חדשות

יו"ר ועדת הבחירות ממשיך את המאבק בתעמולה בלתי מזוהה: בהמשך להחלטה שאסרה על פרסום תעמולת בחירות אנונימית ברשת האינטרנט ובתקשורת, אסר אתמול השופט מלצר גם על משלוח מסרונים אנונימיים לבוחרים: "כל פרסום תעמולתי, בכל מדיום שהוא, הנעשה מטעם גורם מפלגתי, נדרש להיות מזוהה"

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, קיבל אתמול (ג') את עתירתה של סיעת "ישראל ביתנו", ואסר לפרסם או להפיץ מסרונים הנחזים להיות סקרי בחירות שאינם כוללים את שם השולח. ההחלטה מהווה המשך להחלטה שניתנה בסוף פברואר בעתירה שהגיש עו"ד שחר בן-מאיר, בה ביקש להורות לשורת מפלגות המתמודדות בבחירות להימנע מלפרסם באינטרנט, ברשתות החברתיות ובאמצעי תקשורת נוספים כל פרסום שהוא בגדר תעמולת בחירות ללא זיהוי.

בעניין בן-מאיר קבע מלצר כי החלת מגבלות על פרסומי התעמולה ברשת האינטרנט ראוי לה שתיעשה בדרך של קביעת הסדר מקיף בחקיקה ראשית, אך מכיוון שהסדר כזה אין בנמצא בעת הזו יש לקבוע כי חל איסור על המפלגות או על גורם כלשהו הפועל מטעמן בתשלום או על-פי תיאום עמן, לפרסם פרסומים שאינם מזוהים באינטרנט, לרבות ברשתות החברתיות ובמנועי החיפוש השונים.

לדברי מלצר, "כל פרסום אנונימי ברשת האינטרנט על-ידי המפרסמים מקשה על גורמי הביטחון שלנו לפעול כדי להדוף חששות מפני התערבויות זרה בבחירות לכנסת ה-21 ,שעלולות להיעשות באופן אנונימי, וזאת על רקע חשדות ולקחים ממערכות בחירות שהתקיימו במדינות אחרות בשנים האחרונות".על בסיס ההחלטה בעתירתו של בן-מאיר, ניתנה החלטה בעתירה נוספת שהגישה מפלגת חד"ש-תע"ל, בה הורה השופט מלצר לפייסבוק להסיר דף פייסבוק אנונימי המפרסם תעמולת בחירות ללא זיהוי של מפעיליו, ולהודיע למפעילים על הכוונה להורות על חשיפת פרטיהם המצויים אצל פייסבוק.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

העתירה הנוכחית, כאמור, עוסקת בעניין משלוח מסרוני תעמולה לבוחרים. העתירה הוגשה לאחר שבראשית חודש מרץ החלו להישלח לבוחרים מסרונים הכוללים מסר הנחזה להיות סקר בחירות, שלא זוהו ע"י הגורם שהזמין או שלח אותם. במסגרת אותו "סקר", התבקשו הנמענים לענות על השאלה מהי הבחירה המועדפת עליהם מתוך מספר רשימות המתמודדות לכנסת ה-21. רשימת "ישראל ביתנו" לא נכללה באף אחת מהאפשרויות לתשובה. לטענת העותרת, המסרונים מהווים תעמולת בחירות אנונימית אסורה או הפרה של הוראות חוק דרכי תעמולה בדבר עריכת סקרים. כך או כך, העותרת סבורה כי המסרונים מהווים הפרה של חוק דרכי תעמולה, שהרי הם מופצים לאלפי אנשים ומבקשים לקבע אצלם את ההבנה שכביכול המפלגה איננה משתתפת בבחירות או איננה עוברת את אחוז החסימה, ולכן יש להורות על הפסקת הפעילות ועל חשיפת הגורם שעומד מאחוריהם. אגב הדיון בעתירה, נחשף כי הלקוח שעשה שימוש בשירותי אחת המפעילות להפצת הסקר היא מפלגת מרצ, אשר טענה כי הסקר אינו מהווה תעמולת בחירות, ולמרות היעדר חובה חוקית אין מניעה לכלול את ישראל ביתנו בסקרים הבאים.

