נציב תלונות הציבור על שופטים החדש, השופט (בדימוס) אורי שהם, פרסם שתי תמציות של החלטות בהן העיר לשופטים כי באותם מקרים צריך היה להתחשב יותר בבקשות של עורכי דין. אחת ההחלטות נגעה לסירוב לבקשת עו"ד נוצריה לדחות קדם משפט שנקבע לאחד מימי חג המולד
נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט (בדימוס) אורי שהם, פרסם שתי תמציות של החלטות בהן העיר לשופטים כי באותם מקרים צריך היה להתחשב יותר בבקשות של עורכי דין. החלטה אחת עוסקת בתלונה שהגישה עורכת דין נוצריה, שביקשה מבית הדין לעבודה לדחות מועד קדם-משפט שנקבע לאחד מימי חג המולד, אותו היא חוגגת, ובקשתה נדחתה.
בהחלטתו קבע הנציב שהם, כי למרות שמועד הדיון תואם עוד בחודש מאי 2018 והבקשה לדחותו הוגשה כשבועיים לפני החג, הרי שמדובר בקדם-משפט ולא בדיון הוכחות. בשים לב לכך שמדובר בחג המולד, אחד החגים המרכזיים בנצרות, ניתן וראוי היה לדחות את הדיון למועד אחר, גם אם התאריכים המוצעים לא התאימו ליומנו של בית הדין. בנסיבות העניין, סיכם הנציב, היה מצופה מבית הדין לגלות גמישות רבה יותר ולאפשר למתלוננת לחוג את החג החשוב, כפי אמונתה. בהערות הנציב מוצה הבירור.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
ההחלטה השנייה שנתן הנציב נוגעת לתלונה שהגיש עו"ד שייצג נאשמת בבית המשפט לתעבורה, ולאחר הדיון בעניינה נאלץ להמתין כשעה וחצי נוספות עד שנשמע תיקו האישי, וזאת למרות ששני התיקים נקבעו לשמיעה באופן עוקב ולמרות שעורך הדין ביקש מהשופטת לדון בעניינו.
בהחלטתו קבע הנציב, כי אכן עומס רב רובץ על שכמו של בית המשפט לתעבורה, "השמיכה קצרה" ובית המשפט נאלץ לתמרן בין תיקים רבים הקבועים בפניו, עד לעייפה. עם זאת, גם בהינתן העומס הרב, מצופה מהשופט לנהוג בשום-שכל ולא לתת, ולוּ באופן סובייקטיבי, תחושה של חוסר התחשבות וזלזול בזמנם של מי מבין בעלי הדין או באי כוחם. בתגובת השופטת לא הוכחשה טענת המתלונן, לפיה בית המשפט דן, בין היתר, גם בתיקים ששמיעתם נועדה לשעה מאוחרת יותר, לשעת הדיון שנקבעה בתיק האישי. בנסיבות אלה, ניתן להבין לליבו של המתלונן, כמו גם את תחושת התסכול שפקדה אותו, כאשר תיק בו הופיע כמייצג הסתיים, והוא נאלץ להמתין למעלה משעה וחצי נוספות, עד שהחל הדיון בתיק האישי.
הנציב ציין כי בהיעדר תשתית ראייתית אובייקטיבית אין תימוכין לטענה שהשופטת נהגה במתלונן שלא כדין, עת הוא חזר ופנה אליה בבקשה להישמע מוקדם יותר. ואולם, יש להניח, כי גילוי יתר סבלנות ואורך רוח, מצדו של המתלונן אך גם מצידה של השופטת, היה מאיין את תחושותיו הלא נוחות של המתלונן, ואפשר שהיה מייתר, בסופו של יום, את התלונה.
עוד העלה הנציב בהחלטתו תמיהה אם היה צורך, בנסיבות העניין, לפנות אל המתלונן "באופן אסרטיבי", כלשונה של השופטת, על מנת לבקשו לשבת ושלא להפריע למהלך הדיונים האחרים. גם במקרה זה הבירור מוצה בהערות הנציב.
