שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > האם יש למנוע מהורים להעניק לילדיהם שמות יוצאי דופן?

חדשות

האם יש למנוע מהורים להעניק לילדיהם שמות יוצאי דופן?, צילום: istock
האם יש למנוע מהורים להעניק לילדיהם שמות יוצאי דופן?
02/11/2017, עו"ד לילך דניאל

הורים מצרפת שביקשו לקרוא לבנם התינוק בשם "ג'יהאד" נתקלו בהתנגדות של הרשויות וכעת ייתכן שבית המשפט יאלץ אותם לבחור בשם אחר. בינתיים בישראל: הצעת החוק שביקשה להסמיך את הרשויות להתערב בשמות שהורים נותנים לילדיהם לא הגיעה אפילו לקריאה טרומית

האם "ג'יהאד" הוא שם לגיטימי לילד במדינה שסבלה ממתקפות טרור אסלאמי קיצוני מהחמורות שידעה אירופה בשנים האחרונות? הורים מטולוז שבצרפת ביקשו לקרוא כך לבנם התינוק שנולד באוגוסט האחרון, אולם נתקלו בהתנגדות מצד הרשויות, שהפנו את הנושא לתובע הציבורי עקב הקונוטציה השלילית שהשם מעלה. בינתיים בישראל: הפסיקה שעסקה בנושא השמות נגעה בעיקר לשמות משפחה. עו"ד ארתור שני, בעל משרד לדיני משפחה וירושה: "שמות בכלל ושם משפחה בפרט מספרים את סיפור האבולוציה של המשפחה הישראלית".

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

כפי שדווח ב-BBC וב"סאן" הבריטים, ההורים מצדם טוענים כי משמעות המונח "ג'יהאד" בערבית אינה בהכרח "מלחמת קודש" אלא משמעותה מאמץ, מאבק והכחשה-עצמית. עוד נכתב כי על פי החוק בצרפת הורים רשאים לבחור לילדם כל שם שבו יחפצו ובלבד שהוא לא יפגע באינטרסים של הילד, וכי בעבר מנעו הרשויות במדינה מהורים לקרוא לבתם "נוטלה" בנימוק שהדבר יהפוך אותה ללעג. כמו כן, אם לילד אחר בשם "ג'יהאד" נקנסה לאחר ששלחה אותו לבית הספר כשהוא לבוש בחולצה שעליה נכתב "אני פצצה" ו"ג'יהאד, נולד ב-11 בספטמבר".

שמות מוזרים או תמוהים הם לא תופעה חדשה ומדי פעם עולה לכותרות סיפור על הורים שבוחרים להעניק לילדיהם שמות יוצאי דופן. מדינות שונות בעולם בחרו להתמודד עם הסוגיה במגוון דרכים – בין היעדר התערבות ומתן חופש בחירה מוחלט, קביעת הסדרים המגבילים מתן שמות פוגעניים ואף פרסום רשימה סגורה של שמות אסורים ומותרים.

בישראל הנושא מוסדר תחת חוק השמות שנחקק בשנת 1956. סעיף 16 לחוק מסמיך את שר הפנים לפסול בחירת או שינוי שם אם הוא סבור שהשם החדש "עלול להטעות או לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו". בהתאם להוראה זו נקבע נוהל של רשות האוכלוסין העוסק אמנם בשינוי שמות משפחה ושמות פרטיים של בגירים, אולם ניתן ללמוד ממנו על מדיניות משרד הפנים בכל הנוגע לשם שעלול להיתפס כמטעה או פוגע בתקנת הציבור.

בין היתר קובע הנוהל כי במסגרת הבדיקה שעורך פקיד הרישום ביחס לשם החדש, לא יסרב לבקשה לשינוי שם משם המאפיין ערבי לשם המאפיין יהודי על בסיס הטעיית הציבור. כמו כן, אל לו לפקיד לסרב לדרוש הסבר או אישור רפואי במסגרת בקשה לשינוי שם משם "גברי" לשם "נשי". עוד קובע הנוהל מקרים מסוימים בהם על הפקיד להעביר את הבקשה למטה מנהל האוכלוסין, ובכלל זאת כאשר השם המבוקש הוא שמו של צורר יהודים (כגון היטלר, המן, אייכמן, עמלק, פרעה, אוסאמה בן לאדן, סדאם חוסיין וכו'), או כאשר השם המבוקש הוא שם של חברה מסחרית או של אישיות מפורסמת.