תעמולת בחירות אנונימית עלולה להוות "הפרעת בחירות אסורה"

השופט מלצר חזר בתמצית על התשתית הנורמטיבית הנוגעת לסוגיה כפי שעשה בהחלטה בעניין בן-מאיר. לדבריו, תעמולת בחירות המפורסמת בתקופת הבחירות חייבת להיות מזוהה, בין אם מדובר בתעמולת בחירות בשלט חוצות, במודעות בעיתונות או ברשת האינטרנט והרשתות החברתיות. הודגש, כי השימוש הגובר באמצעים טכנולוגיים שונים לשם הפצת תעמולת בחירות באופן אנונימי מצדיק נקיטה בפרשנות מרחיבה, בין אם על דרך של השלמת חסר חקיקתי או באמצעות פרשנות תכליתית של הוראות החוק המסדירות פרסום מודעות תעמולה. עוד הדגיש מלצר כי תעמולת בחירות אנונימית מטעם רשימת מועמדים כנגד זולתה, עלולה להוות "הפרעת בחירות אסורה" לפי חוק דרכי תעמולה.

בנוסף, הבחין מלצר בין הנושא של גילוי פרטי משתמש בשירותי תקשורת שלא לצרכי תעמולה (כפי שנעשה בפסק הדין המנחה בעניין רמי מור) ובין הפצת פרסומים שעניינם הוא שכנוע הבוחר, קרי תעמולת בחירות. בעניין זה, הבהיר השופט מלצר את תכליות חובת הזיהוי בתעמולה בתקופת הבחירות, וזאת מכוח האיזון שערך המחוקק בין תכליות השקיפות והגינות הבחירות, שבאות להבטיח את הזכות החוקתית לבחור ולהיבחר, לבין חופש הביטוי הפוליטי האנונימי.

עוד הוסיף השופט כי בניגוד לעניין מור, ככל שעסקינן בדיני תעמולת הבחירות והחשש מהפרעה להן, הרי שיש לסייג את חופש הביטוי הפוליטי האנונימי וזכות הפרטיות במקרים בהם קיימת אפשרות כי גורמים בעלי אינטרס פוליטי חוסים בצל ערכים אלה, כדי להפריע למהלכן התקין של הבחירות, ולהביא בכך להטעיית הציבור. כמו כן, בעניין מור לא הייתה כל מסגרת דיונית לסוגיה ואילו בענייני תעמולת בחירות, ישנה מסגרת מתאימה בחוק.

בנוסף ציין מלצר כי על המפרסמים לדעת כי בתנאי השימוש של פלטפורמות הפרסום המקוון מצויה לרוב הוראה כי על המפרסם לפעול בכפוף לדין החל. בהקשר זה, כל פלטפורמות הפרסום המקוון הבהירו כי יפעילו במידת הצורך מנגנונים של "הודעת התראה והסרה", כך שבגין פרסום המפר את הדין הישראלי, ככל שיש כזה בנמצא, תוכל להינתן לפלטפורמת הפרסום המקוון התראה על הפרסום האמור, ולזו תהיה הרשות להסירו.

אשר לעתירה הנוכחית, ציין מלצר כי אין מחלוקת שניתן לראות בפרסומים מושא העתירה ובשימוש שנעשה בהם משום תעמולת בחירות, וכי חוק דרכי תעמולה חל אף על פרסומי תעמולה המועברים במסרונים. בהתאם להחלטה הקודמת שניתנה בעניין בן מאיר, הבהיר מלצר כי "כל פרסום תעמולתי, בכל מדיום שהוא, הנעשה מטעם גורם מפלגתי, נדרש להיות מזוהה תוך ציון שמו של מזמין המודעה, ושם המפלגה, או רשימת המועמדים אשר מכוחה הוא פועל". זאת, בין אם הפרסום נעשה במודעה מודפסת, בשילוט חוצות, ברשתות החברתיות, בפרסומים באינטרנט ובהודעות שמועברות באמצעות מסרונים.

