חדשות

הדו"ח השנתי של נציבות תלונות הציבור על שופטים שפורסם היום מראה בין היתר עליה ניכרת בתלונות המוצדקות בגין התנהגות בלתי ראויה של שופטים, הכוללת שימוש בביטויים פוגעניים, הרמת קול שלא לצורך, הפגנת זלזול וחוסר סבלנות, גילויים של חוסר רגישות, והתנהגות פסולה מחוץ לאולם בית המשפט

נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אורי שהם, הגיש היום (ד') את הדו"ח השנתי של הנציבות לשנת 2018 לשרת המשפטים ולנשיאת בית המשפט העליון. מאחר שבחלק הארי של תקופת הדו"ח כיהן בתפקיד השופט (בדימוס) אליעזר ריבלין, מתייחס הדו"ח, ברובו הגדול, לפעילות הנציבות בתקופת כהונתו של הנציב היוצא.

מהדו"ח עולה בין היתר כי בשנת 2018 הוגשו לנציבות 904 תלונות על שופטים ודיינים, וניתנו החלטות ב-949 תלונות. מספר התלונות השנתי (כ-900 תלונות בשנה), הוא יציב בשנים האחרונות. מתוך מספר התלונות שהתקבלו, 597 תלונות נמצאו בגדר סמכות הבירור של הנציב, ומתוכן 94 תלונות נמצאו מוצדקות. מדובר ב-16% של תלונות מוצדקות מתוך סך התלונות שבוררו לגופן, ו-10% מתוך כלל התלונות שניתנה בהן החלטה.

אשר להתפלגות התלונות המוצדקות לפי נושאים, עולה מהדו"ח כי 27% מהן עסקו בליקויים בניהול המשפט (לעומת 39% בדו"ח הקודם); 29% היו על התמשכות הליכים ועל עיכוב במתן החלטות ופסקי דין (לעומת 37% בדו"ח הקודם); 29% היו על התנהגות בלתי ראויה של שופט (לעומת 15% בלבד בדו"ח הקודם); ו-15% עסקו בפגיעה בעיקרי הצדק הטבעי (לעומת 9% בשנת 2017).

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

ציון לשבח על תיקון ליקוי מנהלי בבית המשפט העליון

בפרק אחר דן הדו"ח בליקויים מערכתיים שנתגלו במסגרת בירור תלונה על שופטים פרטניים. בין ליקויים אלו נמנו בין היתר אלו שנמצאו במסגרת "פרשת המסרונים", שבמרכזה עמדה כזכור שופטת בית משפט השלום בת"א רונית פוזננסקי-כץ ועסקו בדיונים המתקיימים בלשכת השופט קודם לכניסת הצדדים לאולם. ליקויים מערכתיים נוספים שנמצאו היו חוסר סמכותו של בית הדין הארצי לעבודה לקיים הליכי גישור או פישור בסכסוך קיבוצי שנדון בפניו, ואישור הסדר "גישור" למרות שבפועל לא התנהל הליך גישור בין הצדדים. בעניין אחרון זה המליצה הנציבות כי ככל שאין נהלים ברורים באשר לניהול הליך גישור פנימי בבית המשפט, יש לקבוע נוהל ברור ומחייב ואין מקום לקיים ישיבות גישור חטופות בכל קרן זווית או באולם מזדמן של שופט זה או אחר.

תלונה נוספת שנמצאה מוצדקת ברמה המערכתית, הוגשה ע"י מתלוננת שהלינה על כך שתיק אפוטרופסות שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה נידון על ידי שלושה מותבים שונים וכתוצאה מכך, ניתנו בו החלטות סותרות וההליכים בו התמשכו יתר על המידה. בנוסף התייחס הנציב במסגרת תלונות מסוימות לתקלות במערכת "נט המשפט", וקבע כי אלו אינן מצויות אמנם באחריות השופטים המטפלים בתיק, אולם ראוי שהנושא ייבדק ויטופל על ידי הגורמים המוסמכים לכך בהנהלת בתי המשפט.

