אישה שהשתתפה במבצע של חברת שטראוס לאיתור טעמים חדשים לחטיף "תפוצ'יפס" תבעה פיצוי של 150 אלף שקל לאחר שלטענתה נפסלה מהתחרות שלא כדין. בית המשפט דחה את תביעתה וקבע כי הצבעתה לעצמה למעלה מ-15 אלף פעמים מאותו מחשב נוגד את תקנון התחרות וכי ממילא הטעם שהציעה – "בטטה צ'ילי", לא היה זוכה מאחר שלא הייתה אפשרות לייצרו
בתחילת שנת 2015 ערכה חברת "שטראוס" מבצע פרסום נושא פרסים בשם "תפוצ'יפס אקזיט" במסגרתו נתבקשו המשתתפים להציע טעמים חדשים לחטיף המוכר. שלושת לפי המבצע, המשתתפים שהטעמים שהציעו ייבחרו ויושקו כטעמים חדשים במהדורה מוגבלת, היו אמורים להיות זכאים לקבלת פרסים כספיים בסכומים נכבדים בין 250,000 שקלים ל-10,000 שקלים. המבצע נערך בשני שלבים: בשלב הראשון, מציעים המשתתפים טעמים חדשים ונערכת הצבעה על ידי הקהל. בשלב השני, עורך המבצע בוחר 3 טעמים שיעלו לשלב הגמר ויושקו במהדורה מוגבלת. בשלב זה מצביע הקהל לאחד משלושת הטעמים שעלו לגמר, וכך מוכרז הזוכה.
התובעת השתתפה במבצע לאחר שהציעה טעם חדש לחטיף בשם "בטטה צ'ילי". במסגרת השלב הראשון, הטעם שהציעה התובעת דורג באותה עת במקום השלישי, אך עורכי המבצע החליטו לפסול את השתתפותה וכן את השתתפותם של נוספים. בעקבות האמור, הגישה התובעת תביעה נגד "שטראוס", בטענה כי פסילתה הייתה שלא כדין. בהתאם, דרשה התובעת פיצוי כספי בסך של 150,000 שקל.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
לטענת התובעת, החל מעת הרשמתה למבצע היא הקדישה מזמנה וממרצה, השקיעה משאבים רבים, וביקשה מחבריה ומקרובי משפחתה הקרובים והרחוקים, להירתם לעזרתה. לדבריה, היא ערכה רשימות של מספרי טלפון של חברים ומכרים שהסכימו שהיא תצביע בשמם והכניסה לאתר המבצע את מספרי הקוד שלהם כהצבעה עבור הטעם שהיא הציעה. ימים ספורים לפני ההכרזה על שלושת המשתתפים אשר יעלו לשלב הגמר, צברה התובעת לטענתה ניקוד גבוה אשר מיקם אותה במקום השלישי בפער גדול מהמקום הרביעי, אך בעודה ממתינה לשיחה הטלפונית המיוחלת ממארגני המבצע בדבר עלייתה לגמר, נוכחה לראות כי המשתתפים אשר ניצבו במקומות הראשונים נמחקו מהרשימה, ובמקומם ניצבו משתתפים אחרים.
לטענת התובעת, נציג מטעם שטראוס מסר לה טלפונית כי שמה נמחק מהרשימה עקב "היעדר התאמה" בין מספרי הטלפון שהוקלדו במערכת לבין מספרי הקודים אותם מקבלים בעת רכישת החטיפים, אשר מעניקים בונוס בהצבעה. עוד נטען, כי בשיחות נוספות שנערכו עם התובעת נמסרו לה נימוקים אחרים לפסילתה, ובכלל זאת נאמר לה כי הייתה "פריצה" למערכת המחשב של החברה המספקת לשטראוס את שירותי מערך ההצבעה, דבר שהוביל לפסילת המקומות הראשונים. בנוסף טענה התובעת כי אין בידי שטראוס ממצא כלשהו אשר מצביע על חשד להפרת כללי התקנון באופן המטיל דופי בכשרות ההצבעות שהיא צברה. לעמדתה, גם אם שטראוס מבקשת להתבסס על כך שהיא הצביעה באופן רציף כ- 8 הצבעות בדקה, עדיין אין בכך להביא לפסילתה, שכן היא ביצעה את ההצבעה בעצמה ובסיוע של אחותה ולא באמצעים אוטומטיים, האסורים לפי התקנון. לפיכך טענה התובעת כי שטראוס ביצעה התערבות בלתי הוגנת והטיה מכוונת של תוצאות התחרות ועליה לפצותה.
