בית המשפט לתביעות קטנות קיבל את תביעתם של בני זוג וחייב את אולם האירועים בו התחתנו לפצותם בלמעלה מ-7,000 שקל בגין ליקויים שנפלו באירוע. בין היתר, קיבל בית המשפט את הטענה כי נגרמה לבני הזוג עגמת נפש כתוצאה משינויי סדרי הישיבה כך שאורחי משפחת החתן ישבו בטעות בשולחנות שהיו מיועדים לישיבת אורחי משפחת הכלה, דבר שיצר מתיחות רבה בין שתי המשפחות
התובעים הם בני זוג שנישאו באוקטובר 2016 באולם האירועים "ארמונות נסיה" המצוי בצומת רא"ם בשטח המועצה האזורית נחל שורק. בתביעה שהגישו לבית המשפט לתביעות קטנות בפתח תקווה, עתרו התובעים לחייב את האולם לשלם להם פיצויים בסך כולל של 9,760 שקל, בגין שורת כשלים שלטענתם נפלו באירוע חתונתם.
בתוך כך, תבעו בני הזוג סך של 2,760 שקל בגין 12 מנות גלאט שהוזמנו ולא סופקו בפועל לאורחים, בעלות של 230 שקל למנה. בנוסף, תבעו סך של 7,000 שקל כפיצוי כללי בגין עגמת נפש המגלמים בין היתר את הצער והכאב שנגרמו לטענת בני הזוג להם ולמשפחותיהם דווקא ביום חתונתם, עלות בקבוקי האלכוהול שנרכשו ע"י אבי הכלה, הפרת התחייבות להוצאת מגשי אלכוהול לרחבת הריקודים ע"י מלצרים ופגיעה בשל הפסד מתנות אורחים שנטשו את האירוע מוקדם ולא השאירו המחאה (כ-8 אורחים).
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
בין היתר, טענו בני הזוג כי נגרמה להם, למשפחתם ולאורחיהם עגמת נפש רבה, כתוצאה מכך שמנהלת האירוע שינתה על דעת עצמה את סדרי הישיבה בשולחנות באולם בניגוד לרצונם. בכך, לפי הנטען, גרמה להם מנהלת האירוע לעוגמת נפש רבה ומתיחות רבה בין משפחת הכלה למשפחת החתן. עוד טענו התובעים כי בר המשקאות מוקם בסמוך לעמדת התקליטן ולא מתחת למדרגות כפי שסוכם בעת ביצוע הזמנה. כמו כן, המלצרים לא ערכו 3 סבבי חלוקת משקאות כפי שסוכם. לטענת התובעים, הם התריעו על הליקויים בזמן אמת במהלך האירוע, אולם פניותיהם לא זכו למענה.
מלבד האמור, העיד אבי הכלה כי הניח על השולחנות שהיו מיודעים לאורחיו שלו, שהגיעו במיוחד מחו"ל לאירוע, בקבוקי אלכוהול אישיים שרכש במיוחד עבורם בעלות של 2,500 שקל. לטענתו, בגין המחדל של שינויי סדרי הישיבה, אורחיו לא ישבו בשולחן המרוכז שארגן עבורם במיוחד ושעליו הניח מבעוד מועד את בקבוקי האלכוהול היקרים שרכש עבורם, מאחר שאורחים אחרים ישבו במקום זה. כדי להימנע מאי נעימות, הוא לא ביקש להעביר את בקבוקי האלכוהול הפרטיים שרכש למקומות הישיבה החדשים של אורחיו.
האולם מנגד, הכחיש את טענת התובעים שכן לדבריו הוא אינו מתערב בסידורי ההושבה של האורחים שכן אין לו היכרות עמם. אשר לטענות אודות בר המשקאות נטען כי מדובר בבר משקאות נייד וניתן היה לשנות את מיקומו בנקל לו היו התובעים מבקשים זאת בזמן האירוע. עם זאת, התובעים התייצבו באולם בטרם הגעת האורחים והם אישרו את מיקומו של הבר בזמן אמת, מול צוות ניהול האירועים. בנוסף, לכל אורך האירוע לא הלינו על כך התובעים ומדובר בטענות שהועלו בדיעבד, לאחר האירוע. לעניין סבבי האלכוהול, נטען כי הבר מופעל ע"י זכיין חיצוני, עמו התקשרו התובעים במישרין וככל שיש להן טענות בעניין זה יש להפנותן לזכיין.
הרשם הבכיר אייל דוד קיבל את התביעה בחלקה וחייב את האולם לפצות את התובעים על מנות הגלאט שלא סופקו ועל עוגמת הנפש שנגרמה להם. תחילה ציין הרשם כי מאחר שמדובר במקרה של "גרסה מול גרסה", על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן, בדין או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים, באופן המטה את מאזן ההסתברויות לטובת גרסה זו או אחרת. לגופו של עניין, קבע הרשם כי יש לייחס משקל נמוך לעדותו של סמנכ"ל החברה, שכן במהלך הדיון הודה כי בזמן אמת לא ידע על הבעיות שהתעוררו בעניין חתונתם של התובעים ולכן לכאורה מדובר בעדות מכלי שני. עוד סבר הרשם כי האולם חדל בכך שנמנע מלזמן לעדות את מנהלת האירוע, שהייתה יכולה להעיד מכלי ראשון על אופן התנהלות האירוע בזמן אמת ובכך לאמת את גרסת האולם לתביעה. נקבע, כי מחדל זה מכרסם בצורה משמעותית במהימנות גרסת האולם לתביעה, שכן אי העדת עד רלוונטי יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו.
