שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > הארצי: ניצול שואה המקבל גמלה ממשרד האוצר – אינו זכאי להבטחת הכנסה

חדשות

הארצי: ניצול שואה המקבל גמלה ממשרד האוצר – אינו זכאי להבטחת הכנסה, צילום: getty images Israel
הארצי: ניצול שואה המקבל גמלה ממשרד האוצר – אינו זכאי להבטחת הכנסה
29/01/2019, עו"ד לילך דניאל

בית הדין הארצי לעבודה קיבל את ערעור המוסד לביטוח לאומי, וקבע כי גמלה חודשית שמקבל ניצול שואה ממשרד האוצר מכוח חוק ההטבות לניצולי שואה, תחושב בגדר הזכאות להבטחת הכנסה. כפועל יוצא, מקום בו הכנסתו של הניצול ובת זוגו עולים על ההכנסה הקובעת לעניין הזכאות – לא יהיו זכאים להבטחת הכנסה

המשיב הוא ניצול שואה הזכאי לקצבת זקנה ובת זוגו, המשיבה, זכאית אף היא לקצבת זקנה. כן זכאים המשיבים, במשותף, לגמלת הבטחת הכנסה. ביולי 2014 הוכר המשיב כנכה בשיעור של 25%. בנוסף, בעקבות יישומה של התכנית הלאומית לסיוע לניצולי שואה ותיקון חוק ההטבות לניצולי שואה במסגרתהּ, זכאי המשיב החל ממועד זה לגמלה חודשית ממשרד האוצר ו"תגמול מוגדל לפי הכנסה" בהתאם לחוק נכי רדיפות הנאצים.

משנודע למוסד לביטוח לאומי על הגמלה שמקבל המשיב הוחלט לשלול את זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה, שכן אם הגמלה נלקחת בחשבון הרי שהכנסות המשיבים עולות על ה"סכום הקובע" לעניין הזכאות להבטחת הכנסה. נוכח האמור, הגישו המשיבים תביעה לבית הדין האזורי לעבודה.

בדעת רוב קיבל בית הדין את תביעתם של המשיבים, והורה למוסד לערוך חישוב מחודש בגין זכאותם להבטחת הכנסה, מבלי שהגמלה האמורה שמקבל המשיב ממשרד האוצר תילקח בחשבון. דעת הרוב בבית הדין ייחסה משקל לעקרון השוויון ולאיסור על אפליה, וקבעה כי ההבחנה בין הקצבאות השונות להן זכאים ניצולי שואה אך ורק בשל מקורן – גמלה מאוצר המדינה או גמלה לפי הסכם משנת 1992 עם גרמניה אינה בבחינת הבחנה מוצדקת אלא אפליה פסולה בין ניצולי השואה. אפליה זו, נפסק, אינה עומדת בדרישות פסקת ההגבלה ולכן בהיעדר הצדקה או הנמקה ברורה להבחנה זו, התוצאה המתבקשת היא הסרת האפליה בדרך של קביעה פוזיטיבית לפיה אין לראות בגמלה כ"הכנסה" לצורך חוק הבטחת הכנסה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

על כך הגיש הביטוח הלאומי ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. הנשיאה ורדה וירט-ליבנה, סגן הנשיאה אילן איטח והשופט מיכאל שפיצר קיבלו את הערעור והזכירו כי תכליתו של חוק הבטחת הכנסה היא להעניק את הגמלה למי שאין לו הכנסה והוא אינו יכול להפיק הכנסה מטעמים שאינם תלויים בו. בעניין זה, קיבלו השופטים את טענת המל"ל לפיה הגמלה המשולמת למשיב מכוח חוק ההטבות היא "הכנסה" לפי הגדרת פקודת מס הכנסה שאליה מפנה חוק הבטחת הכנסה. על פי הגדרה זו, "הכנסה" היא, בין היתר "קצבה, מלוג או אנונה".

לא זו אף זו, תקנות הבטחת הכנסה מונות רשימה סגורה של תשלומים אשר לא ייחשבו כהכנסה לעניין בחינת הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה. בכלל זאת הוכרו קצבאות מסוימות המשולמות לניצולי שואה כמוחרגות מהכללתן כ"הכנסה" לעניין חוק הבטחת הכנסה, וכך גם חוק ההטבות עצמו מחריג את הקצבה מכוח ההסכם עם גרמניה מסיווגה כ"הכנסה". מכאן, הסיקה הנשיאה ליבנה כי מקום בו חפץ המחוקק להוציא קצבאות ותשלומים מסוימים מהגדרתם כ"הכנסה" לצורך חקיקה סוציאלית זו או אחרת, הוא עשה זאת במפורש.

נוסף על כך, גם ההיסטוריה החקיקתית של חוק ההטבות, המסייעת בהתחקות אחר תכלית החוק, מצביעה לדעת הנשיאה ברורות על המטרה להסדיר את מנגנון הגמלה המשולמת לניצול השואה שהוכר כזכאי מכוח חוק ההטבות, כמנגנון חליפי למנגנון המוסדר בחוק הבטחת הכנסה. מלבד זאת, קיבלו השופטים את נימוקיו של המל"ל ואת עמדת היועמ"ש שהוגשה בתיק, לפיה תכלית המנגנונים השונים היא להשלים הכנסה הנופלת מן הרמה הדרושה לקיום. מכאן, שאין מקום להכיר בזכאותו של המשיב לתגמולים מכוח שני ההסדרים החוקיים גם יחד, שכן בכך תתקבל תוצאה של כפל תגמול, אשר אינה רצויה וודאי אינה מתיישבת עם מטרת המחוקק.

אשר לטענה כי ההבחנה שבין הקצבאות השונות לפי מקורותיהן היא הבחנה אסורה שתוצאתה אפליה אסורה, קבעו השופטים כי מדובר בהבחנה מותרת. זאת, מאחר שמדובר בקצבאות בעלות מאפיינים שונים ועם כל הקושי הכרוך ביצירת הבחנה בין קבוצות שונות של ניצולי שואה, הרי שמדובר בהבחנה שאינה זרה לבית הדין והיא נידונה בפסיקותיו ובפסיקותיו של בית המשפט העליון.

אשר לזכאות המשיבים להטבות הנלוות מכוח חוק הבטחת הכנסה, התקבלה טענת המוסד לפיה גם לעניין ההטבות הנלוות ששולמו לזכאים מכוח חוק הבטחת הכנסה – ניתן מענה במסגרת התכנית הלאומית וחוק ההטבות. בעניין זה הודגש כי זכאות המשיבים להטבות הנלוות מכוח חוק ההטבות אינה פחותה מזכאותם מכוח חוק הבטחת הכנסה, ולכן גם לפי ההסדר מכוח חוק ההטבות הם זכאים להטבות דוגמת פטור מלא ברכישת תרופות מרשם שבסל הבריאות, החזרים בגין קבלת טיפול רפואי במחלות המוכרות או בגין רכישת משקפיים או מכשירי שמיעה וכיוב', מענק הבראה שנתי, וכו'. אשר על כן, ההסדר החדש מיטיב עם המשיב ואינו מקפח את זכויותיו.

לאור האמור, נקבע כי דין הערעור להתקבל כך שפסק דינו של בית הדין האזורי יבוטל. המל"ל יוצג בהליך ע"י עו"ד שרית דמרי דבו ועו"ד כפיר אמון. היועמ"ש יוצג ע"י עו"ד ליטל בן דוד סדובסקי.

 

עב"ל 10045-11-17

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:125
קומיט וכל טופס במתנה