ליקוי מערכתי נוסף, הנוגע לבית המשפט העליון, התגלה במסגרת תלונה שהגיש מתלונן שטען כי טרם נקבע מועד לדיון בעתירה שהגיש וכי כל הניסיונות לקבלת מועד לדיון או הבהרות באשר לנעשה בעתירה – לא צלחו. בירור התלונה העלה כי מזכירות בית המשפט העליון העבירה את התיק ללשכתו של שופט שלאחר מכן פרש מכהונתו, והתיק נותר בלשכתו מאז ועד היום במשך תקופה של למעלה משנה אף שהשופט פרש כאמור. הבירור העלה תקלה שנפלה בכל הנוגע לטיפולו של בית המשפט בתיק, אשר שב וטופל לאחר פניית הנציבות. כחלק מתהליך הפקת הלקחים מהתקלה שאירעה, הובהר כי בכוונת בית המשפט העליון להנחות את מנהלות הלשכה לבצע, אחת לרבעון, בדיקה שמטרתה לוודא כי קיימת תאימות בין רישומי מערכת "ניהול התיקים" ובין התיקים המצויים בלשכה, הלכה למעשה. בנוסף, נבדקת האפשרות לבצע, אחת לתקופה קצובה, סריקה של תיקים המצויים בכל חדרי הבניין באמצעות מכשיר סורק דיגיטלי, וזאת על מנת לאתר אי התאמות בין רישומי מערכת "ניהול התיקים" ובין מיקומם של התיקים בפועל. הנציב קבע כי על תהליך זה ראוי בית המשפט העליון לשבח.

שופט לעו"ד: "אדוני כועס? אולי נביא לו כוס מים?"

חלק נכבד מהדו"ח עסק בתלונות שנמצאו מוצדקות אודות התנהגות שופטים, ובכלל זאת תלונות שעסקו בהתבטאויות לא ראויות כלפי עורכי דין ובעלי דין. בין היתר צוינה תלונתו של בעל דין שטען כי שופטת בבית משפט לענייני משפחה השפילה אותו בשל גמגום ממנו הוא סובל כתוצאה מתאונת דרכים. הנציב קבע כי בנסיבות העניין, אף אם טעתה תחילה השופטת כשביקשה מהקלדן לתעד את גמגומיו של המתלונן, הרי משנוכחה בטעותה היה עליה לגלות רגישות כלפי המתלונן בשל מוגבלותו ולהתנצל בפניו כבר במעמד הדיון, תחת לתת לו את ההרגשה שעדותו אינה אמינה בשל כך. מנגד, נדחתה תלונה בה נטען כי צחוקה של שופטת באולם בעת דיון בתיק תעבורה, בעקבות צחוקם של אחרים, נבע מלעג למבטאו של הנאשם ובשל מוצאו. הנציב קיבל את עמדתה של השופטת כי מדובר היה ב"צחוק מתגלגל" אשר סחף את הנוכחים למשך מספר שניות ספורות. עם זאת העיר הנציב לשופטת, כי טוב הייתה עושה לוּ העירה לבאת כוח המאשימה ולשוטר על הצחוק שאחז בהם ודבק אף בה, ובוודאי שהיה מקום להתנצל על צחוקה שלה ושל האחרים בפני הנאשם ולהבהיר לו כי לא הייתה כוונה להעליבו או לפגוע בו.

בתלונה אחרת נטען כי שופט הטיח בפני עורך דין אמירות כגון "אדוני כועס? אולי נביא לו כוס מים כדי שיירגע?!" ו"תרשום לך את הדברים ותגיד אחר כך! אולי אתה גם רוצה שאני אביא לך דף ועט?!". בעניין זה מצא הנציב לנכון להעיר, כי ראוי שבית המשפט ינקוט במשנה זהירות בהתבטאויותיו, בפרט כלפי באי כוח הצדדים. בתלונה אחרת הלין מתלונן על כך שבמהלך דיון הפציר השופט בתובעים "תגישו, תגישו את התביעה ..", ואמר בחיוך לבא כוח המתלונן "תהיה לך עוד פרנסה זה טוב". הנציב קבע שמדובר באמירות מיותרות שאינן במקומן.

