שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > הילד התחפש לליצן או העליב מישהו בוואטסאפ – האם ההורים אחראים?

חדשות

הילד התחפש לליצן או העליב מישהו בוואטסאפ – האם ההורים אחראים?, צילום: צילום אילוסטרציה: alaric hartsock, unsplash
הילד התחפש לליצן או העליב מישהו בוואטסאפ – האם ההורים אחראים?
05/11/2017, עו"ד ורד כהן עו"ד רענן בר-און

פרץ האלימות החמור שמתרחש בבתי הספר בימים האחרונים מזכיר לנו שלא חסרים מקרים שבהם בני נוער מתנהגים בחוסר אחריות וגורמים לנזקי גוף ורכוש, אך האם ניתן לתבוע במקרים הללו את ההורים? עורכי הדין ורד כהן ורענן בר און מסבירים

בימים האחרונים חלה עלייה בגל האלימות של תלמידים בבתי ספר. באזור השרון תועד תלמיד מכה באגרוף את חברתו לכיתה, שאף התמוטטה כתוצאה מהמעשה. במקרה נוסף שאירע ביום שישי שני נערים מאילת נעצרו לאחר שחדרו לבית ספר למרות שאינם לומדים בו, וירו ברובה אוויר כדורי פלסטיק לעבר מורה. המקרים הללו מעלים את השאלה –האם ניתן לתבוע פיצוי מההורים על מעשי ילדיהם?

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

עבריינות נוער יכולה להתבטא באופנים שונים. תופעת הליצנים המפחידים שעלתה בחודש שעבר לכותרות, במסגרתה בני נוער המחופשים לליצנים הטילו מורא על עוברי אורח תמימים, היא רק קצה הקרחון. ילדים ובני נוער מסתבכים לא רק בקטטות, אלא נתפסים בשלל מעשים בעלי אופי עברייני, ואף מוגדרים כעבירות פליליות של ממש כדוגמת השחתת רכוש, התנהגות פסולה במקום ציבורי, שיכרות, אלימות, פגיעות על ידי קטינים הרוכבים על אופנים חשמליים וכן הלאה. תופעה רווחת נוספת היא הפצת מידע פוגעני ודברי לשון הרע ברשתות החברתיות על ידי קטינים, הפצת תמונות בעלי אופי מיני, הפצת מידע פוגעני ועבריינות רשת על כל סוגיה.

יש לזכור כי אחריות פלילית מוטלת על ילדים רק מגיל 12 ומעלה, ואילו קטינים מתחת לגיל 12 שביצעו עבירה פלילית יטופלו על ידי רשויות הרווחה. במקביל, קטינים בגילאי 12-18 יעמדו לדין במגבלות שונות בהתאם לגילם. ברם, גילם הצעיר של המפגעים והעובדה שאינם ברי עונשין אינו מהווה סוף פסוק שכן קטינים שגרמו נזק לאדם או לרכוש עשויים לחשוף את הוריהם לתביעה נזיקית מצד הנפגעים, שתתנהל במקביל להליך הפלילי.

סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע שהורים הם האפוטרופסים הטבעיים של הקטין וסעיף 15 לחוק קובע כי חובתם של ההורים בין היתר "לדאוג לצורכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו...." ועוד. כך, הורה יכול למצוא עצמו נתבע על ידי צד שלישי בגין הפרת חובותיו של ההורה כלפי הקטין, הפרה שבעקבותיה נגרם נזק לאותו צד שלישי.

למרות שבמשפט הישראלי להורים אין אחריות שילוחית אוטומטית למעשי ילדיהם רק מעצם קיומם של יחסי הורות, הרי כאשר מוכח שההורים עצמם התרשלו בהשגחה על ילדיהם ובפיקוח על התנהגותם – ישאו באחריות. חובת הזהירות המוטלת על ההורים ביחס למעשי ילדיהם נקבעת לפי מידת זהירות של הורה סביר על פי מבחני עוולת הרשלנות המקובלים. הרעיון הוא שלהורים יש תפקיד משמעותי בשמירה על הילדים ובחינוכם והם אחראים לנזקים שגורמים ילדיהם, אם הפרו את חובתם להשגיח ולפקח במידה סבירה על מעשיהם.

