בית המשפט המחוזי בירושלים דחה תביעת נזיקין שהגישו יורשיו של איש עסקים בן 66 מחברון שנורה למוות במיטתו ע"י חיילי יחידת דובדבן שסברו כי מדובר במחבל מבוקש. השופט: גם אם הייתה מתקבלת הטענה כי מדובר בפעולת שיטור אזרחית, הרי שבאותו שבריר שנייה בו אחד הלוחמים סבר כי האדם ששכב במיטה התכוון לשלוף נשק ולירות לעברו, "הסתבכה" הפעולה והפכה להיות "פעולה מלחמתית" המקנה למדינה חסינות נזיקית
בינואר 2011 התקבלה אצל גורמי הביטחון ידיעה שלפיה הרשות הפלסטינית שחררה מכלאה חמישה מחבלי חמאס שנעצרו על ידה מספר שנים קודם לכן. לפי המידע שנמסר, בהישג ידם של המשוחררים היו אמצעי לחימה להפעלה מיידית ואמצעים נוספים וכי הם אצרו מידע רב ורגיש באשר להקמה ולקיום של תשתיות טרור שהוציאו פיגועים קשים. נוכח מהות המידע שנמסר והסכנה שלפי הערכת גורמי הביטחון נשקפה מהמחבלים, הוחלט לעצור באופן מיידי את כל החמישה, איש איש במקום המצאו. עיקר המשימה הוטלה על יחידת דובדבן של צה"ל.
לשם לכידת המחבלים, התנהל מבצע צבאי רחב היקף שבו פשטו כוחות היחידה וכוחות רבים נוספים על מרחב העיר חברון, באזור המצוי בשליטה ביטחונית מלאה של הרשות הפלסטינית. אחד המחבלים ששוחררו היה אדם בשם וואל ביטאר, ששהה באותה עת בבית פלוני. בהתאם לתכנית הפעולה, כוח של דובדבן הגיע בחשאי סמוך לבית וכיתר אותו ובסביבות השעה 04:00 לפנות בוקר, לאחר שבבית אובחנה התרחשות מחשידה, הוחלט לפרוץ לתוכו בחשאי.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
מעדותם של שני הלוחמים שפרצו לבית עלה כי לאחר שהם נכנסו לתוך הבית הם הבחינו בדמות שעברה במסדרון ונכנסה לאחד החדרים. הדמות נראתה בעיני אחד הלוחמים חשודה והוא סבר כי מדובר במחבל עצמו או בסייען שלו אשר זיהה את הכוח הפורץ, דבר שהעמיד את הכוח בסכנה לכך שיתבצע לעברו ירי והוא ייפגע. לפיכך, הלוחמים התקדמו במהירות לחדר אליו נכנסה הדמות ועמדו בפתחו. בחדר ניצבה מיטה ובה שכב אדם. לדברי אחד הלוחמים, בסמוך לאחר הכניסה לחדר הוא הבחין שהאדם ששכב במיטה עשה תנועה חדה בידו ולנוכח החשד כי הוא מתכוון לשלוף נשק ולירות, ירו בו החיילים. כתוצאה מהירי, נפטר האדם במקום.
לאחר ביצוע הירי הסתבר כי היה מדובר בטעות טראגית וכי המנוח היה איש עסקים כבן 66 שלא הייתה לו כל מעורבות ביטחונית או אחרת וממילא לא היה כל נשק לצדו או מתחת לכרית. עוד התברר כי המנוח היה דודו של המבוקש וואל ביטאר, וכי ביטאר שכר דירה בבניין בו התגורר המנוח ואכן היה בבניין באותו לילה. לאחר האירוע נעצר ביטאר ונלקח על ידי גורמי הביטחון, בדומה לארבעת המבוקשים האחרים שנעצרו אף הם באותו לילה.
בעקבות האירוע הגישו יורשי המנוח והתלויים בו תביעת נזיקין נגד המדינה לבית המשפט המחוזי בירושלים. המדינה מצדה, טענה כטענה מקדמית כי המנוח נורה ונהרג במהלך "פעולה מלחמתית" ומטעם זה קמה לה חסינות ודין התביעה להידחות על הסף.
