חדשות

בית המשפט המחוזי בלוד דחה תביעה נגד קופת החולים "מכבי" ונגד שורת מומחים לפריון, בהם פרופ' שלמה משיח, בטענה לרשלנות שהובילה לכישלון מאמצים ארוכי שנים של אישה להרות וללדת. השופטת: "הגם שנתונה לה האמפטיה, הרי שבפועל לא נמצא דופי במעשיהם של הרופאים. למרבה הצער אין לרפואה מזור לכל כאב"

התובעת, אישה בשנות החמישים לחייה, ניסתה במשך שנים רבות להרות ולהביא ילדים לעולם, אך ללא הצלחה. עשור שנים עברה מרופא אחד לשני, פנתה למיטב המומחים לפריון, עברה אין ספור טיפולים והשקיעה משאבים כספיים ונפשיים לשם השגת היריון, לידה וילדים. בין לבין, חלתה במחלת סרטן השד, נפרדה מבעלה ופוטרה מעבודתה. בסופו של יום, הצליחה התובעת להגשים את חלומה להיות אמא וכיום היא מגדלת שלושה ילדים, בת מאומצת וזוג תאומים שנולדו מאם פונדקאית.

בתביעה שהגישה לבית המשפט המחוזי בלוד, הפנתה התובעת אצבע מאשימה לעבר כלל הרופאים שטיפלו בה או ליוו אותה במהלך ניסיונותיה להרות. לטענתה, רופאים אלו התרשלו בכך שלא נקטו אמצעים סבירים לגילוי תופעה הקרויה "הידרוסלפינקס" שאובחנה בחצוצרות גופה בשנת 2010, ואשר בעטיה, כך לטענתה, נבצר ממנה להרות. מדובר בתופעה הגורמת לחסימת החצוצרות בחלק הקרוב לשחלה, וכתוצאה מכך נצבר נוזל בחצוצרות עד שאלו 'עולות על גדותיהן' או אז, זולג הנוזל לחלל הבטן או לרחם ומפחית את סיכויי השרשת העוברים המושתלים ברחם. לשיטת התובעת, אילו הייתה התופעה מאובחנת מבעוד מועד, היה בידה להרות וללדת. בין היתר הוגשה התביעה נגד קופת חולים "מכבי", אליה שייכת התובעת ובה טופלה בתקופה הרלוונטית לתביעה, ונגד פרופ' שלמה משיח, מחלוצי ההפריה החוץ גופית בישראל, שהעניק לתובעת טיפולי פוריות במרפאתו הפרטית בין השנים 2000-2004.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

התובעת טענה כי היא סובלת מנכות נפשית בשיעור שבין 20% ל – 25%, שלטענתה נגרמה לה על רקע הידיעה הקשה שהכתה בה כרעם ביום בהיר, לקראת סיום עשור לטיפולי הפוריות שעברה, כי בחצוצרות שבגופה אובחן הידרוסלפינקס. גילויו בשלב מאוחר של הטיפולים, נחווה על ידי התובעת כהונאה ועושק והותיר אותה ללא שמחת חיים וללא יכולת ליהנות מילדיה ומחייה.

הנתבעים מאידך, דחו את טענותיה של התובעת וטענו כי הן נעדרות יסוד. לטענתם, לאורך השנים הם נהגו בתובעת במקצועיות ובמסירות ונקטו דרכים ראויות וסבירות לקידום רצונה להרות, ולפיכך לא נפל פגם או פסול בהתנהלותם המקצועית ובטיפולים הרפואיים שהעניקו לה. מעל לכל, טוענים הנתבעים כי הופרכה טענתה לפיה אובחן בגופה הידרוסלפינקס ולפיכך, דין התביעה להידחות מכל וכל.