שטראוס מנגד, טענה כי תקנון המבצע אוסר על הצבעה רובוטית או אוטומטית וכל שיטת הצבעה דומה לכך, ומוסיפה כי בהתאם לתקנון רשאים עורכי המבצע לבטל השתתפות במבצע ובכלל זאת להסיר מבסיס הנתונים שמות ונתונים שנרשמו בצורה לא חוקית וכן למנוע השתתפות במבצע של משתתפים שנחשדים ככאלה. לדברי שטראוס, במהלך המבצע זוהו מספר טעמים שקיבלו הצבעות חריגות ועלה חשד כי מערכת המבצע נפרצה וכי יתכן וישנם משתתפים המשתמשים באמצעי הצבעה הנוגדים את התקנון. עוד ציינה כי לפי דיווח שהתקבל מחברת אבטחת המידע, חלק מהטעמים שהובילו באותה עת בתחרות זכו בהצבעות באמצעים לא חוקיים ובכלל זאת עלה כי חלק מהטעמים, ובכלל זאת הטעם שהציעה התובעת, זכו להצבעות רבות מאותה כתובת IP בהפרשים קצרים של שניות בודדות. נוכח זאת, הוחלט לפסול את השתתפותם של מספר טעמים, ובכלל זאת של הטעם שהציעה התובעת. שטראוס הוסיפה וטענה כי העלייה לשלב הגמר אינה בהכרח תולדה של כמות ההצבעות, אלא קיים לעורך המבצע שיקול הדעת בבחירת הטעמים העולים לגמר, ובכלל זאת בהתאם לבדיקת היתכנות ייצור של הטעם המוצע. לפי הנטען, בדיקת היתכנות העלתה כי אין לחברה את היכולת הטכנולוגית לייצר חטיף תפוצ'יפס עשוי בטטה, כך שממילא הטעם שהציעה התובעת לא יכול היה לעלות לשלב הגמר.
סגן הנשיא גיל דניאל דחה את התביעה וחייב את התובעת בהוצאות בסך 6,000 שקל. תחילה ציין השופט כי סעיף 4 לתקנון המבצע קובע כי "במשך תקופת ההרשמה לתחרות, כל אדם יוכל להצביע פעם אחת ביום לטעם המועדף עליו מבין הטעמים שפורסמו באתר המבצע". לדברי השופט, אחת ממטרות המבצע הינה לזהות את הטעם לו יש ביקוש אמיתי בקרב קהל הצרכנים, ולפיכך הצבעות רבות של אותו משתתף עבור הטעם שהוא עצמו הציע, עלולות לפגוע בזיהוי הטעם הרצוי והמועדף על הקהל. מטרה נוספת של המבצע היא בהרחבת קהל המצביעים, כחלק ממטרות הפרסום של המבצע וכן להגדלת היקף המכירות.
מכך עולה, לדעת השופט, כי הצבעה על ידי משתתף אחד, בשמם ובמקומם של מצביעים רבים אחרים, אינה עולה בקנה אחד עם חלקים משמעותיים ממטרות המבצע. כפועל יוצא, שיטת ההצבעה של התובעת, אשר למעשה נתנה בידיה הרבה יותר מקול אחד, אינה עולה בקנה אחד עם הוראות התקנון. השופט אף הבהיר כי ההוראה בתקנון הקובעת כי כל אדם יוכל להצביע רק פעם אחת חלה גם על המשתתפים ולכן גם אם התובעת עשתה שימוש במספרי טלפון של אנשים אחרים, עדיין מדובר בהצבעות אשר נערכו בפועל על ידה, דבר המנוגד להוראות התקנון. עוד צוין כי טענת התובעת כי קיבלה אישור מחבריה ומקרוביה לעשות שימוש במספרי הטלפון שלהם ולהצביע בשמם אינה נכונה לגבי כלל מספרי הטלפון שבהם עשתה שימוש, ומכל מקום ספק רב האם הצבעה בשמם של אחרים, היא מותרת כאשר מדובר במשתתף אשר מצביע למעשה, בשם של אחר, למען עצמו.