בתלונה נוספת שנמצאה מוצדקת, הלין עורך דין כי השופט פסל שאלות שביקש להציג לעד באומרו, מספר פעמים  כי "השאלה אינה שווה כקליפת השום". לדברי הנציב, בידי שופט לפסול שאלה שאינה רלוונטית ואף להעיר לעורך דין המופיע באולמו, אלא שראוי להקפיד שלא לפגוע בכבודו של עורך הדין, לא כל שכן באולם מלא בקהל. לדעת הנציב, הביטוי "אינו שווה כקליפת השום" אינו שקול לביטוי "לא רלוונטי" ויש בו משום פגיעה מיותרת בעורך דין - במיוחד כך - שעה שהוא נאמר מספר פעמים.

בתלונה אחרת נטען כי בדיון לאישור הסכם ממון בבית המשפט לענייני משפחה פגעה השופטת בעורך הדין שערך את ההסכם, הביעה דעתה כי ההסכם גרוע והתערבה באופן בלתי ראוי בתוכנו. בהחלטת הנציב נקבע, כי השופטת חרגה מן התפקיד שיועד לה בחוק וכי התבטאויותיה חרגו מן הראוי ופגעו בעוה"ד שלא לצורך.

מתלונן אחר הלין על כך שבמהלך דיון שהתקיים בבית המשפט לענייני משפחה, השופטת צרחה עליו ועל באת כוחו באומרה בין היתר: "אני לא משחקת פה בקקי ובפיפי". בתגובתה לתלונה אישרה השופטת את ההתבטאות האמורה והתנצלה עליה. בהחלטת הנציב נקבע, כי תחת שהשופטת תפעל להרגעת הרוחות בין הצדדים, היא הצטרפה לסערת הרגשות באולמה ואף התבטאה באופן בלתי ראוי. במקרה אחר שאירע בבית הדין לתעבורה אמרה שופטת לבעל דין שביקש להסב את תשומת לבה להחלטת בית המשפט בבאר שבע שזיכתה נאשם מעבירה דומה – "באר שבע לא מעניין אותי". כששאל המתלונן האם באר שבע אינה חלק ממדינת ישראל, ענתה השופטת "בשבילי לא". התלונה נמצאה מוצדקת.

מקרה נוסף שאירע בבית המשפט לענייני משפחה, ממחיש לדעת הנציב את פגמיה וחולשותיה של התפיסה "משפחה אחת – שופט אחד", ואת הסכנה ששופט יושפע מהליכים קודמים בבואו להכריע בסכסוך חדש בין אותם צדדים. באותו מקרה התבטאה השופטת כלפי המתלוננת באופן בלתי ראוי, באומרה, בין היתר: "אם היית יודעת מה שהבן שלך אמר עלייך"; "את צריכה למצוא את מקומך בחיים, את צריכה למצוא לעצמך בן זוג ...". הנציב הביע את דעתו, כי מדובר בהתבטאות מיותרת המבטאת חוסר רגישות כלפי המתלוננת, ואין לה רלוונטיות להליכים.

השופט קיבל אישורי מחלה מאחיו

במקרה אחר, הוגשה בקשת בירור לנציבות ע"י נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, השופטת מרים נאור, בעניין התנהלות בלתי נאותה לכאורה של שופט. הבקשה עסקה בחשש להעדפה מצד השופט כלפי עורך דין מסוים, אשר באה לידי ביטוי בסכומי הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין שהוא פוסק לטובתו; מינוי של עורך דין, עימו עבד השופט טרם מינויו, כמגשר בתיקים שהתנהלו בפניו; והמצאתם של מספר אישורי מחלה שקיבל השופט מאחיו, אשר משמש כרופא המשפחה שלו. הנציב קבע בהחלטתו, כי אין די בחומר שבפניו כדי לבסס חשש להעדפת עורך דין מסוים על ידי השופט וכי באשר למינוי מכרו של השופט כמגשר מן הראוי היה להקפיד על ניסוחה של ההחלטה שבה מונה אותו עורך דין לתפקידו, ולתעד בפרוטוקול במדויק כיצד הוחלט על מינויו.