כמובן, כל מקרה ייבחן לנסיבותיו ובהתחשב בגיל הילד, הסכנה הנשקפת מהתנהגותו, עברו ועוד. השאלה היא האם נהג ההורה כהורה סביר, האם היה מודע לסיכון הכרוך בהתנהגות הקטין, האם היה צריך לפעול כדי למגר אותה, ואם כן – האם פעל באופן סביר. בתי המשפט יבחנו האם ההורה הקפיד לדעת מה ילדו עושה כאשר אינו במחיצתו, האם הזהיר אותו ופיקח עליו, האם רמת הפיקוח וההשגה הייתה מותאמת לילדים הספציפיים ולסיכונים באותן נסיבות ועוד.

כך למשל, קבע בית המשפט לאחרונה כי אם שלא השגיחה כאשר בנה הפעוט התפרץ לכביש וגרם לתאונה – תישא באחריות לנזקים שנגרמו בשל רשלנותה. במקרה אחר, נערים שהגיעו למסיבת יום הולדת של חברתם גרמו נזקים לרכב של השכן, כאשר הוריה של החוגגת לא היו בבית בעת המסיבה. בית המשפט קבע שהורה סביר לא היה צריך לאפשר התכנסות של בני עשרה בבית ללא השגחה, ועל כן ההורים התרשלו והם אחראים לנזק שנגרם לרכבו של השכן. במקרה נוסף נתבע הורה בגין נזק שגרם בנו לרכוש של הורי חברו. בית המשפט קבע כי מדובר בנער בן 17 ואין זה סביר שההורה יפקח על התנהגותו בכל השעות שלאחר תום הלימודים בבית הספר, כאשר מדובר בנער בעל התנהגות נורמטיבית שלא הציג התנהגות בלתי חברתית קודם לכן, ודחה את התביעה.

עוד מקרה בולט הוא מקרה של ילד בן 14 שירה ברובה אוויר ופגע בעינה של ילדה אחרת. בית המשפט חייב את הורי הילד בפיצוי וקבע שמידת הזהירות הסבירה מחייבת שהורים לא ימסרו חפץ מסוכן לידי הילד או שיפקחו כראוי על כך שלא יזיק בחפץ שנמסר לו, הכל לפי מידת הסכנה שבחפץ, גיל הילד, תכונותיו ויתר נסיבות העניין. במקרה נוסף, ילדה בת 4 חרטה על רכב וגרמה לנזק של עשרות אלפי שקלים. בית המשפט קבע כי את הילדה לא ניתן להאשים בשל גילה הצעיר, אך גם ההורים אינם חייבים בפיצוי משום שאין מדובר בילדה פרועה ומועדת לגרימת נזקים החייבת השגחה מיוחדת, ולכן אין לקבוע כי הוריה התרשלו.

סוג נוסף של תביעות נזיקין נגד הורים שהפכו לחיזיון נפוץ עוסק במקרים של קטינים שביצעו מעשים פוגעניים ברשתות החברתיות: כינויי גנאי, חשיפת והפצת תמונות אינטימיות, השפלות ודברי לשון הרע "מתורגמים" לתביעות נזיקין כלפי ההורים. כך למשל, באחד המקרים זכו הורים לילדה שכונתה בכינויי גנאי בוואטסאפ לפיצוי מאת ההורים של הקטינים שפגעו בה, אשר כשלו בפיקוח על ילדיהם.

עורכי הדין ורד כהן ורענן בר און ממשרד בר און, כהן עורכי דין עוסקים בדיני משפחה, מקרקעין, דיני ביטוח ונזיקין http://www.bar-oncohen.co.il/

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:174
קומיט וכל טופס במתנה