בכל הנוגע לטענת התובעת כי היא לא פעלה בשיטות הצבעה רובוטיות או אוטומטיות, כאסור בתקנון, קבע השופט כי אין מקום או צורך לקבוע מסמרות לגבי דרך ההצבעה המדויקת בה פעלה שכן די בנתונים העובדתיים כדי ללמד שאכן היה בידי שטראוס להורות על פסילת ההצבעות לטעם שהציעה התובעת. כך, מדוח החקירה של חברת אבטחת המידע אשר הוגש לשטראוס נוכח החשש לפגיעה בהוגנות המבצע, עלה כי מתוך 16,577 קולות שנרשמו עבור הטעם שהציעה התובעת, סך של 15,329 קולות מקורם בכתובת IP אחת. נתון זה, נקבע, אכן מבסס חשד סביר לפיו ההצבעות עבור הטעם שהציעה התובעת מקורן בשיטת הצבעה רובוטית, אוטומטית או שיטה הדומה להן שאינה מותרת. במצב דברים זה, הייתה שטראוס רשאית לעשות שימוש בזכותה לפסול את ההצבעות שנרשמו עבור משתתפים אלו.
עוד ציין השופט כי שטראוס לא פסלה רק את ההצבעות שנערכו עבור הטעם של התובעת, אלא גם הצבעות חריגות שנערכו עבור משתתפים אחרים, אשר העלו את החשד הסביר בדבר ביצוע הצבעות באופן המנוגד לתקנון. בנוסף התרשם השופט כי הראיות שהציגה שטראוס הצביעו על כך שפעולותיה בכל הנוגע לפסילת אותם משתתפים נבעו מתוך רצון אמיתי לשמור על הוגנות המבצע וכי היא פעלה בתום לב, בהתאם להתפתחויות ולמידע שעמד בפניה, תוך הפעלת שיקול דעת זהיר ביחס להחלטות שעליה לקבל לשם הבטחת קידום המבצע תוך שמירה על כללי המבצע.
לסיום, הוסיף השופט למעלה מן הצורך כי שטראוס הוכיחה גם כי הטעם שהציעה התובעת לא ענה על הגדרת היתכנות הייצור. בעניין זה, עלה מעדותה של מנהלת המחקר והפיתוח בחרה כי לחברה לא הייתה היכולת הטכנולוגית לייצר את החטיף העשוי מבטטה או חטיף המבוסס על תפוח אדמה שיהיה בטעם בטטה על ידי תיבלון מתאים, שכן ייצור חטיף על בסיס של בטטה מחייב פס ייצור שונה והציוד הקיים במפעל אינו מתאים לכך. כך גם הסבירה העדה את הקושי בייצור על ידי הוספת הטעם המבוקש והבהירה את ההבדל בין הטעם שהציעה התובעת לבין טעמים אחרים שנמצא כי יש לגביהם בסיס לייצור. מכך הסיק השופט כי גם אם התובעת לא הייתה נפסלת, סביר להניח כי הטעם שהציעה לא היה נבחר להיכלל בשלב הגמר, כך שלא הייתה זכאית לפרס כספי. נוכח כל האמור, התביעה נדחתה. התובעת תישא בתשלום הוצאות המשפט של שטראוס בסך כולל של 6,000 שקל. התובעת יוצגה בהליך ע"י עו"ד טל-שלמה אדרי. שטראוס יוצגה ע"י עו"ד דני נסים וקרן מימון.