אשר להמצאת אישורי המחלה - נמצאה התלונה מוצדקת. הנציב קבע, כי בנוסף לכשל האישי של השופט, מדובר גם בכשל מערכתי מתמשך שכן היה על השופט להשכיל ולהבין כי יש טעם לפגם בהמצאה שיטתית של אישורי מחלה אותם מנפיק לו אחיו. לדברי הנציב, אין זה אתי ששופט יפנה לקרוב משפחה שלו לשם קבלת שירות שיש לו השלכה ישירה על עבודתו של השופט ועל שכרו, כפי שהוא המקרה לגבי אישורי המחלה.

לגבי העניינים הנוספים שהתעוררו אגב הבירור נקבע, כי מצטיירת תמונה עגומה, בלשון המעטה, של יחסי עבודה בלתי תקינים ששררו בבית המשפט, עובר לתקופה שקדמה להגשת בקשת הבירור, וכי טענות כגון אי מילוי תורנויות בבית המשפט, היעדרויות תכופות ממנו או שינויים של מועדי דיון, כמו גם הנחיות כאלו ואחרות שניתנו בבית המשפט, צריכים היו כולם להיות מוסדרים בזמן אמת בין כתלי בית המשפט, ולא להתגלגל, באיחור ניכר, לפתחה של הנציבות, שאינה מוסמכת ליישב את ההדורים בתוך בית המשפט ולקיים בעצמה פיקוח שוטף על ניהולו.

מלבד האמור, ניתנו מספר החלטות בהן נמצא כי חוסר זהירות, חוסר תשומת לב או חוסר רגישות מצד בית המשפט גרמו לתקלות. בין אלו ניתן לציין פסק דין בו נרשם בטעות מספר תיק שגוי, ומשזה תוקן שונה תאריך מתן פסק הדין למועד מאוחר יותר. בקשתו של המתלונן לתקן את התאריך לתאריך המקורי סורבה. הנציב קבע שמקרה זה נופל בגדר אותם מקרים בהם חוסר זהירות או תשומת לב מצד בית המשפט אחראים לתוצאה שאותה ניתן היה למנוע.

בתלונה אחרת קבע הנציב כי התרשמותו מהחומר שבפניו היא שנפלו פגמים ואי דיוקים  בחלק מהחלטותיה של שופטת. הנציב העיר, כי שומה על בית המשפט להקפיד לבל חלילה ייצא דבר שגגה או תקלה תחת ידו. ראוי גם כמובן להתכונן לדיונים כדבעי, שכן חשיבות רבה היא לא רק לגופם של דברים אלא גם לאמון הציבור במערכת המשפט.

מקרה אחר עסק במתלונן שלקה בהתקף לב כחודש וחצי לפני מועד הדיון שנקבע, ובמועד הדיון עדיין היה שרוי בחופשת מחלה ושהה בארה"ב, בין היתר, לצורך קבלת טיפול רפואי. בית המשפט דחה את בקשתו לדחות את הדיון בעניינו, אותה הגיש כשלושה שבועות טרם הדיון, והשופט, שמצא לקיים את הדיון בהעדר המתלונן, הזדרז ליתן פסקי דין בשתי התביעות התלויות ועומדות תוך שחייב את המתלונן בהוצאות בסך 50 אלף שקל בשני התיקים. בקשה לביטול פסקי הדין שהגיש המתלונן נדחתה והוא חויב בהוצאות נוספות בסך 50 אלף שקל בגין הבקשה. בהחלטת הנציב נקבע, כי אין חולק שהשופט פעל בגדר סמכותו, אולם הרושם שהתקבל במכלול הנסיבות הוא של דווקנות יתר, העדר רגישות, ואי הבאה בחשבון, במתן ההחלטות, את מצבו של המתלונן שהתאושש לא מכבר ממצב רפואי מסכן חיים.

