חדשות

בית המשפט העליון פסל את השופטת לשעבר הילה גרסטל מלשמש כבוררת בסכסוך עסקי, לאחר שזו התייעצה עם בא כוחם של חלק מהצדדים לסכסוך בעניין פרטי שלה שנגע למועמדותה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. ברוב דעות תמכו השופטים בפרשנות לפיה התייעצות כאמור מהווה הן עילה לפסלות שופט והן לפסלות בורר לפי חוק הבוררות

בית המשפט העליון קיבל בקשת רשות ערעור על פסק דין במסגרתו נדחו בקשות להעברתה של נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז (בדימ') הילה גרסטל, אשר שימשה כבוררת בסכסוך עסקי, מתפקידה. זאת, לאחר שהתייעצה עם בא כוחם של אחד הצדדים לסכסוך בענין אישי שלה. השופט דוד מינץ: "קיום התייעצות כאמור בין בורר לבין עורך-דין מייצג צד בבוררות לפני אותו בורר, מהווה עילת פסלות וכן עילה להעברת הבורר מתפקידו".

הצדדים לבקשה היו בעלי מניות ומנהלים בחברה בשם "דוראד אנרגיה", העוסקת בייצור חשמל. בשלב מסוים פרץ בין הצדדים סכסוך עסקי, שהועבר בהסכמה לבוררות. הבוררת שמונתה בתיק הייתה נשיאת בית המשפט המחוזי מרכז (בדימ') הילה גרסטל. עוד קודם למינויה, היה ידוע לצדדים כי לגרסטל היכרות ארוכת שנים עם חלק מבאי-כוח הצדדים. כמו כן, קודם למינויה לבוררת, מונתה גרסטל כבודקת על ידי דירקטוריון דוראד על מנת לברר את הטענות שהועלו על ידי הצדדים השונים במסגרת ההליכים שהוגשו לבית המשפט, ואף קיימה מספר פגישות מקדימות עם נציגי דוראד בנדון. על אף האמור, הסכימו הצדדים למנותה לבוררת בסכסוך ושלא להעלות טענת פסלות כלפיה בשל כך.

ברקע להליך הבוררות, התפרסמו בתקשורת ידיעות בקשר להליך המינוי לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, אליו הייתה מועמדת גם גרסטל. בהמשך לכך, שלחה גרסטל לצדדים זימון לישיבה דחופה, בה מסרה להם שלאחר הפרסומים בתקשורת התייעצה עם אחד מבאי-כוחם של חלק מהמבקשים, עו"ד אייל רוזובסקי. בהמשך זימנה גרסטל את הצדדים לישיבה נוספת, בה טענו באי-כוח המבקשים כי עליה לפסול עצמה מלהמשיך לדון בבוררות. מנגד, באי-כוח המשיבים סברו כי ההתייעצות שקיימה עם עו"ד רוזובסקי אינה מצדיקה את סיום תפקידה, וככל שנוצרה מניעות כלשהי הרי שזו צריכה להיפתר על ידי התפטרותו של עו"ד רוזובסקי מהייצוג. לאחר שטענו בעל-פה, הגישו המבקשים בקשות בכתב לסיום תפקידה של גרסטל כבוררת, אך היא דחתה אותן בהחלטה מנומקת.

המבקשים לא השלימו עם החלטה זו והגישו בקשות לבית המשפט המחוזי להעברתה של גרסטל מתפקידה מכוח סעיף 11 לחוק הבוררות. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשות ולכן הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

השופטים מינץ וסולברג קיבלו את הערעור, בניגוד לדעתו החולקת של השופט ג'ורג' קרא. לדברי השופט מינץ, תמהיל השאלות המתעוררות בבקשה והצטברותן יחד יוצרים עניין עקרוני שיש להידרש לו במסגרת מתן רשות ערעור, למרות שרשות ערעור על החלטות ופסקי דין של בית המשפט בענייני בוררות ניתנת במקרים חריגים ומצומצמים בלבד.

לגופו של עניין, בחן השופט מינץ את השאלה הראשונה המתעוררת - האם ככלל, פנייה מעין זו שעשתה גרסטל לאחד מבאי כוח הצדדים מהווה עילת פסלות, לוּ דובר בפנייה על ידי שופט בהליך המתנהל בבית המשפט. בעניין זה סבר מינץ כי אין הרבה מקום לספק שעל פי דבריה של גרסטל עצמה היא התייעצה עם בא-כוח אחד מהצדדים שהתדיינו לפניה, וכי לוּ מילאה באותה שעה תפקיד שיפוטי היה עליה לפסול עצמה מלהמשיך לדון בעניין. משכך, אין צורך לבחון האם קיים חשש ממשי למשוא פנים או את מידת הקרבה בינה לבין עורך הדין שכן אף ללא קרבה קודמת כלל, קבלת ייעוץ משפטי מאחד מעורכי הדין של הצדדים להתדיינות המתקיימת לפני השופט באותו פרק זמן, פסולה ומהווה עילת פסלות עצמאית לפי הדין.