סגנית נשיא בית המשפט, השופטת ורדה מרוז, דחתה את התביעה לאחר ששוכנעה כי הרופאים פעלו כרופאים סבירים ומיומנים וקיימו כלפי התובעת את חובת הזהירות הראויה. תחילה, נדרשה השופטת לשאלה האם התובעת אכן סבלה מהידרוסלפינקס, ואם כן, אימתי. לאחר בחינת הראיות וחוות דעת המומחים, הגיעה השופטת למסקנה כי מדובר בתופעה כרונית שאינה חולפת ועל כן חזקה שאם הייתה קיימת אצל התובעת במהלך השנים 2000 – 2003 – אזי מי מהרופאים או הבודקים היה מאבחן אותה, למצער בחלק מהבדיקות ההדמיה הרבות שנערכו לה לאורך שלוש השנים הללו, קל וחומר לנוכח העובדה שחלקן בוצעו על ידי רופאים מיומנים. לפיכך, קבעה השופטת כי בשנים אלו התובעת לא סבלה מהתופעה ומכל מקום, לא השכילה להוכיח ברמת הוודאות הנדרשת כי לקתה בה, קל וחומר, כי בעטיה נמנעה השרשת עוברים.

מנגד, הוכח ברמת הוודאות הנדרשת כי במועד ביצוע צילום הרחם בשנת 2010, סבלה התובעת מהידרוסלפינקס. בהינתן הקביעה כי עד שנת 2003 לא סבלה מכך, קבעה השופטת כי התופעה התפתחה בין לבין, ככל הנראה על רקע מחלה דלקתית. עם זאת, שוכנעה כי לא היה בהידרוסלפינקס כפי שאובחן בשנת 2010 כדי לפגוע ביכולת התובעת להרות, שכן כלל המומחים גרסו שהשפעתו של הידרוסלפינקס על הפוריות, אפקטיבית רק מקום בו התופעה ניכרת, קרי, כמות הנוזל הזולגת מהחצוצרות לרחם עלולה להפחית מסיכויי השרשת עובר. לא כן הוא, כאשר מדובר בממצא זניח אשר ממילא השפעתו זניחה אף היא. אשר על כן, הגם שהוכח קיומו של הידרוסלפינקס אצל התובעת בשנת 2010, אין ראיה התומכת בטענה כי בעטיו נמנעה השרשת העוברים והיווצרות היריון.

עוד קבעה השופטת כי אין בממצא שנמצא בצילום הרחם, אשר נערך למעלה מן הדרוש, כדי להצביע על רשלנות מי מהרופאים אשר לא ביצעו את הצילום קודם לכן, מה גם שלא הוכח קשר סיבתי בין קיום הממצא לבין כישלון התובעת להרות.

לבסוף, בחנה השופטת את אחריותם של רופאי קופת החולים וקבעה כי בהתחשב בקביעות לפיהן לא הוכח כי התובעת סבלה מהידרוסלפינקס בין השנים 2000-2003, הרי שממילא נשמטת הקרקע תחת הטענות כנגד רופאי הקופה. עם זאת, דנה בטענות למעלה מן הצורך והגיעה למסקנה כי רופאי 'מכבי' נהגו כרופאים סבירים ועמדו בחובת הזהירות המוטלת עליהם, לרבות בחובת הגילוי שהם חבים לתובעת. "סבל רב נגרם לתובעת עקב ניסיונותיה להרות", כתבה השופטת לסיכום. "תחושות התסכול, הזעם והמרירות ניכרים בה. הנכות הנפשית ממנה היא סובלת והאובדן שהיה מנת חלקה הובילו אותה לרצון לבוא חשבון עם רופאיה. הגם שנתונה לה האמפטיה, הרי שבפועל, לא נמצא דופי במעשיהם של הרופאים. למרבה הצער, אין לרפואה מזור לכל כאב". בהתאם, התביעה נדחתה נגד כלל הנתבעים. חרף דחיית התביעה, לא חויבה התובעת בהוצאות בשל נסיבותיה האישיות הקשות. התובעת יוצגה בהליך ע"י עורכות הדין ענת מולסון ואפרת ברוך. "מכבי" יוצגה ע"י עוה"ד תמר קרת ורבקה נוימן. פרופ' שלמה משיח, פרופ' דניאל זיידמן ופרופ' יהושע דור יוצגו עוה"ד דורון איצקוביץ' ושרון בלום.

ת"א 58719-11-12