בין התלונות שעסקו בדרך ניהול המשפט, צוינה תלונה שעסקה בדיון במסגרתו התנהג אחד מבעלי הדין באופן חריג, צעק והיכה באגרופיו בשולחן ואיים על התובע ובא כוחו. עם זאת, בפרוטוקול הדיון לא הופיע תיעוד כלשהו להתנהגות זו, כמו גם לעובדה שמאבטחים הוזעקו לאולם בשל כך. לאחר הדיון הגיש ב"כ התובע בקשה לתיקון הפרוטוקול, באופן שתירשם בו התנהגותו של המתלונן באולם, אולם הבקשה נדחתה. הנציב העיר, כי על בית המשפט לשפוט את בעלי הדין באומץ וללא מורא, גם אם הם מתנהגים בבריונות, להתייחס בחומרה המתבקשת לתופעות מסוג זה ולתעד אותן בפרוטוקול, על מנת שזה ישקף את מה שהתרחש באולם.

השופט קיים 8 דיונים בתביעה קטנה

בתלונה אחרת הלינו תובעים בתיק על כך שהרשמת שבה והאריכה לנתבעים את המועד להגשת כתב הגנה מטעמם, כאשר פעם אחר פעם הם לא עמדו במועדים. בירור התלונה העלה, כי כתב ההגנה הוגש בסופו של יום כ 5- חודשים מאז פנו המתלוננים לראשונה בבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. בהחלטתו ציין הנציב כי כשם שבית המשפט צריך להקפיד שבעלי הדין יכבדו את החלטותיו ויעמדו בלוחות זמנים שהוא קובע, מן הראוי שגם הוא יקפיד בעניין זה, שאחרת החלטות שהוא נותן מתבררות כמיותרות, מה שוודאי לא תורם להגברת אמון הציבור בבתי המשפט. במקרה אחר, שאף התלונה בגינו נמצאה מוצדקת, נתן בית המשפט, פעם אחר פעם, אורכות לנתבעת להגיש את כתב הגנתה ואף האריך את המועד מיוזמתו מעבר למועדים שביקשה. הכל, מבלי לבקש ולקבל את עמדת הצד השני לבקשות, וכך כתב ההגנה הוגש שמונה חודשים לאחר הגשת כתב התביעה.

קטגוריה נוספת של תלונות עוסקת בהתמשכות הליכים ועיכוב במתן פסקי דין והחלטות. בין אלו נמצאו מוצדקות תלונה על עיכוב של כשלוש שנים במתן פסק דין בבית המשפט המחוזי, תלונה על עיכוב בן 7 חודשים במתן החלטה בשאלת הסמכות העניינית בבית הדין הארצי לעבודה ותלונה על עיכוב החלטה בבקשה לתיקון פרוטוקול, שניתנה (בפתקית) רק כתשעה חודשים לאחר הגשת הבקשה. תלונה נוספת שנמצאה מוצדקת הוגשה ע"י ניצול שואה בת 76, שהלינה על התמשכות ההליכים בעניינה. הבירור העלה, כי כתיבת פסק הדין בבית הדין הארצי לעבודה התמשכה יתר על המידה על ידי אחד מחברי ההרכב, שכבר צבר לפתחו עיכובים רבים בנתינתם של פסקי דין בערכאות שונות, וכי לולא היה מצוי אותו חבר הרכב בהליכי פרישה מן השיפוט, ראוי היה לנקוט בעניינו הליכים משמעתיים.

בתלונה אחרת הלין תובע על התמשכות ההליכים בתביעה קטנה, אשר התקיימו בה שמונה דיונים בהפרשים של חודשיים - שלושה בין אחד למשנהו. בהחלטתו קבע הנציב כי התוצאה לפיה תביעה קטנה באה אל סיומה רק כעבור 8 דיונים איננה רצויה והיא שמה לאל את תכליתם של בתי המשפט לתביעות קטנות – להביא לסיומם המהיר של סכסוכים אזרחיים שאינם מורכבים במיוחד. עם זאת, לא מצא הנציב שנפל פגם אתי בהתנהלותו של השופט המצדיק את קבלת התלונה ולכן היא נדחתה בכפוף להערה בדבר מספר הדיונים שהתקיימו.