לעניין טענת התובעים לשינוי סדרי הישיבה בשולחנות, קבע הרשם כי לא הוצגו בפני בית המשפט ראיות ניטרליות כגון צילומים או סרטונים המראים את שינוי סדרי הישיבה על ידי מנהלת האירוע. יחד עם זאת, קיבל הרשם את טענת התובעים עליה חזרו בעדויותיהם, לפיה מנהלת האירוע הקימה את אורחיו של אבי הכלה מהשולחן המרוכז הכולל 24 מקומות ושתוכנן במיוחד עבורם כדי שיוכלו לשבת יחדיו. זאת, נוכח מחדל האולם שלא הביא ראיה או עדות מכלי ראשון לביסוס גרסתו לעניין זה.
לעניין טענת התובעים לליקויים בהפעלת בר המשקאות, קבע הרשם כי האולם לא הוכיח את טענתו כי לא מוטלת עליו אחריות לליקויים בעניין אספקת המשקאות באירוע. מעיון בטופס עדכון הזמנה שצורף לכתב התביעה עולה כי מצוין בו: "בר אלכוהול בסיסי 2320 שקל" וכן בחוזה שצורף לכתב התביעה: "המזמין ישלם עבור שירותי מזיגה ובר משקאות תוצרת הארץ סכום של 2,320 שקל". מנגד, בכל הנוגע לטענת אודות בקבוקי המשקה שרכש אבי הכלה, קבע הרשם כי התובעים לא הוכיחו ע"י הצגת צילומי השולחנות באולם כי בפועל בקבוקי האלכוהול הושמו על השולחנות כנטען. מעבר לכך, גם לו היו התובעים מוכחים טענה זו רכיב זה היה נדחה שכן אין זה מקובל להכניס לאולם אירועים מיני מאכל או משקה מבחוץ, ללא קבלת היתר מראש מהנהלת האולם. זאת, הן מטעמי כשרות, הן מטעמי בריאות הציבור והן מאחר שהיה על אבי הכלה לקבל אישור לכך מראש מההנהלה, כאמור. נוכח האמור, נדחה רכיב תביעה זה.
אשר לטענה בדבר אי אספקת מנות גלאט לאירוע, ציין הרשם כי האולם לא זימן למתן עדות את רב המלצרים, המלצר וכן את משגיח הכשרות באולם כדי שניתן יהיה לקבל את גרסתם מכלי ראשון. בנוסף, קיבל הרשם כמהימנה את עדותם של אבי החתן וחברו לפיה לא סיפקו להם מנות גלאט ומשגיח הכשרות ניסה לשכנע אותם ואת יתר האורחים המקפידים על כשרות מהודרת, להסתפק בכשרות בהשגחת הרבנות. גם סמנכ"ל האולם לא הכחיש כי משגיח הכשרות ניגש לאורחים והציע להם חלופות למנות הגלאט ויש לדחות את טענתו שמנות גלאט פרושן ירקות מתוצרת גוש קטיף וכי האורחים אכלו סלטים, פלטות שף ומנה ראשונה כאשר הבעיה התעוררה לגבי המנה העיקרית. עוד סבר הרשם כי אין אפשרות להפריד את עלות המזון והמשקה נטו ממחירה הכולל של המנה ולכן יש לקבל את הטענה כי האולם לא סיפק לתובעים את מנות הגלאט שהזמינו במיוחד לאירוע.
לבסוף, שוכנע הרשם כי יש מקום לפסוק במקרה זה גם פיצויים בגין עוגמת נפש. "אין צורך להכביר מילים על כך שחתונה הינה אירוע חשוב ומשמעותי בחיי בני זוג", כתב הרשם. "ברור לי כי בני הזוג -התובעים שתכננו, השקיעו ושילמו במיטב כספם (אולי גם בסיוע הוריהם) עבור האירוע, ציפו לקבל תמורה מלאה לכספם אך לבסוף נחלו אכזבה עמוקה כתוצאה מהליקויים שהתגלו במהלך האירוע". עוד שוכנע הרשם כי התובעים לא ישבו בחוסר מעש, אלא פעלו בתום לב להקטנת נזקיהם בכך שפנו בזמן אמת, פעם אחר פעם, למנהלת האירוע ולעובדים האחרים של האולם בבקשות לתיקון הליקויים שהתגלו באירוע, אולם למרבה הצער, פניותיהם הצודקות נפלו על אוזניים ערלות. בעניין זה, קיבל הרשם את הטענה כי הליקויים שנפלו באירוע גרמו להם לעגמת נפש ובמיוחד כתוצאה משינויי סדרי הישיבה על ידי מנהלת האירועים, כך שאורחי משפחת החתן ישבו בטעות בשולחנות שהיו מיועדים לישיבת אורחי משפחת הכלה. התוצאה הייתה שנוצרה מתיחות רבה בין משפחת החתן למשפחת הכלה. עוד ציין הרשם כי אמנם התובעים לא הציגו ראיות חד משמעותיות לכך ש-8 מהאורחים (ביניהם אחות החתן ואשת אבי החתן) נעלבו כתוצאה מהתקלה בשינוי סדרי הישיבה, עזבו את האולם ונמנעו מלהעניק להם מתנת חתונה, אולם שוכנע כי באווירה העכורה שנוצרה, כך היה.
בהתאם לאמור, יפצה האולם את התובעים בסך של 2,760 שקל עבור 12 מנות הגלאט שלא סופקו וסך של 4,500 שקל כפיצויים בגין עוגמת נפש. סך הפיצוי: 7,260 שקל, בתוספת 1,500 שקלים עבור הוצאות משפט.