בשנת 2011 יזם ח"כ זבולון אורלב הצעת חוק לתיקון חוק השמות, לפיה תוקם "ועדת שמות ציבורית" שתמונה על ידי שר הפנים ובסמכותה יהיה להגיש חוות דעת בעניין שם מבוקש מקום בו סבר פקיד הרישום כי מדובר בשם שעלול לפגוע בטובתו, ברגשותיו ובתדמיתו של הקטין בעיני עצמו ובעיני סביבתו. על פי דברי ההסבר להצעת החוק, ההסדר המוצע יבטיח קיום בירור מקצועי על מנת למנוע מתן שם מזיק לקטין באופן המאזן היטב בין חופש הבחירה של ההורים במתן השם לילדם לבין אותם מקרים קיצוניים הדורשים את התערבותו של המחוקק, בהם ללא התערבות זו עלול להיגרם לקטין נזק בל ישוער: "לעיתים הורים כלל אינם מודעים לבעייתיות הטמונה בשם שבחרו", נאמר בדברי ההסבר, "והם זקוקים לוועדה מייעצת שתוכל לעזור להם בהבנה מעמיקה יותר של משמעות השם והקשרו התרבותי". עם זאת, ההצעה לא הגיעה אפילו לקריאה טרומית במליאה.

ככל שזה נוגע לפסיקה, הנושא העיקרי השנוי במחלוקת הוא דווקא הנושא של שמות משפחה ולא שמות פרטיים. על פי עו"ד ארתור שני, בעלים של משרד העוסק בדיני משפחה וירושה, מאז קום המדינה הגיעו מספר מקרים לבית המשפט בהם סרב שר הפנים לשנות שם משפחה מחשש להטעיה ופגיעה בתקנת הציבור, שמא הציבור יחשוב שאנשים בעלי אותו שם משפחה הם בעל ואישה נשואים. לדברי עו"ד שני, עד שנות התשעים ההלכה הייתה לפי פסק דין זמולון, שניתן בשנת 1966 מפי חמישה שופטים שקבעו כי שינוי שם משפחה לשמו של ידוע בציבור היא הטעיה, אולם בשנת 1993 הפכו השופטים ברק, נתניהו ואור את פסק דין זמולון וחייבו את שר הפנים להסכים לשינוי שם משפחה של ידועה בציבור. זמן קצת לאחר מכן תוקן גם חוק השמות והבהיר פוזיטיבית כי קשר של ידועים בציבור בגינו מבוקש שינוי שם משפחה - איננו עילה לסירוב.

"ניתן לראות את האבולוציה וההתפתחות של עניין השמות כפועל יוצא של ההתפתחות הפסיקתית בתחום המשפחה של הידועים בציבור", אומר עו"ד שני, "אם בפסקי הדין הראשונים נראה שישנם שופטים בדעת מיעוט שכן חושבים שישנה בעיתיות בשינוי שם המשפחה לשם של בן הזוג, לאורך השנים ניתן לראות, בד בבד עם התפתחות מוסד הידועים בציבור, את הגלגולים השונים שלו וההשוואה הזוחלת לסטטוס כמו של איש ואישה".

עוד מוסיף עו"ד שני כי ממש לפני שנה ניתן פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, שעסק במקרה של אישה ושני גברים שחתמו על הסכם הורות משותפת, וביקשו להוסיף לילדיהם את שם משפחתו של בן זוגו של האב הביולוגי. באותו מקרה, בית המשפט אכן הורה על הוספת השם הנוסף בניגוד לעמדת משרד הפנים. "שמות בכלל ושם משפחה בפרט מספרים את הסיפור הכולל של המשפחות בישראל", אומר עו"ד שני, "ההתייחסות לשמות מתפתחת בד בבד עם ההסדרים וההתייחסויות השונות למשפחות המגוונות והתאים המשפחתיים הקיימים בישראל".

ומה בנוגע להתערבות בשמות פרטיים? "ככלל אני מתנגד לחקיקה מיותרת וכמובן שישנה התנגדות להקמת ועדות נוספות", טוען עו"ד שני. " הדין הקיים מאזן בצורה טובה בין זכויות הפרט לזכויות הציבור באמצעות הגנה על תקנת הציבור ואיסור הטעייה. ככל שתתעורר בעיה יוכל פקיד הרישום לסרב לרישום השם וההורים יוכלו לפנות לבית המשפט בבקשה לסעד מתאים. ההתערבות בחיי הפרט צריכה להיות מינימלית, בטח שלא לבחור שמות מרשימה סגורה".

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:6
קומיט וכל טופס במתנה