תלונה אחרת, על מערכת בתי הדין הרבניים, העלתה כי רב עיר, המשמש גם כחבר במועצת הרבנות הראשית, שלח מכתב לדייני בית הדין הרבני הגדול, הביע את דעתו על תיק המתנהל בפניהם וביקשם לדחות את בקשת המתלונן אשר נידונה על ידם. בעקבות פניית הנציבות לקבלת תגובה לתלונה, החליטו שלושת דייני בית הדין הרבני הגדול להורות למזכירות להוציא את המכתב האמור מתיק בית הדין. הנציב קבע בהחלטתו, כי מובן שחל איסור על כל ניסיון של התערבות בעניינים הנדונים בבתי הדין הרבניים על ידי מי שאינו בעל דין או מי שלא הוסמך לכך בחוק, יהא תפקידו, מעמדו או תוארו אשר יהא, תהא מטרתו מוצדקת ונעלה בעיניו ככל אשר תהא, יהיו נסיבות העניין אשר יהיו. לפיכך קבע הנציב, כי על הגורמים הרלוונטיים בבתי הדין הרבניים לרענן את ההנחיות בעניין זה, והמליץ שהרבנים הראשיים לישראל, המשמשים בנפרד כנשיא בית הדין הרבני הגדול וכנשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל, בהתאמה, יפעלו אף הם להטמעת האמור ויעקבו אחר הפנמתם המוחלטת של הנחיות אלו. בהמשך התברר כי מנהל בתי הדין הרבניים פעל לתיקון המעוות.

בתלונה נוספת קבע אב בית הדין הרבני האזורי כי סידור גט ייערך רק לאחר אישור הסכם הגירושין, וכך במשך כשבע שנים לא יכלו בני הזוג להתגרש זה מזו. הנציב מצא את התלונה מוצדקת, וקבע כי נגרם שיהוי ממושך ביותר במתן פסק דין על ידי בית הדין הרבני האזורי. בתלונה אחרת קבע הנציב, כי בית הדין לא הטיל את מרותו על הנוכחים באולם, אשר הרשו לעצמם לגחך על התראות בית הדין, "נגרר" אחר התנהלות בעלי הדין והעדים וכך התקיים "דיון" בו לא ניתנה האפשרות לעדים להשמיע את עדותם. נקבע בהחלטה, כי גם אם סבור בית הדין כי מדובר בעדים שאינם דוברי אמת, אין למנוע את חקירתם בבית הדין.

בדו"ח נכתב כי הנתונים מלמדים על ירידה מסוימת בשיעור התלונות המוצדקות בגין התמשכות ההליכים ועיכובים במתן פסקי דין. לעומת זאת, חלה עליה ניכרת בנושא התלונות המוצדקות, בגין התנהגות בלתי ראויה של שופט, לאחר ירידה בשנת 2017. כמו כן, קיימת עליה מסויימת בשיעור התלונות המוצדקות בנושא הפגיעה בעיקרי הצדק הטבעי. צוין, כי התלונות המתייחסות להתנהגות לא ראויה של שופט נוגעות לשימוש בביטויים פוגעניים, הרמת קול שלא לצורך, הפגנת זלזול וחוסר סבלנות, גילויים של חוסר רגישות, והתנהגות פסולה מחוץ לאולם בית המשפט. התלונות המתייחסות לליקויים בניהול המשפט עניינן בדחייה שלא לצורך של מועדי דיון, סירוב לדחות דיון במקרים שבהם היה ראוי ומוצדק לדחות, התחלת דיון באיחור, אי קיום דיונים במעמד הצדדים כנדרש בחוק, וליקויים ברישום פרוטוקול. הנציב אורי שהם הודה לנציב היוצא על פועלו והישגיו בחמש השנים האחרונות, בהן כיהן כנציב תלונות הציבור על שופטים, ולכל עובדי הנציבות העושים את מלאכתם החשובה באמונה, במסירות ובמקצועיות רבה.