בהמשך לכך, הבהיר מלצר כי אין כל טעם מבורר להבחין מהותית בין תעמולת בחירות המופצת באמצעות כלי-המדיה שפורטו במפורש בעניין בן-מאיר, לבין תעמולת הבחירות המופצת באמצעות מסרונים ברשת הסלולרית או ברשת מחשבים. נוכח האמור, קבע מלצר כי חל איסור על פרסום מודעות תעמולה אנונימיות מטעם מפלגות, רשימות מועמדים, מתמודדים בבחירות או כל גורם אחר הפועל מטעמן בתשלום, או הקשור עמן, וזאת גם באמצעות מסרונים המועברים ברשתות הסלולריות, כאשר איסור זה חל על כל הגורמים המעורבים בשרשרת הפרסום וההפצה.

גם הודעות שחל עליהן חוק הספאם מחויבות בזיהוי

לצורך יישום החלטה זו, ולנוכח החובה החלה על כלל הגורמים למנוע הפצת מודעות תעמולה שאינן מזוהות, קבע מלצר כי על כל "חוליה בשרשרת" המפיצה את המסרונים לאפשר את חשיפת החוליה "הבאה אחריה", כך שבהתאם לפניה לחברת תקשורת היא תעביר את פרטי החברה המתווכת, אשר בתורה תעביר את פרטי הלקוח.

מעבר לצורך התייחס מלצר גם להוראותיו של חוק הספאם (סעיף 30א לחוק התקשורת), ובכלל זאת להוראה המחריגה מתחולת החוק מסר פוליטי ותעמולת בחירות. מבלי לקבוע מסמרות בעניין, העיר מלצר כי ייתכן שאחת מהסיבות להחרגת תעמולת בחירות מהוראות אלה נעוצה בכך שחלה עליהם גם אסדרה לפי חוק דרכי תעמולה. בהתאם לכך, ולנוכח העובדה שחלק מהאסדרה של תעמולת בחירות, מחייבת שהמסר התעמולתי יהיה מזוהה עם שולחו, ייתכן שהפצת מסרים בלתי מזוהים באמצעות שירותי בזק, אגב טענה שאין הם בגדר תעמולת בחירות, ולכן אינם חייבים בזיהוי לפי דיני התעמולה – תכניס את השולח לגדר הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת, על כל המשמעויות והנפקויות שיש לדבר. עוד הזכיר מלצר בהקשר זה כי גם הודעות שחל עליהן חוק הספאם מחויבות בזיהוי המפרסם, שכן החוק מציין במפורש שחובה על מפרסם לציין בפרסום באופן בולט שאין בו כדי להטעות, גם את "שמו של המפרסם, כתובתו ודרכי יצירת הקשר עמו". לצד זאת, משסוגיה זו לא הובהרה בפניי עד תומה, הותיר אותה מלצר בצריך עיון.

 לסיום, ובהקשר לעתירה הספציפית, קבע מלצר כי הפצת סקר ללא הכללת העותרת, שהיא סיעה בכנסת היוצאת, כאחת החלופות להצבעה, מהווה מסר תעמולתי המשפיע על הבוחרים. משכך, ניתן צו זמני המורה למפלגת מרצ שלא להפיץ הודעות תעמולה באמצעות מסרונים ללא זיהוי ולא להפיץ סקרי בחירות ללא הכללת כל רשימת מועמדים שמקבלת לפחות אחוז אחד מקולות הבוחרים. עוד הורה מלצר להעביר את ההחלטה לעיון מנכ"ל משרד התקשורת, אשר ידאג להפצתה בקרב כלל חברות התקשורת, לצורך יישום ההוראות המהותיות שבהחלטה.