנחנו גם לא רוצים שבתי המשפט ידונו יותר מדי בסוגיות חברתיות כי זה לא המקום שלהם".

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:2
קומיט וכל טופס במתנה