אשר לשאלה האם מהווה הדבר עילה לפסלות בורר בהליך בוררות, קבע השופט מינץ כי חרף ההבדלים הקיימים בין שופט לבין בורר, וחרף העובדה שכללי האתיקה לשופטים אינם חלים על בורר במלוא עוצמתם, כללי ההתנהגות וההתנהלות הדיונית החלים על בורר כאשר הוא ממלא את תפקידו המעין-שיפוטי, ובכלל זה הכללים העוסקים בפסלותו, זהים לכללים החלים על שופט. עוד בחן השופט האם הצדדים לבוררות יכולים להתנות מראש על כללי האתיקה ולהסכים לכך שלא תעלה טענת פסלות, חרף קיומה. לשיטתו, למרות שברגיל, בהעדר גילוי מטעם הבורר על אודות קשרים שיש לו עם מי מבעלי הדין, קשרים אלו היו פוסלים אותו מלשבת בדין בבוררות, הסכמת הצדדים מראש מכשירה את כהונתו.

בהמשך, נדרש השופט מינץ לשאלה האם במקרה קונקרטי זה הייתה הסכמה על פיה פניית גרסטל כאמור לא תהווה עילת פסילה. לדעת מינץ, אם אכן הסכמת הצדדים להתעלם מקשריה של גרסטל עם באי-כוחם כללה גם קבלת ייעוץ משפטי לאחר תחילת הליך הבוררות, ואם אכן גרסטל סברה כי היא לא חרגה מההסכמה, נשאלת השאלה מדוע היא ראתה ולו בחלוף יממה לגלות לצדדים על דבר קיומם של השיחות. מאידך, נקבע, אם אכן תוכן השיחות חרג ממנהג המעורבים כמקודם, גילוין אינו מרפא את הפגם בעצם קיומן. לפיכך, הגיע השופט למסקנה כי הייעוץ שביקשה גרסטל לקבל מעוה"ד חרג באופן ברור מהסכמת הצדדים.

לבסוף, קבע מינץ כי המבקשים אינם מנועים מלהעלות את טענת הפסלות בשל כך שהפנייה של גרסטל הייתה אל בא כוח כמה מהם, שכן זכותם של כל בעלי הדין שההליך יתנהל כשורה ללא חריגות – לא לכיוונו ולא לכיוון יריבו.

לסיכום, קבע השופט מינץ כי קיום התייעצות משפטית, אפילו ממוקדת וקצרה בין בורר לבין עורך-דין מייצג צד בבוררות, מהווה עילת פסלות וכן עילה להעברת הבורר מתפקידו מכוח סעיף 11 לחוק הבוררות. לדבריו, צדדים לבוררות יכולים להסכים שהיכרות, אפילו קרובה, בינם או בין עורך דינם לבין בורר לא תהווה עילת פסלות, אך במקרה זה אפילו אם הייתה הסכמה כאמור, ההתייעצות שקיימה גרסטל עם עורך הדין חרגה מאותה הסכמה.

השופט סולברג הסכים למסקנה האמורה וקבע כי "מדובר בתקלה. לא פחות, אך גם לא יותר. אין מקום להטיל דופי בבוררת, וביכולתה לדון בהליך הבוררות כיד אומנותה הטובה, בשום שכל ובהגינות. העילות הפרטניות שנקבעו לפסלות שופט, נועדו לקבוע גדרים, למנוע מכשלה".

השופט קרא, מנגד, סבר בדעת מיעוט כי היה מקום לדחות את הערעור. לדבריו, בהינתן אופייה המיוחד של מערכת היחסים בין גרסטל לבין באי כוח הצדדים ובמיוחד עם עו"ד רוזובסקי, וחרף התקלה שנפלה בעצם קיום שיחות הטלפון בצוק עיתים אליו נקלעה, הרי שבצדק לא ראה בית המשפט המחוזי בשיחות אלה גורם שיש בו כדי ליצור את אותה "מסה קריטית" שתצדיק את הטיית הכף לכדי תוצאה דרסטית של העברתה מתפקידה. זאת, במיוחד כאשר אין חולק על כך כי השיחות התנהלו בענייניה האישיים של גרסטל ולא נגעו לענייני הבוררות כלל.

רע"א 8164/18