השופט אריה רומנוב קיבל את טענת המדינה ודחה את התביעה מכוח סעיף 5(א) לחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) הקובע: "אין המדינה אחראית בנזקים על מעשה שנעשה על ידי פעולה מלחמתית של צבא הגנה לישראל". לדברי השופט, בזמן הרלבנטי הוגדרה "פעולה מלחמתית" כ"לרבות כל פעולה של לחימה בטרור, במעשי איבה או בהתקוממות, וכן פעולה לשם מניעתם של טרור, מעשי איבה או התקוממות שנעשתה בנסיבות של סיכון לחיים או לגוף." בעניין זה, נקבע בפסיקה כי לצורך בחינת השאלה האם מדובר ב"פעולה מלחמתית" יש לראות את התמונה הכוללת.
במקרה זה, קבע השופט, אין מדובר בפעולה של גורמי אכיפת החוק שנועדה לעצור אדם הקשור לביצוע עבירה פלילית "רגילה" (חשוד, נאשם, נידון, או אסיר); או במי שהוא חייב בהוצאה לפועל; או במי שיש נגדו צו מעצר או מאסר שהוטל עליו בנסיבות אזרחיות רגילות אחרות. לשיטתו, פעולות צה"ל באותו לילה נעשו במסגרת מלחמתה של המדינה בטרור כנגד מי שמוכר כפעיל טרור, אשר מאחוריו פעולות טרור שגרמו למותם של בני אדם, וכנגד מי שצפוי כי ימשיך לבצע פעולות טרור גם בעתיד. על פי המידע שהגיע לצה"ל, וואל ביטאר היה אמור להימצא (ואכן נמצא) בבית בחברון, במקום הנמצא בשליטת הרשות הפלסטינית. עוד הוסיף השופט כי אין מדובר רק בכך שהמקום נמצא בשליטת הרשות הפלסטינית, אלא בכך שהמבוקש נמצא בלב סביבה התומכת בו ועוינת את המדינה. בנסיבות אלה, נקבע, מעצרו של ביטאר היה צפוי להיתקל בהתנגדות אלימה, ואף מזויינת, של המבוקש עצמו ושל סביבתו. מצב זה חייב היערכות מיוחדת שנועדה לתת מענה לאופי המיוחד ולסיכונים המיוחדים הקיימים בנסיבות המקרה הנדון.
עוד ציין השופט כי לא בכדי המשימה הוטלה על יחידה קרבית מובחרת המתמחה, בין היתר, בפעולות מורכבות של מעצר מבוקשים. כל אלה, לדבריו, הופכים את פעולת צה"ל ל"פעולה מלחמתית" מראשיתה ועד לסופה. מעבר לכך נקבע כי גם אם הייתה מתקבלת טענת ב"כ התובעים כי מדובר בעיקרה בפעולת שיטור אזרחית, הרי שבאותו שבריר שנייה בו אחד הלוחמים הבחין בתנועה החדה וסבר כי האדם ששכב במיטה התכוון לשלוף נשק ולירות לעברו, "הסתבכה" הפעולה והפכה להיות "פעולה מלחמתית". עוד נקבע כי ככל שהתובעים טוענים כי החיילים נהגו בפזיזות או ברשלנות, הרי שלנוכח התוצאה ולפיה מדובר ב"פעולה מלחמתית", אין צורך להידרש לטענה זו ולהכריע בה, שכן ההגנה של "פעולה מלחמתית" חלה גם על פעולות שנעשו ברשלנות. למעלה מן הדרוש, צוין כי לא נמצא כי פעולתם של החיילים הייתה רשלנית.
לסיכום, היות שנקבע כי מדובר ב"פעולה מלחמתית" עומדת למדינה ההגנה מאחריות נזיקית ולכן התביעה נדחתה. בשל נסיבות המקרה הקשות, פסק השופט כי התובעים לא יחויבו בהוצאות משפט, חרף דחיית התביעה. התובעים יוצגו בהליך ע"י עו"ד מאג'ד ג'נאים. המדינה יוצגה ע"י עו"ד אריאל אררט מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).
